אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 קידוח נפט ימי
קידוח נפט ימי צילום: דני סלומון
 
צינורות נפט בעירק
צינורות נפט בעירק  צילום: רויטרס
 
 בארות נפט בוערות במלחמת המפרץ השנייה
בארות נפט בוערות במלחמת המפרץ השנייה צילום: איי פי
 
מטה אופ"ק בוינה
מטה אופ"ק בוינה צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 עתודות הנפט העולמיות מאתר משרד האנרגיה האמריקני - טבלה


ערכים קשורים
 גיאולוגיה
 חמצון וחיזור
 פירוק
 חיידקים
 פחמימות
 חלבון
 סוכרים
 חומצה אמינית
 פולימר
 לחץ
 טמפרטורה
 מים
 פחמן דו-חמצני
 אבן חול
 חרסית
 גז טבעי
 הים הצפוני
 דלק
 מנוע סילון
 מנוע רקטי
 מנוע דיזל
 אספלט
 מנוע בעירה פנימית
 אופ"ק
 תאורה
 מידות ומשקלות
 שמנים
 לווייתנאים
 פחם
 מלחמת האזרחים האמריקנית
 ג'ון דייוויסון רוקפלר
 מנוע קיטור
 חומרים פלסטיים
 מלחמת העולם השנייה
 סביבה
 הפקת חשמל
 פחמן חד-חמצני
 גופרית
 חנקן
 אוויר
 גשם חומצי
 תוצא החממה
 מלחמת יום הכיפורים
 מקורות אנרגיה חלופיים
 כימיה אורגנית
 פחמימנים
 פחמן
 מימן
 חמצן
 אנרגיה


תחומים קשורים
 חומרים שימושיים
 כימיה


 
 
 

נפט


Petroleum

מוצא הנפט הגולמי |  חיפושים וקידוח |  זיקוק נפט |  שימושי הנפט |  הנפט והאדם |  ציטוטים |  מידע נוסף

נֵפְט (וביתר דיוק נפט גולמי), נוזל טבעי, סמיך ושמנוני, המורכב מתערובת של תרכובות אורגניות, בעיקר פחמימנים, המכילות פחמן, מימן ומעט גופרית וחנקן (כמעט ללא חמצן). כדלק, זהו מקור אנרגיה חשוב מאין כמוהו, וכן הוא מהווה חומר גלם לתעשייה הפטרוכימית. מכוּנה "הזהב השחור" בשל ערכו הכלכלי העצום, או "שמן הסלע", תרגום שמו הלועזי; גם עם פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים, הנפט הוא עדיין מקור האנרגיה החשוב ביותר.

 

המלה "נפט" היא פרסית במקורה, ועברה לאכדית, לארמית וממנה לעברית, וכן ליוונית. השם הלועזי, "פֶּטרוֹלֵיאוּם", פירושו "שמן הסלע" בלטינית, כאמור, וממנה התגלגל לשפות רבות.

 

שאיבת נפט (צילום: איי פי)

 

 


מוצא הנפט הגולמי

הנפט נוצר בתקופות גיאולוגיות קדומות מחומר אורגני צמחי-יבשתי, לאחר שפני היבשה המכילים את החומר הצמחי התכסו במי ים, וכן מחומר צמחי ימי (פלנקטון למשל) ששקע אל הקרקעית. הנקודה החשובה היא כיסוי החומר האורגני במים בטרם הספיק להתחמצן.

תחילתו של תהליך ההתמרה של מרכיבי הצמחים והפלנקטון למרכיבי הנפט הוא פירוק החומר האורגני בקרקעית הים על ידי חיידקים; בעקבותיו הופכים הביופולימרים, כגון פחמימות, חלבונים וליפידים, למונומרים - חד-סוכרים, חומצות אמיניות וכדומה. מונומרים אלה מגיבים בינם לבין עצמם ויוצרים פולימר אורגני בלתי-מסיס המכוּנה קֶרוֹגֶן (יוצר שמן). העלייה בלחץ ובטמפרטורה, הגדלה ככל שמצטברות שכבות משקעים מעל הקרוגן, מזרזת את תהליכי איבוד החמצן, בשל איבוד המים והפחמן הדו-חמצני.

