גיאנה (שמה המלא "הרפובליקה השיתופית של גיאנה", לשעבר "גיאנה הבריטית"), מדינה בצפון-מזרח יבשת דרום אמריקה.
גבולותיה: במערב - ונצואלהוברזיל;
בדרום - ברזיל; במזרח - סורינם;
בצפון - האוקיינוס האטלנטי.
בירתה - ג'ורג'טאון;
עצמאית מ-1966. המדינה היחידה הדוברת אנגלית ביבשת כולה. שם המדינה נגזר מלשונות אמרי-אינדיאניות ומשמעותו: "ארץ מים רבים". מהווה חלק מחבל ארץ גדול יותר הקרוי גיאנה והכולל את המדינות: גיאנה הצרפתית וסורינם (גיאנה ההולנדית). מבין השלוש, גיאנה היא המאוכלסת ביותר והעשירה ביותר.
קני-סוכר, אורז, חיטה, בקר, חזירים, תרנגולות, מוצרי חלב, דגים, סרטנונים; כריית בוקסיט (מינרל לתעשיית האלומיניום), סוכר, עיבוד אורז, עיבוד עץ טקסטיל, כריית זהב
מטבע
דולר גיאני
ידיעת קרוא וכתוב
98.8%
תוחלת חיים
נשים - 68.65; גברים - 63.65
(מקום 155 בעולם)
(הטבלה עודכנה לאחרונה באוקטובר 2006)
גיאוגרפיה
המדינה מחולקת ל- 3 אזורים גיאוגרפיים:
בצפון מזרח המדינה משתרעת שפלת החוף - רצועה צרה של אדמת סחף פוריה ממוצאי נהרות אגן האמזונס
החוצים אותה, וביצות ריזופורה, מוונצואלה במערב ועד סורינאם במזרח. רצועת חוף זו נמוכה עד כדי 2 מ' מפני הים ומוגנת מפניו במערך סוללות עפר וסכרים.
בדרום ומערב המדינה משתרעים רכסים הרריים מיוערים, המהווים שני שליש משטחה. המפורסם שבהם, רכס הרי הרוריאמה ובו, סמוך למפגש הגבולות עם ונצואלה וברזיל, מתנשאת פסגת הרכס לגובה של 2,835 מטרים.
האזור הגיאוגרפי השלישי, הוא אזור סוונות
הנמצא בחלקו ליד שפך נהר הברביסה, ובחלקו סמוך לרכס קאנוקו בדרום מערב המדינה.
מרבית שטחה של המדינה מיוער (יער עד) ורק כ-2.5 אחוזים משטחה ראויים לעיבוד. הנהרות העיקריים בגיאנה : קורנטין (760 ק"מ ומהווה גם גבול טבעי עם סורינם), ברביסה (590 ק"מ), דמררה (320 ק"מ) ואסקיבו (1008 ק"מ). עיקר תושביה וישוביה של גיאנה מצויים בשפלת החוף, ומיעוטה בסוונות.
אקלימה של גיאנה טרופי
משווני. שפלת החוף חמה ולחה. בשתי עונות הגשמים במדינה (מרס-יולי וינואר-נובמבר) כמות המשקעים בג'ורג'טאון, הבירה, מגיעה ל-2,280 מ"מ בשנה, וביערות אף מעל ל-3,500 מ"מ. האקלים מתמתן ומתקרר ככל שפני האדמה מתרוממים עד שהוא נעשה קריר ברכסי ההרים במרכז ובדרום המדינה.
בפני השטח ניכרת היטב פעילותם של איתני הטבע: סופות הוריקןוטורנדו,
שטפונות רבים, רעידות אדמה
ופעילות געשית. כל אלה, יחד עם פעילות הסחף המתמדת, יצרו רמות מבותרות, מצוקים גבוהים מפלי מים ואשדות. המפלים הרבים מונעים שימוש בנהרות לצרכי שיט, אך מרהיבים ביופיים. המפל הידוע והגבוה ביותר, הוא מפל קייטור (226 מ'), בנהר הפוטארו, גבוה כמעט פי שבעה ממפלי הניאגרה.
