אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


דגל קמבודיה
דגל קמבודיה 
 
השעה בקמבודיה 
 
נורודום סיהנוק, מלך קמבודיה בין השנים 1941 - 1955
נורודום סיהנוק, מלך קמבודיה בין השנים 1941 - 1955 צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
ארמון בפנום פן הבירה
ארמון בפנום פן הבירה צילום: איי פי
 
סמל העצמאות בפנום פן
סמל העצמאות בפנום פן צילום: רויטרס
 
המוזיאון לרצח עם
המוזיאון לרצח עם צילום: איי פי
 
שרידי מקדשים בעיר אנגקור
שרידי מקדשים בעיר אנגקור צילום: index open
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 מפת המדינה באתר אנכרטא
 מידע נוסף על המדינה


ערכים קשורים
 סוונה
 מלחמת וייטנם
 מונסון
 בודהיזם
 מלזיה
 אסלאם
 הודו
 נצרות
 חקלאות
 אורז
 גומי
 תירס
 מלט
 עץ
 טקסטיל
 סויה
 אבטלה
 בקר
 חזיר
 תוצר לאומי
 ברזל
 מלח
 מגנזיום
 פוספטים
 הינדואיזם
 צרפת
 אימפריאליזם וקולוניאליזם
 מלחמת העולם השנייה
 נורודום סיהנוק
 המלחמה הקרה
 ברית המועצות
 ארצות הברית של אמריקה
 קומוניזם
 פול פוט
 ארגון האומות המאוחדות
 תאילנד
 לאוס
 וייטנם
 מקונג
 הודו-סין
 קהמר רוז'


תחומים קשורים
 מדינות העולם


 
 
 

קמבודיה


Cambodia

גיאוגרפיה |  אקלים |  אוכלוסייה |  כלכלה |  ראשיתה של קמבודיה |  ממלכת הקהמר |  קמבודיה במהלך המאות ה-19 וה-20 |  מידע נוסף

קמבודיה, מדינה בדרום-מערב חצי האי הודו-סין. גבולותיה: במערב ובצפון מערב - תאילנד; בצפון מזרח - לאוס; במזרח ובדרום מזרח - וייטנאם; בדרום מערב - מפרץ תאילנד, שלוחה של ים סין הדרומי. בירתה - פנום פן. רוב שטחה הוא מישור של סחף. מצפון מערב למישור וממזרחו מתנשאים הרים לא גבוהים, וחלק מאפיקו התחתון של הנהר מקונג חוצה אותו.

 


 

לפני כאלף שנה שימשה קמבודיה כמרכז ממלכת הקהמר ששלטה בדרום מזרח אסיה לתקופה של למעלה משש מאות שנה; בין אמצע המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20 היתה קמבודיה חלק מהודו-סין הצרפתית; במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 ידעה קמבודיה את אחד המשטרים האכזריים בתולדותיה ובתולדות האנושות - שלטון הקהמר רוז'.

 

קמבודיה - דיוקן
קמבודיה - דיוקן
שם רשמי

Preahreacheanachakr Kampuchea

שטח 181,040 קמ"ר (מקום 90 בעולם)
אוכלוסייה 13,881,427 (מקום 63 בעולם)
שיעור גידול אוכלוסין 1.78%
תושבים קהמרים 90%, וייטנאמים 5%, סינים 1%
שפה רשמית קהמר
דתות בודהיסטים (אסכולת תֶרַוָדָה) 95%
בירה פנום פן
ממשל דמוקרטיה רב-מפלגתית לצד מונרכיה חוקתית
ראש מדינה נוכחי

ראש הממשלה הון סן

(פורמלית: המלך נורודום סיהמוני)