הידעת?
על פי נתוני משרד האנרגיה האמריקני
מכירת נפט בין השנים 2003 - 2006 תניב לעשר המדינות הערביות המייצאות נפט, סכום כולל של כ-1,050 מיליארד דולר


היווצרות פחמימנים נוזליים בכמות ניכרת מחומר אורגני מתחילה בטמפרטורה של 65º צלזיוס, ופיצוחם (היווצרות פחמימנים גזיים) מתרחש מעל טמפרטורה של 150º. לפיכך קיים "חלון נוזלי" של תחום טמפרטורות, שבו נשמר הנפט במצבו הנוזלי במעבה האדמה.

הנפט נודד מטה משכבה לשכבה, ככל נוזל, עד שהוא מצטבר בסלע המאגר שלו - סלע נקבובי וחדיר כגון אבן חול או שוניות מאובנות. הנפט, שמשקלו הסגולי קל מזה של המים שבסלע, שואף לעלות למעלה; לכן תנאי חשוב להילכדות הנפט הוא הימצאותו של סלע כיסוי (בד"כ חרסית או מלח) שיחסום את דרכו כלפי מעלה. כדי שזו תהיה מלכודת מושלמת, והנפט לא "יברח" ויתפזר, הוא חייב להיות נתון בתוך מבנה קמר, שבר, פקק מלח או מלכודת שכבתית ("עדשת" סלע נקבובי בתוך סלע אטים). לעתים קרובות יש שכבה של גז טבעי מעל מאגר הנפט, וזו מסייעת לשאיבתו.

 


חיפושים וקידוח

השיטות לחיפוש נפט הן גיאולוגיות וגיאופיסיות. השיטות הגיאולוגיות מנסות לאתר מבנה קמר מתאים, אם באמצעות מיפוי בשדה ואם בהסתמך על מערכת של קידוחים רדודים. השיטות הגיאופיסיות מנסות אף הן לקבוע את צורתן הגיאומטרית של השכבות התת-קרקעיות, באמצעות שיטות סייסמיות, מגנטיות או גרווימטריות.

בשנות ה-50 הוחל בחיפושי נפט במדפים יבשתיים תחת פני הים, וכמויות גדולות נמצאו
בים הצפוני, במפרץ מקסיקו ובמקומות אחרים. הקידוח הימי יקר בהרבה מהיבשתי, אך מחיר הנפט מצדיק את ההשקעה.

 

בשנת 1953 החלו חיפושי נפט בישראל. הקידוחים הראשונים התגלו כיבשים, אך ב-23 בספטמבר 1955 פורסם כי התגלו סימני נפט בקידוח חלץ-1, ליד אשקלון. ההודעה עוררה התרגשות רבה של ציפיות להפיכת ישראל למדינת נפט, אך התברר ששדה חלץ קטן, ותפוקתו מסחרית אמנם, אך מעטה. בשנים הבאות התפרסמו מפעם לפעם ידיעות על סיכוי לנפט במקומות שונים בארץ, שכולן הופרכו בסופו של דבר.
 

קידוח נפט ימי (צילום: רוני שיצר)


עם גילוי נפט, יש לבדוק תחילה אם הכמות במאגר מסחרית (כלומר, אם ההשקעה בהפקה תצדיק את עצמה ותותיר רווח), ואם התשובה חיובית, קודחים בארות (לעתים עמוקות מאוד, 3,000 מ' ויותר). בתחילה מסתמכת השאיבה בד"כ על לחץ הגז שבראש מאגר הנפט, הדוחף את הנוזל כלפי מעלה. בהמשך מזרימים לבאר מים (או זורמים אחרים) בלחץ; הנפט, הקל מהמים, זורם כלפי מעלה.

 


זיקוק נפט

הנפט מורכב ממאות תרכובות, רובן פחמימנים ישרים ומסועפים, וכן נפתנים (ציקלופרפינים) ופחמימנים ארומטיים. מלבד זאת הוא עשוי לכלול תרכובות אורגניות רבות אחרות; הרכבו המדויק משתנה מאתר לאתר. כדי להפיק מהנפט הגולמי את סוגי הדלק ושאר המרכיבים השימושיים שלו, יש לזקקו במתקן מיוחד, בית זיקוק.