מינים רבים של צמחים חרקים ובעלי חיים, בחלקם נדירים ואף יחודיים לאזור זה בלבד, שוכנים בין יערות העד ובסוונות של גיאנה. קופים, נמרים, יגוארים, נחשים, מכרסמים, ועופות בהם הטוקאן והמקאו, שוכני נהרות כתמסח השחור ולוטרת הנהר הענקית.
כלכלה
לגיאנה אוצרות טבע ומרבצים רבים: יהלומים, זהב (המכרה הפתוח הגדול ביותר ביבשת), בוקסיט (עפרת אלומיניום - שהפכה את גיאנה לאחת היצואניות הגדולות בעולם של מינרל זה בשנות הששים), ומינרלים שונים, לרבות נפט, שאינם מנוצלים כולם. למדינה פוטנציאל הפקת חשמל הידרו אלקטרי מהמפלים והאשדות בנהרות שאף הוא טרם נוצל. תעשיות עץ שונות המבוססות על יערות העד לבניין, ריהוט ואנרגיה, פועלות בהתאם למדיניות שהחילה כללי שימור אקולוגיים על חלקים נרחבים מיערות אלה.
חלק ניכר מכלכלתה של גיאנה מבוסס על חקלאות: גידולי סוכר ואורז, אגוזי קוקוס, קפה, קקאו, תירס, מניוק, תפוזים ועוד. וכן משק חי הכולל בקר, עופות, דגה (בעיקר חסילונים), חזירים וכבשים.
למדינה חוב חיצוני בגובה 1.2 מיליארד דולר (2002) כמעט כפול מגודל התל"ג, ובעטיו המדינה מוגדת כחברה בקבוצת המדינות העניות בעלות חוב עמוק. תעשיית הבוקסיט עוברת תהליך של הפרטה בשנים האחרונות. המדינה סובלת ממחסור חמור בתשתיות מודרניות ובכוח אדם מיומן.
אוכלוסייה
הרכבה האתני של האוכלוסייה נובע מהיותה קולוניה חקלאית ומגוון מאוד. עם הגעת האירופים לאזור נמנעו הילידים מיצירת מגע עימם, ובהיותם נוודים וציידים נסוגו לפנים הארץ, לאיזור הסוונות. בין המאות ה-16 וה-18 ייבאו האירופים לגיאנה עבדים מאפריקה לעבודה במטעי קני הסוכר.
ג'ורג'טאון הבירה היא גם העיר המאוכלסת ביותר (צילום: אימג'בנק / GettyImages)
עם ביטול העבדות
אימצו האפריקנים דפוסי חיים זהים לאירופים. בני התערובת התערו באירופאים ונמנעו מקשרים עם האפרו-גיאנים. ביטול העבדות הביא להגירת עבודה נרחבת של אוכלוסיות מהודו, סין ואיי הודו המערבית לעבודה במטעים. עם גידול שיעורם באוכלוסייה הפכו יוצאי הודו לבעלי עסקים, בעלי מקצועות טכניים וחופשיים והיגרו לערים. אוכלוסייה פורטוגזית שהגיעה בעיקרה ממדירה יצרה את שכבת הסוחרים יחד עם יוצאי סין.
מחצית תושבי המדינה כיום הם ממוצא הודי, כשליש ממוצא אפריקני, השאר אמרי-אינדיאנים, בני תערובת, לבנים וסינים. השפות השגורות הן אנגלית, הינדית, אורדו, קריאולית גיאנית ולשונות אמרינדיאניות ילידיות. הגיוון האתני הביא לסובלנות בין גזעית וחברתית. עם זאת המפלגות הפוליטיות במדינה מזוהות כמייצגות אוכלוסיות אתניות.
