| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | ג'מייקה
Jamaica
גיאוגרפיה | אוכלוסייה | כלכלה | היסטוריה | יהודים | מידע נוסף | בחנו את עצמכם
ג'מייקה, מדינת אי בים הקריבי,
מאיי הודו המערבית.
ממוקמת כ-150 ק"מ מדרום לקובה
וכ-160 ק"מ ממערב להאיטי.
בירתה – קינגסטון. רוב תושביה ממוצא אפריקני, צאצאי העבדים שהובאו לעבוד במטעי קנה הסוכר באי. האירופאי הראשון שהגיע לאי, כריסטופר קולומבוס, תיאר אותו כ"האי היפה ביותר שעיניים יכולות לראות".
שמה של המדינה הגיע משיבוש השם המקורי (Xaymaca; שפירושו "ארץ העץ והמים") שנתנו לה אינדיאנים משבט האראוואק, שהיו כנראה תושביו המקוריים של האי.
 | ג'מייקה - דיוקן | | |
| שם רשמי |
Jamaica |
| שטח |
10,991 קמ"ר (מקום 167 בעולם) |
| אוכלוסייה |
2,825,928 (מקום 138) |
| שיעור גידול אוכלוסין |
0.755% |
| תושבים |
שחורים 91.2%, בני תערובת 6.2%, אחרים 2.6% |
| שפה רשמית |
אנגלית |
| דתות |
פרוטסטנטים 62.5%, קתולים 2.6%, לא ידוע או אחר 14.2%, ללא דת 20.9% |
| בירה |
קינגסטון |
| ממשל |
דמוקרטיה פרלמנטרית חוקתית |
| ראש מדינה נוכחי |
ראש-הממשלה ברוס גולדינג
(פורמלית: אליזבת ה-2 מלכת בריטניה) |
| עצמאית מאז |
6 באוגוסט 1962 (מבריטניה) |
| אוכלוסייה מתחת לקו העוני |
14.8% |
| תמ"ג לנפש |
8,300 דולר (מקום 116 בעולם) |
| שיעור אבטלה |
14.5% |
| ענפי כלכלה מרכזיים |
קנה-סוכר, בננה, קפה, פרי-הדר, בטטה, ירקות, עופות, עיזים, חלב, צדפות ורכיכות; תיירות, בוקסיט (מינרל להפקת אלומיניום), עיבוד מוצרי מזון, רום, מלט, מתכת, נייר, כימיקליים, טלקומוניקציה |
| מטבע |
דולר ג'מייקי |
| ידיעת קרוא וכתוב |
87.9% |
| תוחלת חיים |
נשים - 75.3; גברים - 71.84
(מקום 107 בעולם) |
(הטבלה עודכנה לאחרונה במרץ 2010)
פורט אנטוניו בג'מייקה (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)
צורת הממשל בג'מייקה היא דמוקרטיה פרלמנטרית חוקתית עם שני בתי מחוקקים, אם כי באופן רשמי ראש המדינה היא מלכת אנגליה. את המלכה מייצג במדינה מושל כללי.
| גיאוגרפיה |  | |
ג'מייקה היא אי,
השלישי בגודלו בים הקריבי (אחרי קובה והיספניולה). שטחו 10,991 קמ"ר, אורכו 235 ק"מ ורוחבו המרבי הוא 82 ק"מ. האי שייך לקבוצת האיים האנטילים הגדולים שבאיי הודו המערבית.
שטחה של ג'מייקה הררי ומבותר ברובו. נופיה של ג'מייקה מורכבים משלושה מאפיינים עיקריים: רכסי הרים
מיוערים בלבה; רמה עשויה אבן גיר
ומשופעת בתצורות קרסט,
החולשת על כמחצית מהאי; ומישורי חוף פוריים המקיפים את כולו. כמעט כל הערים הגדולות ממוקמות במישורי החוף, ביניהן הבירה קינגסטון, השוכנת בנמל טבעי רחב ידיים בחוף הדרומי. אדמת הסחף הפורייה באזורים המישוריים מאפשרת גידולי חקלאות. ההרים הכחולים שבמזרח האי הם הרכס המרכזי. בהרים אלו נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר באי, בגובה של 2,256 מ'.