 

זיקוק נפט (צילום: גיל נחושתן)


זיקוק הנפט נעשה בשיטת ההקטעה - חימומו עד להתנדפות כל מקטע, שאז אוספים ומעבים אותו, ומעבירים אותו לטיהור. ההבדל הבסיסי בין המקטעים הוא בנקודות הרתיחה השונות שלהם, והבדל חשוב אחר הוא בשימושים השונים שיש לכל מקטע. ההבחנה הכימית בין המקטעים היא במספר אטומי הפחמן במולקולות הפחמימנים שלהם.

המקטע הקל ביותר הוא גזי, וטמפרטורת הרתיחה שלו נמוכה מ-20º. בפחמימנים שלו אטום פחמן אחד (מתן) עד 4. יש המכנים את כולו בשם גז טבעי, ויש המייחדים שם זה למֶתָן, ומכנים את שאר המקטעים הגזיים בשמות אחרים. לרוב, המקטע הגזי נשרף כפסולת בבתי הזיקוק לנפט, אך לעתים הוא נאסף לשימוש ביתי ותעשייתי. אחרי עיבוי (הנזלה), הוא נקרא "גז פחמימני מעובה" (liquefied petroleum gas, LPG), ומשווק כדלק או כחומר גלם לתעשייה הכימית. המקטע הבא, הרותח בטמפרטורות 95º-30º, הוא אולי החשוב ביותר לכלכלה: זהו הגזולין, הקרוי גם נפתא קלה, ובשפת היומיום בנזין (מספר אטומי פחמן 5 עד 12). הבא אחריו הוא הנפתא הכבדה, 165º-90º. בטמפרטורה של 300º-150º רותח הקרוסין, נפט המאור, 12 - 15 אטומי פחמן. מלבד שימושיו הביתיים המרובים, לחימום, לבישול ולמאור, הוא משמש גם כדלק למנועי סילון (בשמו דלק סילון - דס"ל) ולמנועים רקטיים. אחריו בא הסולר, המשמש כדלק למנועי דיזל ועוד. המקטע הבא גם הוא דלק כבד, המזוט. בטמפרטורות שמעל 400º רותחים שמני הסיכה, הגריז והחמר (אספלט או ביטומן).

את השארית, ולעתים גם את המקטעים הכבדים ביותר, אפשר "לפצח" - להפעיל עליהם לחץ בטמפרטורות גבוהות כדי לפרקם לפחמימנים קלים יותר ושימושיים יותר, בעיקר בנזין וחומרי גלם פטרוכימיים.

 


שימושי הנפט

עוד בתקופות עתיקות השתמש האדם בנפט הגולמי, כדלק או כחומר אטימה (חֵמָר), במקומות שהגיח מעצמו אל פני הקרקע. במרוצת הדורות יוחסו לו גם סגולות רפואיות שונות ומשונות. אבל רק במחצית המאה ה-19, משהוחל בזיקוק הנפט הגולמי במעבדות כימיה, התברר כי אפשר להשתמש בו למאור, וב-1859 נערך הקידוח הראשון בעולם (בפנסילבניה שבארה"ב) שנועד מלכתחילה לגילויו ולהפקתו. השימוש בנפט למאור התפשט במהירות, תחילה בארה"ב ואחר כך בחלקים אחרים של העולם.

גם למקטעים הכבדים יותר של הזיקוק נמצאו שימושים, כגון לאספלט בסלילת כבישים. אולם המקטע הקל, הבנזין, נחשב בשעתו לפסולת - ואף למטרד, בשל נטייתו להתלקח במהירות - בטרם הומצא
מנוע הבערה הפנימית. הופעת המכונית, ואחריה כלי רכב מנועיים אחרים, כמו גם פיתוחו של מנוע הדיזל, העלו את הביקוש לנפט ולמוצריו לרמה גבוהה ביותר מאז תחילת המאה ה-20 ועד ימינו אלה.