מחצית האוכלוסייה נוצרית (קתולים ואנגליקנים), כשליש מאמיני הינדו והיתר מוסלמים ובני דתות אחרות. רק שליש מתושבי המדינה חיים ביישובים עירוניים. עיר הבירה, ג'ורג'טאון, היא גם העיר המאוכלסת ביותר (254,000 נפש). ערים חשובות נוספות הן לינדן (27,200) וניו אמסטרדם (17,700).
כמעט כל תושבי גיאנה יודעי קרוא וכתוב (98.8 אחוז). מערכת החינוך במדינה נותנת מענה (אך לא חובה) לכל פעוט מגיל 6 חודשים, חינוך חובה מגילאי חמש וחצי ועד ארבע עשרה וחצי, וכן מערכת בתי ספר מקצועיים ואוניברסיטה בה ניתן ללמוד עד לתואר שני.
היסטוריה
טרם הגעת האירופים לאמריקה היה האיזור מיושב בילידי הארוואק, שעסקו בעיקר בציד ודיג. חוף גיאנה נתגלה ליורדי ים ומגלי ארצות ספרדים ב-1499. במהלך המאה ה-16 ביקרו במקום הרפתקנים נוספים שחיפשו את "אל דורדו" (ארץ אוצרות הזהב, בספרדית) האגדית.
המתיישבים הראשונים באזור היו ההולנדים שייסדו מושבות ליד נהרות האסקיבו (1616) והברביסה (1627), ולאחר מכן הרחיבו את גבול התיישבותם לפנים היבשת וייסדו את דמררה (1752). באותה תקופה הגיעו לאיזור גם הפורטוגזים (מברזיל), הצרפתים והאנגלים וייסדו אף הם מושבות, רובן בשפכי הנהרות. ההולנדים פיתחו קשרי מסחר עם העמים הילידים, ייסדו מטעים לגידול קני הסוכר,
והקימו מערכת סוללות, סכרים וניקוז להגנה מפני הים ומפני הצפה של הנהרות.
לקראת סוף המאה ה-18 היה חבל הארץ הגיאני מחולק בין ספרד, פורטוגל, הולנד, אנגליה וצרפת. הספרדים התרכזו בחבל הארץ שנמצא כיום בוונצואלה, האנגלים העבירו את מושבותיהם להולנדים ב-1667, הפורטוגזים נסוגו והצרפתים התרכזו בחבל הארץ הדרום מזרחי. עם פרוץ המהפכה הצרפתית
(1789) נכבשה הולנד ע"י צרפת, וב-1795 הציעה לאנגליה את מושבותיה בגיאנה כדי שלא יפלו לידי הצרפתים. בקונגרס וינה
(1814) לאחר נצחון האנגלים את הצרפתים, אושרר הסכם זה.
האנגלים התמקמו במדינה משנת 1814 והפכוה למושבת כתר. בהשראתם בוטלה העבדות (1834), ונוצר ביקוש רב לעובדים שהובאו מרחבי האימפריה הבריטית: הודו, איי הודו המערבית ומקומות אחרים. יבוא העבדים וגלי ההגירה שלאחר ביטול העבדות, יחד עם יבוא מחלות אירופיות לאזור הפכו את האוכלוסייה הילידית של גיאנה למיעוט בארץ מולדתם.
ב-1879 התגלה באזור זהב. הגילוי האיץ את התפשטות האנגלים לכיוון דלתת נהר האורינוקו למורת רוחה של ונצואלה שטענה לבעלות על השטח. לבסוף, החליטה ועדת פישור אמריקנית כי אנגליה תהיה הרבונית הרשמית של האיזור.