נופי הקרסט מגיעים לשיאם בקוקפיט קאנטרי (Cockpit Country) שממערב להרי האי. זהו אזור בעל קשיי עבירות, ובו גבעות חרוטיות והרים מכוסי יער עבות, בורות, מערות ועמקים פוריים. שטחו כ-1,300 קמ"ר.
האי חרוץ על ידי נחלים ונהרות רבים, על אף הנוף הקרסטי הבולע לקרבו חלק מהמים. בגלל הנוף ההררי זרימת המים מהירה, במיוחד בחלק הצפוני, ועל כן ניתן להשתמש בנהרות להפקת חשמל הידרואלקטרי.
האקלים באי הוא טרופי
ולח, בלי שינויים רבים בין עונה לעונה. בקיץ עוברות לעתים באזור סופות הוריקן.
| אוכלוסייה | | |
יותר מ-90% מהאוכלוסייה הם צאצאי העבדים השחורים, שהובאו לאי מאפריקה בתקופת הממשל הבריטי. בני תערובת הם הקבוצה השנייה בגודלה באוכלוסייה. יתרת האוכלוסייה מורכבת מקבוצות קטנות של בריטים, פורטוגזים, סינים, הודים, ערבים ואחרים.
רוב התושבים משתייכים לדת הנוצרית,
בעיקר למחנה הפרוטסטנטי.
פרט לנצרות יש באי קבוצות קטנות המשתייכות לדת האסלאם, היהדות, ההינדואיזם
ולכתות קטנות יותר. המפורסמת בהן היא הדת הראסטפרית (Rastafarianism), תנועה פוליטית-דתית הרואה באפריקה את הארץ המובטחת ונושאת את שמו של קיסר אתיופיה היילה סלסיה ה-1
(ראס טפרי מקונן). התנועה התפרסמה בעולם בזכות המוסיקאי הידוע בוב מארלי
ומוסיקת הרגאיי
הג'מייקנית.
השפה הרשמית היא אנגלית, אך בשימוש נפוצה מעין שפה קריאולית מקומית.
| כלכלה | | |
ענפי הכלכלה העיקריים בג'מייקה הם תיירות, שירותים פיננסיים, כריית בוקסיט וייצור אלומיניום.
החקלאות כבר אינה ענף כלכלה מרכזי כבעבר, אולם עודנה מספקת פרנסה לכחמישית מכוח העבודה במדינה. ענפי החקלאות העיקריים הם קנה סוכר,
בננות,
פרי הדר,
פלפל אנגלי, קקאו,
בטטות, קוקוס, טבק,
קפה
(בין השאר, קפה בלו מאונטיין המפורסם) ודייג.
בג'מייקה ישנם מחצבים
שונים, בהם גבס,
שיש, בהט, גיר וסיליקה.
אולם המחצב הנפוץ ביותר הוא הבוקסיט, המשמש בייצור אלומיניום. ג'מייקה היא מיצרני האלומיניום והבוקסיט הגדולים בעולם, אולם ענף זה אינו יציב ומושפע מתנודות הביקוש העולמי. ענפי תעשייה נוספים במדינה: עיבוד מזון (בעיקר סוכר ומוצריו), מתכת, טקסטיל וכימיקלים.
התיירות מהווה מקור הכנסה חשוב לכלכלתה של ג'מייקה. המדינה נהנית מנוף יפה וממזג אוויר נעים ההופכים אותה ליעד תיירות פופולרי. תחום השירותים הפיננסיים התפתח מאוד החל מסוף המאה ה-20, כמו גם מתן שירותי טלקומוניקציה.
| היסטוריה | | |
האירופאי הראשון שהגיע לג'מייקה היה כריסטופר קולומבוס,
שנחת באי ב-1494 במהלך מסעו השני לאיי הודו המערבית. האי היה מיושב באותה עת על ידי אינדיאנים משבט האראוואק. ב-1509 הקים חואן דה אסקיבל את המושבה הספרדית הראשונה באי, סביליה החדשה. הספרדים
שיעבדו את בני האראוואק לעבודות פרך והביאו עמם מחלות אירופאיות שילידי המקום לא היו מחוסנים בפניהן. עד סוף המאה הוכחדה האוכלוסייה האינדיאנית באי כמעט עד תום. את מקומם תפסו עבדים
בכפייה שהובאו מאפריקה.