 

שדות נפט בבאקו, אזרבייג'ן (צילום: איי אף פי)


חברות ענק קמו לחיפוש נפט, להפקתו, להובלתו, לזיקוקו ולשיווקו (ברוב המקרים, חברה יחידה עסקה בכל התחומים כאחד, מה שקרוי "שילוב אנכי" של התעשייה). חלקות מדבר נידחות, למשל בחצי-האי ערב, במפרץ הפרסי ובאירן, הפכו באחת מוקדים לתחרות פרועה בין החברות השונות, משהתגלה בהן נפט.

 

בין חברות הנפט העולמיות הגדולות אפשר למנות את סטנדרד אויל, של-בריטיש פטרוליאום, טקסקו, אגיפ, אקסון-מוביל, עראמקו ואחרות. בשנות ה-60 הקימו המדינות המייצאות נפט את ארגון אופ"ק, במטרה לחלץ את השליטה בנכסיהן מידי חברות הנפט הרב-לאומיות ולהעבירה לידיהן. מאז ואילך עומד שוק הנפט הבינלאומי בסימן ההתמודדות בין מדינות אופ"ק לבין המדינות הצרכניות.

בישראל נתגלו שדות קטנים של נפט וגז טבעי, החשוב בהם בחלץ שליד אשקלון. שדות אלה כבר מוצו, ואף שהחיפושים נמשכים עדיין, לא רבים הם הסבורים שיימצא בארץ נפט גולמי בכמויות משמעותיות. מאז שנות ה-80 מתנהלים חיפושים מול חוף הים, ואלה גילו כמה שדות חשובים של גז טבעי, אך לא של נפט. 

 

 

 


הנפט והאדם

הגם שהנפט היה ידוע לאדם מאז ימי קדם, איש לא ייחס לו חשיבות מרובה עד לאמצע המאה ה-19. עד אז, השימוש העיקרי של נוזל זה, שנמצא על פני הקרקע במקומות מעטים בעולם, היה כתרופת פלא לחוליים שונים ומשונים. רק בכמה מקומות באירופה, שבהם היה ניתן למצוא נפט מעל פני הקרקע או ממש בקרבתם, החל השימוש בנפט לתאורה במחצית הראשונה של אותה מאה. ב-1854 המציא רוקח פולני עששית מתאימה להבערת נפט, ולפי אומדן, בשנת 1859 הופקו באירופה כ-36,000 חביות נפט (בערך חצי אלפית של התפוקה העולמית ליממה כיום), רובן ברומניה. "חבית" היא יחידת המידה המקובלת בסחר הנפט, כ-159 ליטר.

 

המצב החל להשתנות ב-1854, כאשר החליטה קבוצת משקיעים אמריקאים לנסות ולפתח את השימוש בנפט למאור. באותה עת, התאורה המלאכותית היחידה היתה עששיות שבהן הובערו סוגים שונים של שמן. הסוג המשובח ביותר היה שמן לווייתנים, שנעשה יותר ויותר נדיר, ולפיכך יקר, עם התרחבות ציד הלווייתנים כדי לספק את הביקוש הגובר. ועוד באותה עת, הדלק העיקרי היה פחם, שהשימוש בו היה כרוך בבעיות רבות - פליטת העשן הכבדה שלו, הצורך בטלטול כמויות גדולות של חומר מהמכרות לאתרי הצריכה, והפסולת המרובה הנשארת אחרי הבערתו - שלא לדבר על סכנת הנפשות הכרוכה בכרייתו. הואיל וכמויות הנפט שנמצאו על פני הקרקע במזרח ארה"ב היו זעומות ביותר, היה ברור שיש לקדוח באר כדי להגיע לכמויות נפט גדולות יותר. באר הנפט הראשונה בעולם, שנקדחה ליד העיירה טיטוסוויל בפנסילבניה, החלה להפיק נפט ב-27 באוגוסט 1859 - ושינתה את פני העולם.

