 | | פרנקלין דלנו רוזוולט | | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | ניו דיל
New Deal
ניו דיל ("הֶסדר חדש"), מדיניותו הכלכלית והחברתית של פרנקלין דלנו רוזוולט
בחמש השנים הראשונות לכהונתו כנשיא ארה"ב (1933 - 1938). הניו דיל כלל פעולה ישירה של הממשל למען המובטלים והעניים מחד גיסא, ושידוד מערכות כללי בכלכלת אמריקה מאידך גיסא.
רוזוולט נבחר על רקע המשבר הכלכלי הקשה של ראשית שנות ה-30 (ידוע גם כ"השפל הגדול")
והאבטלה
ההמונית, בשל התחייבותו לשנות את המצב, ובייחוד לפעול נגד מכת האבטלה. החוקים והתקנות הראשונים שהציע הנשיא אחרי בחירתו עסקו בהחזרת הביטחון במערכת הבנקאית (בעיקר באמצעות הגברת הפיקוח הפדרלי), בסיוע בדיור מוזל, בסיוע לחקלאים ובפרויקטים של תעסוקה לצעירים מובטלים. כמו כן העלה רוזוולט את רמת הסיוע הפדרלי למדינות השונות - העלאה שהולידה סיוע בפועל לאוכלוסייה של כ-20 מיליון אמריקאים. אחדים מצעדי החקיקה נתקלו בביקורת קשה, וחלקם אף בוטלו על ידי בית המשפט העליון, בנימוק שהם מנוגדים לחוקת ארה"ב.
שלביה הראשונים של מדיניות הניו דיל התגלו כבלתי מספקים, ולא הולידו את השיפור המיוחל בכלכלת ארה"ב. ב-1935 פתח רוזוולט בסדרת צעדים נוספת (המכונה לעתים "הניו דיל השני").
"הניו דיל השני" כלל את העלאת המסים המוטלים על העשירים, וכן הגבלות שונות על פעילותם של עסקים פרטיים בתחום התעסוקה, דוגמת חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ורשימת תקנות העוסקות בזכויות עובדים. כמו כן הנהיג ממשל רוזוולט מספר מיזמי ענק ממשלתיים, שנועדו לספק עבודה למובטלים ולהבטיח להם קיום מינימלי. בשנה זו הונהג לראשונה ביטוח לאומי בארה"ב, קצבאות זקנה, דמי אבטלה ומערכת של סעד לנזקקים, כולל ילדים. רוזוולט הכריע בעד יצירת גירעון תקציבי על מנת לממן פעולות אלה.
רוב הצעדים והחוקים שהונהגו במסגרת הניו דיל כללו התערבות מעמיקה של הממשלה האמריקנית בפעילות המגזר הפרטי, בניגוד למסורת "היד הנעלמה"
שהיתה נהוגה בארץ זו עד אז, ולכן קמו להם מתנגדים רבים בממסד הפוליטי והעסקי. לקראת סוף שנות השלושים עבר מוקד העניין הציבורי לנושאי ביטחון וחוץ, ומדיניות הניו דיל הגיעה אל סופה.
השפעתה בפועל של מדיניות הניו דיל על הכלכלה האמריקנית שנויה במחלוקת ציבורית ומחקרית, אך ההערכה המקובלת היא כי מדיניות זו הביאה לשיפור מועט וזמני בכלכלת המדינה. את השגשוג והיציבות להם זכתה הכלכלה האמריקנית החל משנות הארבעים מקובל לייחס להשפעתה החיובית של "כלכלת המלחמה" - התגייסות המשק האמריקני (בסיוע תקציבי ענק ממשלתיים) למאמץ המלחמתי של מלחמת העולם השנייה.
במישור אחר, הערכה מקובלת נוספת היא כי למדיניות הניו דיל היתה השפעה ארוכת טווח ומהותית על מערכת היחסים בין האזרח לשלטון בארה"ב, והעלאת רמת מחויבות השלטון לקיומו של הפרט. כמו כן נטען כי הניו דיל הביא ליצירת מגנוני פיקוח וויסות שלטוניים שתרמו ליציבותה של הכלכלה האמריקנית בשנים הבאות.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