הבריטים,
בפיקודם של וויליאם פן ורוברט ונבלס, השתלטו על ג'מייקה ב-1655. הספרדים גורשו מהאי, אם כי רבים מהעבדים האפריקאים נשארו בו. חלקם אף ברחו והקימו יישובים קטנים ורחוקים משלהם באזורים ההרריים הפחות נגישים. הם כונו בשם "מרונים" (Maroons).
אחרי בואם של הבריטים לאי, הגיעו שודדי הים.
לבריטים היתה בתחילה גישה מעניינת לפורעי חוק אלו. היות ופחדו מהתקפות ספרדיות, נטו לנקוט ביחס סלחני כלפי שודדי הים שפעלו נגד ספינות ספרדיות. חלקם אף מונו ל-"Privateers" – רבי חובל של אוניות מלחמה פרטיות, שלמעשה עסקו בשוד ימי של ספינות וקולוניות ספרדיות באישורה של בריטניה. שודדי הים התמקמו בעיר פורט רויאל שבדרום ג'מייקה, והיא הפכה במהרה לעיר עשירה וחסרת חוק שאגדות נקשרו בשמה. המפורסם שבשודדי הים בג'מייקה, הנרי מורגן, אף זכה לתואר אבירות בריטי ומונה לסגן מושל ג'מייקה. יחסה של בריטניה לשודדי הים השתנה לאחר חתימת הסכם מדריד עם ספרד ב-1670, שבו הוכרה זכותה של בריטניה על ג'מייקה. פורט רויאל עצמה נהרסה ברובה ברעידת אדמה
ב-1692. השורדים הקימו לא רחוק ממנה את קינגסטון, בירת ג'מייקה של ימינו.
במהלך השלטון הבריטי בג'מייקה סחר העבדים הלך והתרחב ביתר שאת. המעבר מגידולי טבק, קקאו ואינדיגו לגידול קנה סוכר הביא פריחה כלכלית אדירה לבעלי המטעים. ג'מייקה הפכה לקולוניה רווחית במיוחד, ודרשה עוד ועוד ידיים עובדות.
במאה ה-18 כבר עלה מספר העבדים באי בכמה מונים על מספר האירופאים. חיי העבדים במטעים היו איומים. תנאי המחייה היו קשים ורבים מתו מעבודת הפרך החקלאית וממחלות טרופיות ואירופיות.
בחלוף השנים החלו העבדים להתקומם נגד חייהם הנוראים באי. ההתקוממות המפורסמת ביותר היתה מרד חג המולד של 1831, בהנהגת סם שארפ. המרד דוכא לאחר שבועיים בידי כוחות בריטים, ומנהיגיו הוצאו להורג. היו עבדים שהצליחו לברוח מאדוניהם, והצטרפו אל המרונים שבהרים. גם בין המרונים לבריטים שררה מתיחות, שהגיעה לשיאה בשתי מלחמות במאה ה-18. אחרי הראשונה שבהן, בשנים 1725 – 1739, נחתם אמנם הסכם שלום בין הצדדים שהכיר במרונים כחופשיים ובעלי זכות על אדמות ההרים בהן חיו, אך רבים מהם סירבו להשלים עם הסעיף שדרש שישיבו עבדים נמלטים לידי הבריטים. במלחמה השנייה (1795 – 1797) נוצחו המרונים. חלקם גורשו מהאי ורבים מכפריהם הוצתו.