 

עד מהרה צצו בסביבה עוד ועוד בארות נפט, והוקמו בתי זיקוק פרימיטיביים, שהפיקו ומכרו את מקטע נפט המאור, ונפטרו מכל היתר. מלחמת האזרחים האמריקנית שפרצה כעבור זמן קצר הגדילה את הביקוש לנפט, ובסיומה כבר היה הענף מבוסס היטב. ב-1865 החלה לעלות קרנו של האיש שעיצב את ענף הנפט בדמותו - ג'ון ד' רוקפלר, שותף באחד מבתי הזיקוק של קליבלנד באוהיו, שהחל במסע להשתלטות על הפקת הנפט, זיקוקו ושיווקו בארצות הברית ובעולם. החברה שהקים, סטנדרד אויל, שלטה בענף עד אשר פורקה ב-1911, משום שעברה על חוקי הסחר ההוגן.

 

הופעתו של מנוע הבעירה הפנימית, לקראת סוף המאה ה-19, היא שהפכה את הנפט מאחד המקורות האפשריים לתאורה לחומר הגלם החשוב ביותר בעולמנו. מנועי קיטור מובערים בפחם כבר היו קיימים זה עשרות שנים, אך הם היו כבדים ומסורבלים. עתה התאפשרה בנייתו של מנוע קטן וזול, הצורך דלק הרבה יותר נוח להובלה ולאחסון מאשר פחם. נמצא כי הבנזין - מקטע שלא היה לו כל שימוש עד אז - מתאים ביותר למנועים אלה, אם כי לאחר זמן הופיע גם מנוע דיזל, המשתמש במקטעים כבדים יותר. לא עברו שנים רבות בטרם הומצאו החומרים הפלסטיים הראשונים, ונמצא כי מקטעיו הכבדים יותר של הנפט הגולמי הם חומרי המוצא המתאימים ביותר לייצורם. וכך, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, היה הנפט מבוסס היטב כדלק זול מזה, וכחומר גלם לתעשיות רבות מזה.

 

במשך כל עותה עת התנהל מירוץ כלל עולמי על גילוי מקורות נפט חדשים, שהתמקד במזרח התיכון, האיזור העשיר ביותר בנפט מחוץ לחלקי העולם שבהם צריכת הנפט גדולה מההיצע המקומי (ארה"ב, בראש ובראשונה). חברות קמו ונפלו, התמזגו והתפצלו, רכשו זכיונות באזורי הנפט וניצלו אותם, ועדיין לא נשאלה ברצינות השאלה כמה נפט יש בעולם, ועד מתי יספיקו עתודות הנפט לאנושות. שאלה זו עלתה לסדר היום רק במהלך מלחמת העולם השנייה, והתשובה שניתנה לה בשעתה היתה 30 שנה. מעניין לציין כי ב-60 השנים שחלפו מאז, תשובה זו לא השתנתה רבות: בכל זמן נתון מאז, הערכת המומחים גרסה כי העתודות המוכחות של נפט גולמי בעולם יספיקו עוד לשלושים שנה - בהתחשב בקצב ההולך וגובר של חיפושי שדות חדשים מזה, ושל עליית הצריכה מזה. (טבלת עתודות הנפט העולמיות מצויה בערך דלק.)

 

בתקופה שלאחר המלחמה הלכו והתגלו בהדרגה הבעיות הכרוכות בשימוש בנפט, שאיש לא נתן עליהן את הדעת עד אז. ראשית, זיהום הסביבה. אין אמנם הכרח שהפקת נפט והובלתו יזהמו את הסביבה, ובכל זאת, טיפול רשלני במערכת השאיבה וההובלה עלול לגרום לדליפות נפט, הגורמות נזק סביבתי קשה לעתים. במיוחד ידועות תאונות המכליות מובילות הנפט, שטביעתן משחררת לים ולחופים כמויות גדולות של חומר מזיק לבעלי חיים ולצמחים - דהיינו נפט גולמי - ומשחיתה את הנוף. חמורה יותר היא פליטת הגזים הנוצרים בשריפת מוצרי נפט, ובעיקר בנזין וסולר המשמשים דלק לכלי רכב ולתחנות כוח. גזים אלה כוללים פחמן דו-חמצני, פחמן חד-חמצני ותחמוצות שונות של גופרית ושל חנקן. כל אלה מזהמים את האוויר, פוגעים בבריאות האדם, בעלי החיים והצמחים (ידועה במיוחד תופעת הגשם החומצי המשחיתה שטחים גדולים), וכפי שהולך ומתברר בשנים האחרונות, תורמים רבות לתוצא החממה הגורם להתחממות הגלובלית.