עצמאית מאז 9 בנובמבר 1953 (מצרפת)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 40%
תמ"ג לנפש 2,200 דולר (מקום 178 בעולם)
שיעור אבטלה 2.5%
ענפי כלכלה מרכזיים אורז, עץ-הגומי, תירס, ירקות, אגוזי-קשיו, טפיוקה, דגים; תיירות, פריטי לבוש, טחינת אורז, עץ מעובד ומוצרי עץ, גומי, מלט, כריית אבני-חן, טקסטיל
מטבע רִייֵל
ידיעת קרוא וכתוב 73.6%

תוחלת חיים

נשים - 61.32; גברים - 57.35

(מקום 179 בעולם)

(הטבלה עודכנה לאחרונה באוקטובר 2006)

 

 


גיאוגרפיה
במערב ובצפון-מערב גובלת קמבודיה בתאילנד. בצפון מזרח שוכנת לאוס, במזרח ובדרום-מזרח וייטנאם, ובדרום-מערב משתרע מפרץ תאילנד.

 

שטח המדינה - 181,916 קמ"ר. 75% משטחה הוא מישור סחף מכוסה יערות נשירים וסוואנות, המשתרע על פני אפיקו התחתון של נהר המקונג, שחוצה את המדינה מצפון לדרום. בדרום המדינה משתרעות ביצות הדלתא של המקונג ובמערב המדינה שוכנת ימת טונלה סאפ, המחוברת לנהר המקונג באמצעות נהר טונלה. בשוליה הצפוניים, המזרחיים והמערביים של קמבודיה מתנשאים הרים מכוסים יערות טרופיים סבוכים: בצפון-מזרח, לאורך הגבול עם תאילנד, מתנשאים הרי דאנגקרק [Dangkrek]; בדרום-מערב המדינה שוכנים הרי אלפנט (Elephant mountains) והרי קרדמון (Cardamom mountains), המתנשאים לגובה 800 – 1200 מ'. בצפון-מזרח המדינה מתנשאות הרמות המזרחיות (Eastern highlands). הפסגה הגבוהה ביותר בקמבודיה היא הר פנום-אורל בדרום-מערב המדינה, המתנשא לגובה 1,810 מ' מעל פני הים.

 

רשתות דיג על נהר המקונג

 

היערות הטרופיים המקיפים את קמבודיה ידעו פגיעה קשה ב-50 השנים האחרונות: אם בשנות ה-60 של המאה ה-20 כיסו היערות כ-75% משטח המדינה, היום (תחילת שנות ה-2000) מכסים היערות רק כ-45% משטחה. הפגיעה המתמשכת ביערות מקורה בהפצצות שנעשו במהלך מלחמת וייטנם בשנות ה-60, ההרס שהתחולל במדינה במהלך מלחמת האזרחים ושלטון הקהמר רוז' במהלך שנות ה-70 וה-80, וכן כריתת היערות החוקית והלא חוקית מאז תום שלטון הקהמר רוז' ועד ימינו אנו.

 

ימת טונלה סאפ היא מקווה המים הגדול בקמבודיה. כמות מימיה ושטחה משתנים בהתאם לזרימת נהר המקונג, המושפעת מעונות השנה: בעונה היבשה (בין החודשים נובמבר- פברואר) פני הימה גבוהים מפני המקונג, הימה נותרת רדודה ושטחה מגיע לכ- 3,000 קמ"ר; בעונה הגשומה (בין החודשים מאי לאוקטובר) זורמים מי המקונג אל הימה, שטחה גדל לכדי 8,000 קמ"ר והיא עולה על גדותיה.

מתוך אתר ynet
קמבודיה: נגד כיוון הזרימה / יגאל צור
הפסטיבל הגדול ביותר בקמבודיה מציין את הזמן בו "האגם הכביר" משיב את מֵימיו לנהר המקונג. המקומיים - שכל רצונם הוא שהיבול יהיה טוב, שהדגים יהיו גדולים ושהבודהא לא יהיה קמצן - משיבים גם הם טובתם לנהר. יגאל צור יצא לשיט מטלטל בין זהב לחלודה ובין עניים יותר ועניים פחות
לכתבה המלאה- לחצו כאן

 

בירתה של קמבודיה היא העיר פנום פן, השוכנת על מפגש נהר המקונג עם נהרות הטונלה סאפ. ערים חשובות נוספות הן קמפונג צ'נאנג, טמבאנג, קמפוט וקמפונג סאום הממוקמת במפרץ תאילנד ובה מצוי הנמל החשוב במדינה.