ב-1807 ביטל הפרלמנט הבריטי את סחר העבדים באימפריה הבריטית. ביטול העבדות נכנס לתוקפו במושבות הבריטיות באזור ב-1834, וב-1837 שוחררו לחלוטין כל העבדים בג'מייקה. אך חייהם לא הפכו לטובים כפי שציפו. המתיחות בין המיעוט הלבן העשיר לבין השכבות החלשות (שרובן לא היו בעלות זכות בחירה לפרלמנט) הלכה והחריפה. במקום להגדיל את שכר הרעב שניתן בעבר לעבדים האפריקאים, העדיפו רבים לייבא כוח עבודה זול מהודו. שחרור העבדים, כמו גם ביטול מכס המגן על ידי הפרלמנט הג'מייקני וירידה עולמית במחיר הסוכר, גרמו במהרה למשבר כלכלי. המצב החריף בשנות מלחמת האזרחים האמריקנית,
כשסגר ימי עצר את אספקת מצרכי המזון לאי בתקופה בה הוכה על ידי בצורת קשה.
סבל העוני, הייאוש ותחושת חוסר הצדק התפרצו באוקטובר 1865 במרד מורנט ביי, בהנהגתו של פול בוגל. במרד, שפרץ בבית המשפט של קהילת מורנט ביי, נהרגו כ-20 איש, בהם השופט הראשי. המושל אדוארד אייר הכריז על משטר צבאי ודיכא את המורדים בחריפות: כאלף בתים נהרסו ויותר מ-400 איש הוצאו להורג, ביניהם ג'ורג' גורדון, פוליטיקאי בן תערובת שנודע בביקורתו על אייר והממשל הקולוניאלי. מחאה ציבורית נגד אייר פרצה בבריטניה, והוא נשלח בחזרה לאנגליה. לפני כן הספיק לבטל את החוקה המקומית ולהכריז על האי כמושבת כתר בריטית ב-1866.
יורשו של איי בתפקיד, ג'ון גרנט, שיקם ופיתח את ג'מייקה בשנים הבאות. תשתיות נבנו, מערכות החינוך והבריאות שופרו, ומ-1884 החלו הבריטים להשיב בהדרגה את השלטון העצמי. את קנה הסוכר החליפו גידולי בננות כענף יבוא עיקרי ומשגשג. ב-1872 הועברה הבירה לקינגסטון. ב-1907 נפגעו קינגסטון ופורט רויאל ברעידת אדמה קשה.
ב-1938 פרצו שוב מהומות בג'מייקה. הסיבות למהומות היו מגוונות: משבר בענף הבננות, השפעת השפל הכלכלי הגדול
בארה"ב, השאיפה להגדרה עצמית ולעצמאות, ושיעורי האבטלה הגדולים. התסיסה הביאה להקמתם של איגודי פועלים, ובעקבותיהם הקמת מפלגות פוליטיות: מפלגת הפועלים של ג'מייקה (JLP) בראשות אלכסנדר בוסטמנטה ומפלגת העם הלאומית (PNP) בראשות נורמן מאנלי. ב-1944 ניתנה זכות הצבעה לכל תושבי האי.
ג'מייקה הצטרפה למדינות האזור בהקמת הפדרציה של איי הודו המערבית ב-1958, אך פרשה ממנה לאחר שלוש שנים. ב-1962 הפכה למדינה עצמאית במסגרת חבר העמים
הבריטי.
בעשור הראשון לעצמאותה של המדינה היתה מפלגת ה-JLP בשלטון. בבחירות 1972 אירע מהפך, וה-PNP זכתה ברוב גדול. ראש הממשלה החדש, מייקל מאנלי, נקט בקו סוציאליסטי,
אך ג'מייקה שוב נקלעה למשבר כלכלי עם אינפלציה
גוברת ושיעורי אבטלה גבוהים. מערכת הבחירות הבאה, ב-1976, לוותה באלימות קשה ובמהומות עד כדי הכרזת מצב חירום במדינה. עם זאת, ה-PNP נשארה בשלטון, והמשיכה לפעול למען הלאמת
הכלכלה וחיזוק הקשרים עם קובה. אחרי מערכת בחירות עקובה מדם ב-1980, שבה ה-JLP לשלטון. המפלגה פעלה למען הפרטה
ומעבר לכלכלה קפיטליסטית, וכן לקירוב היחסים עם ארה"ב. עקב כך החלה ג'מייקה ליהנות מסיוע כלכלי אמריקני.