 

אם בעבר היה הנפט זול מאוד (ערב מלחמת יום כיפור, מחירה של חבית נפט מהמזרח התיכון בשוק האמריקני היה נמוך מ-2 דולר לחבית), אמברגו הנפט של 1973 הביא להעלאת מחירים ההולכת ונמשכת מאז. בשנת 1973 פרץ ברחבי העולם משבר אנרגיה בעקבות הטלת האמברגו מצד אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) על מדינות אירופה וארה"ב. המחסור בדלק ברחבי העולם הביא לעלייה מהירה של מחירי הנפט – מ-4 דולר בשנת 1973 ל-32 דולר בשנת 1979 – ולעליית הוצאות הייצור של מדינות רבות שהיו תלויות באופ"ק כמקור לנפט. הדבר פגע קשות ביצוא הישראלי ויצר קשיים במאזן התשלומים.

 

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 רשמו מחירי הנפט זינוק חד, בעיקר בשל גדילת הפער בין הדרישה לנפט ותוצריו (בין היתר של הפיתוח הכלכלי המואץ בסין ובהודו) לבין כמות הנפט המשווקת. וכך, בנוסף לפגיעתו בסביבה, הפך הנפט גם למוצר יקר. למצב זה עשויות להיות השפעות כלכליות מרחיקות לכת.

 

עליית מחירי הנפט הביאה להגברת המאמצים למציאת מקורות אנרגיה חלופיים, אך נכון לשנת 2008, טרם נמצא תחליף הולם המספק לעולם את כמויות האנרגיה הנדרשות כפי שמספק הנפט.

 


ציטוטים

 

  • "בוא ואומר לך משהו שיש לישראלים כנגד משה. הוא לקח אותנו במדבר ארבעים שנה להביא אותנו לנקודה היחידה במזרח התיכון שאין בה נפט". (גולדה מאיר)


 


מידע נוסף

 

האם אפשר לתאר חיים בלי נפט? - "מי יכול לתאר לעצמו את חיינו היום בלא נפט? רוב האנרגיה שאנו צורכים, וגם מרבית מוצרי הפלסטיק שאנו משתמשים בהם, מקורם באותו נוזל שחור ושמנוני המוצא בעזרת מתקני קידוח ממעמקי האדמה, וגם מתחת לקרקעית הים. כיצד הוא נוצר והגיע לשם?". כתבה מתוך מגזין "גליליאו".

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

המוציא נפט מן החול - "מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו דרך יעילה להפקת נפט צמיג מאוד הספוג במרבצי ענק בחולות החבל הצפוני של אלברטה, קנדה. כך, ניתן להוציא כמויות גדולות של נפט מתוך החול". כתבה מתוך מגזין מכון וייצמן.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

1973 - 1990: אין נפט ערבי, יש אוטו יפני - משבר האנרגיה של שנות ה-70 הבהיר לתעשיית הרכב שאי אפשר להמשיך לזלול נפט כאילו אין מחר. איציק שאשו מספר איך האמריקנים אכלו אותה בגלל זה, מה היפנים עשו כדי לנצל זה - וכרגיל, למה אנחנו אשמים בזה. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

התגלו חיידקים המפרקים נפט למתאן - צוות מחקר בינלאומי הוכיח את קיומם של חיידקים המסוגלים לפרק נפט למתאן, לפחמן דו-חמצני ולמימן. התגלית עשויה לחולל מהפיכה בהפקת הנפט בעולם ולקדם אנרגיה ירוקה יותר. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

  

זהב שחור משחור - במרחק של שעתיים טיסה מתל-אביב קמה אימפריה כלכלית ערבית-מוסלמית, ואנחנו נוהגים כעוורים. מאמר באתר ynet.

למאמר המלא - לחצו כאן.

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
ספורט
כלכלה
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetart
כלכליסט
בלייזר
רכילות
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית.evrit
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as33-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©