 

 

פנום פן הבירה

 


אקלים
האקלים בקמבודיה מושפע
מרוחות המונסון: בין נובמבר לפברואר שורר המונסון הצפון-מזרחי, במהלכו יורד גשם מועט יחסית; בין החודשים מאי לאוקטובר שורר המונסון הדרום-מערבי, המביא בכנפיו משקעים רבים ולחות גבוה.

 

כמות המשקעים השנתית בקמבודיה נעה בין 1,400 – 2,000 מ"מ במרכז המישורי של המדינה, לבין 3,000 – 5,000 מ"מ באזורי ההרים. גשמי המונסון מהווים בין 70-80 אחוז מכמות המשקעים השנתית. הטמפרטורה השנתית הממוצעת עומדת על 27 מעלות צלזיוס; הבדלי הטמפרטורה בין העונות קטנים.

 


אוכלוסייה

נכון לינואר 2007 עומדת אוכלוסיית קמבודיה על 14 מיליון איש. כ-90% מכלל האוכלוסייה הם ממוצא קהמרי, ודתם היא בודהיזם תרוודה. קבוצות אתניות נוספות כוללות את הוייטנמים שהחלו מהגרים לקמבודיה במהלך המאה ה-17, ומהווים כיום כ-5% מכלל אוכלוסיית המדינה (שוכנים בעיקר בערי הדרום); והסינים, שהגיעו לראשונה לקמבודיה במהלך המאות ה-18 וה-19 ומהווים כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה הקמבודית (מתגוררים בערים הגדולות). עד שנת 1975 היו הסינים המיעוט החשוב ביותר בקמבודיה ושלטו בכלכלת המדינה. במהלך המהפכה הקומוניסטית של שנות ה- 70 נמלטו רבים מהסינים אל מחוץ לגבולות המדינה, ואילו את הנותרים הפך השלטון החדש לאיכרים. עם תום המהפכה שב המיעוט הסיני אל המרכזים העירוניים והשיב לידיו משהו מכוחו בעבר.

 

יתר אוכלוסיית קמבודיה מונה מאלזים, מוסלמים ברובם, השוכנים בעיקר באזור החוף, וכן אנשי שבטים המתגוררים באזורי ההרים המיוערים בצפון-מזרח המדינה.

 

פסטיבל המתים בקמבודיה, הנחגג מדי שנה בספטמבר, ובמהלכו מציעים הקמבודים תפילות ומזון לקרוביהם המתים (צילום: רויטרס)

 

מרבית תושבי קמבודיה מתגוררים במישורים המקיפים את נהר המקונג ואת ימת טונלה סאפ וכן לאורך מפרץ תאילנד, ואילו האזורים ההרריים של המדינה מאוכלסים בדלילות. קמבודיה היא מדינה כפרית ברובה: כ-80% מתושביה מתגוררים בכפרים ורק כ-20% בערים, בעיקר בבירה פנום פן ובערים טמבאנג, קומפונג צ'אם וקומפונג צ'נאנג.

 

90% מאוכלוסיית המדינה הם בודהיסטים: הבודהיזם הגיע לראשונה לקמבודיה מהודו במהלך המאה ה-1 לספירה, ועד המאה ה-14 זרם הבודהיזם הדומיננטי היה בודהיזם המהיינה. במהלך המאה ה-12 החל לחדור לאזור זרם הבודהיזם תרוודה שהפך במהרה לזרם המרכזי. כיום כ-85% מאוכלוסיית המדינה משתייך לזרם התרוודה, ואילו 5% בלבד משתייכים למהיינה. 10% מהאוכלוסייה משתייכים לנצרות הקתולית ולאסלאם.