ב-1988 נפגעה ג'מייקה קשות על ידי הוריקן, שעצר את שיקומה הכלכלי של המדינה. בבחירות ב-1989 שבה ה-PNP לשלטון (בתחילה שוב בהנהגת מאנלי, שהמשיך את מדיניות קודמו ופרש ב-1992). פרסיבל פטרסון היה לראש הממשלה השחור הראשון במדינה ב-1992. מהומות על רקע כלכלי המשיכו להסעיר את המדינה בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים. אחת הקשות שבהן היתה ב-1999, כמחאה על העלאת מחירי הדלק ב-30%. ב-2004 נפגעה המדינה מהוריקן "איוואן". ב-2007 חל מהפך בשלטון, כשה-JLP ניצחה בבחירות.
| יהודים | | |
במאה ה-16, בתקופת השלטון הספרדי באי, התיישבו יהודים מאנוסי ספרד
בספניש טאון שבג'מייקה. הראשונים שבהם הגיעו מפורטוגל ב-1530. לאחר שהבריטים כבשו את האי, הם העניקו אזרחות וחופש דת למתיישבים היהודים בו. כתוצאה מכך החלו להגיע לאי יהודים ממקומות שונים בעולם. היהודים מילאו תפקיד חשוב במסחר ובתעשיות הסוכר באי. ב-1671 ניסו מתחריהם האנגלים לפעול למען גירושם של היהודים מהאי, אך נכשלו. עם זאת הוטלו עליהם מגבלות שונות בסוף המאה ה-17, ביניהן היטל מס מיוחד ומגבלה על מספר העבדים שהותר להם להחזיק.
ב-1831 השווה מלך אנגליה את זכויותיהם של יהודי האי לשאר תושביו. היהודים ניצלו את זכות ההצבעה שניתנה להם, וב-1849 כבר היו שמונה נציגים (מתוך 47) מהקהילה היהודית בבית המחוקקים באי, שאף ביטל באותה שנה את התכנסותו המיועדת ביום כיפור.
במאה ה-19 הגיעו לאי יהודים מסוריה ומאנגליה, אך במאה ה-20 החלה הקהילה היהודית בג'מייקה להדלדל. הכלכלה באי כבר לא שגשגה כבעבר, ורבים החליטו להגר לארצות הברית ולבריטניה בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות טובות יותר.
כיום חיים בג'מייקה כ-200 יהודים, כמעט כולם בקינגסטון. במדינה יש בית כנסת פעיל אחד.
לישראל יש יחסים דיפלומטיים עם ג'מייקה. שגריר ישראל ברפובליקה הדומיניקנית משמש כשגריר לא-תושב במדינה.
| מידע נוסף | | |
ג'מייקה: גן עדן עם ראסטות - הם מאמינים בעישון גראס, במזון בריאות, בבוב מארלי ובנהיגה פרועה - וחיים במקום בו מתממשות כל הקלישאות על אי טרופי. רפי ברבירו ומורן קדוסי נפשו בג'מייקה וגילו שהיא כל מה שחשבתם, וגם כל מה שלא. פרק ראשון. כתבה מתוך אתר ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
ג'מייקה: העישון כחובה דתית - האזורים התיירותיים של ג'מייקה מלאים במבקרים שמחפשים אקשן ובמטרידים שמציעים סמים, ובילויים מכל סוג ומין. צריך לקחת את זה בקלות ולהתרכז בים, במוסיקה ובבוב מארלי. פרק שני. כתבה מתוך אתר ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
ג'מייקה: לא רק ראסטות ושאכטות - טיול בג'מייקה לא חייב להסתכם ברגאיי, מריחואנה ורום. עינב ברזני גילה שבאי הקאריבי יש גם אתרי צלילה מרהיבים, שמורות טבע ומפל כל כך יפה שאפילו ג'יימס בונד לא ויתר עליו. כתבה מתוך אתר ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
| בחנו את עצמכם | | |
.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