ב-1953 הוענק שלטון עצמי לגיאנים, תחת המושל הבריטי. בבחירות שנערכו זכתה המפלגה הפרוגרסיבית העממית בראשות ההודי ד"ר צ'די ג'גן, ופורבס ברנהם האפרו גיאני. אישים אלה פעלו מאז 1950 למען השלטון העצמי. בריטניה לא ראתה בעין יפה את השלטון המשותף הזה, מחשש כי ג'גן וברנהם יובילו את גיאנה למשטר מקרסיסטי. ולכן, פוזרה הממשלה הראשונה של גיאנה כבר באוקטובר אותה שנה.
ב-1966 קיבלה גיאנה עצמאות מלאה. ב-26 במאי אותה שנה זכתה מפלגתו של פורבס ברנהם בבחירות, והוא הפך ראש ממשלתה הראשון של גיאנה. ב-1970 הפכה גיאנה לרפובליקה ומאז היא קרוייה הרפובליקה השיתופית של גיאנה.
ב-1978 בחר ג'ים ג'ונס, מנהיג כת אמריקני, בגיאנה כמקום בו ביצעו חברי הכת, 900 איש, התאבדות ורצח המוניים.
ב-1980 הונהגה במדינה חוקה ופורבס ברנהם, ראש הממשלה עד אותה עת נבחר לנשיא הראשון עד מותו ב-1985.
ב-1992 נבחר ד"ר צ'די ג'גן לנשיא, ולאחר מותו נבחרה אלמנתו לנשיאה, עד פרישתה מטעמי בריאות ב-1999, כשלנשיאות התמנה שר האוצר עד אותה עת, בהרט ג'גדאו. ב-2001 נבחר ג'גדאו מחדש לכהונת הנשיא, למרות מהומות על רקע גזעי בין הודים ואפריקנים במדינה שהביאו, לטענת האפריקנים, לזיופי בחירות.
לגיאנה מחלוקות גבול שהתעוררו בשנת 2000. נשיא ונצואלה, הוגו צ'בז הלאומן, העלה מחדש את תביעתה של ארצו מהמאה התשע עשרה לשטחה של גיאנה מהגבול הנוכחי עם ונצואלה ועד לנהר האסקיבו, במערב המדינה, ובסה"כ כמחצית משטחה של המדינה. באותה שנה נוצרה גם מתיחות בין סורינם לגיאנה על רקע תביעתה של סורינם לשטח סביב נהר הקורנטין. כן קיימת מתיחות עם סורינם באשר לגבול הימי בין המדינות, איזור המשופע בנפט.
יהודים
יהודים ואנוסים הגיעו לגיאנה כבר עם הספרדים הראשונים. יהודים נוספים הגיעו בתקופת השלטון ההולנדי והקימו התיישבות קבע, אך אחר כך היגרו לאיי הודו המערבית.
בתקופת השלטון הנאצי נדונו דרכים להתיישבות יהודית במקום, אך ועדת חקירה שהוקמה לבדיקת הנושא קבעה שהמדינה אינה ראוייה להתיישבות של אירופים. בג'ורג'טאון הבירה קיימת קהילה יהודית קטנה.
החגים המרכזיים בגיאנה: חג המולד, ראש השנה, יום הרפובליקה (23 לפברואר) שהוא גם פסטיבל ה"מאשאראמני" ("ההכתרה"), יום ה"פגווה" (ההינדי), הפסחא, אחד במאי (יום העבודה), יום העצמאות (26 למאי), יום הקריביים (יום שני הראשון בחודש יולי) "דיוואלי" (פסטיבל האורות, לכבוד האל ראמא),רמאדאן, עיד אל פיטר ועיד אל אד'חא.
אנציקלופדיה ynet אנציקלופדיה כללית ועדכנית בת אלפי ערכים מכל תחומי הידע: מדעי החברה והרוח, מדעי החיים והמדעים המדויקים, מדעי כדור הארץ טכנולוגיה תרבות היסטוריה שפה ותקשורת אמנויות, חינוך יהדות ספורט חוק ומשפט, גיאוגרפיה ספרות אינציקלופדיה