 

נזיר בודהיסטי במקדש אנגקור וט (צילום: רויטרס)

 

השפה הרשמית בקמבודיה היא השפה הקהמרית, המשתייכת למשפחת הלשונות האוסטרו-אסייתיות. בעבר היתה הצרפתית השפה השנייה בחשיבותה, אך למן שנות ה-90 התחזק מעמדה של האנגלית על פני הצרפתית. שפות מדוברות נוספות במדינה: וייטנמית ומספר דיאלקטים דרום-סיניים.

 


כלכלה

עד מלחמת האזרחים היתה קמבודיה ארץ חקלאית בלתי מפותחת, יחסית ליתר מדינות דרום-מזרח אסיה. כלכלתה נשענה בעיקר על גידול אורז, גומי ותירס, התעשייה (שעסקה בעיקר בייצור מזון, סיגריות, מלט, מוצרי עץ וטקסטיל) היתה לא מפותחת, ורוב כוח העבודה במדינה עסק בחקלאות, שפעלה לרוב במסגרת של יחידות משפחתיות ויועדה ברובה המכריע לצריכה מקומית ולא לייצוא.

 

אישה משיטה סירה עמוסת סחורות בעיר סיאם ריאפ (צילום: index open)

 

מלחמת האזרחים ושלטון הקהמר רוז' שהגיע בעקבותיה, פגעו פגיעה קשה בכלכלת קמבודיה: במהלך המלחמה נהרסו דרכים, מפעלים ומסילות ברזל. בשנת 1975 הלאימה ממשלת הקהמר רוז' את כל אמצעי הייצור במדינה (ובכללם את החקלאות), והכסף והרכוש הפרטי הולאמו. בין השנים 1976 - 1978 נפגע כוח העבודה בקמבודיה פגיעה קשה, כאשר מאות אלפי אנשים הוצאו להורג ומאות אלפים אחרים מתו ברעב, בעבודות פרך וכתוצאה ממחלות.

 

עם סיום שלטון הקהמר רוז' בוטלה הלאמת אמצעי הייצור, וקמבודים רבים שבו לעסוק בחקלאות במסגרת היחידות המשפחתיות. עם זאת, רעיון הלאמת החקלאות נותר אידיאל עבור הממשלה הקומוניסטית שעלתה לשלטון בשנת 1979, וברחבי קמבודיה הוקמו חוות שיתופיות רבות.

 

במהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 השתקמה כלכלת קמבודיה בהדרגה: תשתיות המדינה שוקמו בסיוען של מדינות זרות, התעשייה התפתחה, החקלאות שבה לספק את התצרוכת המקומית בעצמה, ואף החלה לגדל גידולים לייצוא, ובהם גומי, עצים ופולי סויה.

 

כיום נמנית קמבודיה עם העניות שבמדינות העולם: בשנת 2006 עמד התל"ג על 3.7 מיליארד דולר, והתוצר לנפש עמד על 2,700 דולר. כוח העבודה עומד על 7 מיליון עובדים, שיעור האבטלה עומד על 2.5% (מרבית המובטלים חיים בערים הגדולות), וכ-40% מתושבי קמבודיה חיים מתחת לקו העוני.

 

הענף המרכזי בכלכלה הקמבודית הוא החקלאות, התורמת כ-35% מהתל"ג ומעסיקה כ-75% מכוח העבודה במשק. הגידול העיקרי הוא האורז: למעלה ממחצית הקרקעות המעובדות במדינה הן שדות אורז. הגידול השני בחשיבותו הוא הגומי, הגדל במטעים במזרח המדינה. גידולים נוספים הם תירס, פולי סויה, קסווה, אגוזי קשיו, וכן גידול בקר וחזירים.

 

עיקר הדיג מתרכז בימת הטונלה סאפ. דייגים בסירת דייג (צילום: יוסף ג'קסון)

 

התעשייה בקמבודיה אינה מפותחת ביותר והיא נוטלת חלק קטן יחסית בכלכלת המדינה: היא תורמת כ-30% מהתל"ג, ומעסיקה כ-11% מכוח העבודה במשק. התעשייה היא תעשיה זעירה ברובה, ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית, וכן בייצור טקסטיל, דיג (עיקר הדיג מתרכז בימת הטונלה סאפ), מוצרי עץ ומכרות. תעשיית המכרות כוללת מכרות ברזל, מלח, מגנזיום ופוספטים, וכן מכרות אבני חן: זירקון, ספיר ורובי.

 

בשנים האחרונות הפך ענף התיירות לענף כלכלי מתפתח ומרכזי, וכיום הוא אחד המקורות החשובים בקמבודיה למטבע זר. מאז שלהי שנות ה- 80 של המאה ה-20 חל גידול משמעותי בענף התיירות: מכ-1,000 תיירים בשנת 1987 צמח מספר התיירים לכ-700,000 בשנת 2000. יעדי התיירות העיקריים הם הבירה פנום פן והאתר הארכיאולוגי אנגקור וט.

 

על אף ההתאוששות הכלכלית שחלה במדינה בשלושת העשורים האחרונים, טרם עלה בידם של ענפי הכלכלה השונים לספק במלואם את צרכי המדינה, וגם כיום נשענת הכלכלה הקמבודית ברובה על סיוע כלכלי זר.

 

 


ראשיתה של קמבודיה
על ראשית ההתיישבות בקמבודיה ידוע מעט מאוד, אך ממצאים שהתגלו במערה בצפון-מערב קמבודיה מעידים כי כבר בשנת 4000 לפנה"ס התגוררו במקום אנשים. ממצאים נוספים מעידים כי באלף השנייה לפנה"ס היתה התיישבות חקלאית באזור, וכי גידולי אורז היו שכיחים עוד לפני המאה ה-1 לספירה.

 

אבות העם הקמבודי הם בני העם הקהמרי. מוצאם באזור תאילנד של ימינו, והם החלו פולשים לאזור בסביבות המאה ה-3 לפני הספירה.

 

בראשית המאה ה-1 לספירה הוקמה באזור דלתת המקונג ממלכת פונאן, ששלטה בחלקים נרחבים של דרום-מזרח אסיה, ומילאה תפקיד חשוב בעיצוב המוסדות הפוליטיים, התרבות והאמנות בממלכת הקהמר שקמה אחריה. ממלכת פונאן הושפעה מאוד מהתרבות ההודית, ממנה שאבה את הסגנון הארכיטקטוני והאמנותי, את מערכת המעמדות ואת הדת הבודהיסטית וה
הינדואיזם. ממלכת פונאן התקיימה עד המאה ה-6 לספירה, ולאחר התפוררותה עלו מספר ממלכות הידועות בשם צ'נלה. ממלכות צ'נלה, ששכנו בתחום שבין דרום לאוס של ימינו לדרום קמבודיה של ימינו, התקיימו עד סוף המאה ה-7.

 

 


ממלכת הקהמר
בראשית המאה ה-9 גיבש הנסיך הקהמרי ג'איוורמן ה-2 מספר נסיכויות בצפון-מערב קמבודיה של ימינו, וייסד ממלכה עצמאית - ממלכת הקהמר. ממלכה זו, שהתקיימה במשך כ-500 שנה, היתה רחבת היקף ורבת השפעה: בימי שגשוגה הגדולים, בין המאות 10- 12 השתרעה על פני חלקים נרחבים של דרום-מזרח אסיה, וכללה גם חלקים מוייטנם, לאוס, תאילנד ומלזיה של ימינו. המלכים הקהמרים גבו מיסים מממלכויות סמוכות קטנות יותר, והנהיגו קשרי מסחר עם סין.

 

התרבות הקהמרית שילבה בתוכה השפעות תרבותיות ודתיות שונות: הינדואיזם שהגיע מהודו בראשית המאה ה-2, בודהיזם שהחל חודר אל האזור במהלך המאה ה-12, וכן אמונות אנימיסטיות עתיקות יומין שרווחו בדרום-מזרח אסיה באותה עת. מייסד הממלכה ג'איוורמן ה-2 ויורשיו, יצרו בממלכתם מסורת מורכבת המאחדת את הכוח הפוליטי עם האמונה הדתית: המלך שלט בממלכה באמצעות שכבת פקידים ממעמד הברהמינים, שהיו בעלי מעמד אדמיניסטרטיבי ודתי גם יחד. המלך עצמו נתפש כאל, וזוהה עם אחד האלים במסורת ההינדית או הבודהיסטית. ארמונות המלך היו למקדשים ובהם התקיים הפולחן הדתי.

 

מקדש אנקגור וט

 

בירת הממלכה הקהמרית שינתה משכנה מספר פעמים, ובסוף המאה ה-9 עברה למקום מושבה האחרון, בעיר אנגקור. הבירה אנגקור שימשה כמרכז הפוליטי, הדתי, התרבותי והאדמיניסטרטיבי של הממלכה הקהמרית: המלכים הקימו ברחבי העיר דרכים מסועפות, מערכת מורכבת של תעלות ומאגרי מים, וכן מקדשים ומקומות פולחן, המוקדשים למספר אלים הינדים ובודהיסטים. ככל שאנגקור התפתחה, כן התפתחו בה ובסביבותיה מרכזי אוכלוסייה גדולים, ששימשו כמרכזים פוליטיים, חברתיים, כלכליים ודתיים. בשלהי המאה ה-12 מנתה אנגקור כמיליון תושבים, והיתה לאחת הערים הגדולות בעולם.

 

במהלך המאות ה-13 וה-14 החלה הממלכה הקהמרית שוקעת, בשל מרידות רבות שהתחוללו בתחומה, וכן בשל פלישות זרות מצד ממלכות ווייטנם ותאילנד. באמצע המאה ה-15 התמוטטה הממלכה, והבירה אנגקור נעזבה.

 

לאחר התמוטטות הממלכה הקהמרית ובמהלך 400 השנים הבאות נשלטו הקהמרים חליפות על ידי ממלכות קמבודיות, וייטנמיות ותאיות, אך חרף היותם נתונים לשלטונם של זרים השכילו הקהמרים לשמור על זהותם התרבותית, על שפתם ועל אמונותיהם.

 

 


קמבודיה במהלך המאות ה-19 וה-20
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 החלה
צרפת מרחיבה את חדירתה הקולוניאלית ברחבי הודו-סין, ובשנת 1863 עשתה את קמבודיה למדינת חסותה. קמבודיה, ביחד עם לאוס ווייטנם, היו לחלק מהודו סין הצרפתית לתקופה של כ-90 שנה.

 

במסגרת שלטון החסות בקמבודיה הותירו הצרפתים את המוסדות הקמבודיים על כנם, השאירו ביד המלך את הסמכות למנות שרים ומושלי מחוזות וכן שימרו את תפקידיו הטקסיים. ואולם בפועל היתה השליטה בידי הצרפתים: הם פיתחו שירות ציבורי הפועל על פי עקרונות צרפתיים, בנו דרכים ונמלים, וכן פיתחו את החקלאות, בעיקר את גידולי האורז ואת מטעי הגומי במזרח המדינה.

 

בשנת 1941, בזמן מלחמת העולם השנייה, הומלך למלך נורודום סיהנוק. במהלך מרבית ימי המלחמה שלטה צרפת של וישי בקמבודיה, בהסכמת היפנים שכבשו את הודו-סין. בשנת 1945, על סף כניעה, ייסדו היפנים ממשלה קמבודית עצמאית, אך לאחר סיום המלחמה אכפה צרפת מחדש את שלטון החסות, תוך שהיא מתירה לקמבודים לנסח חוקה ולהקים מפלגות פוליטיות.

 

השנים שלאחר סיום מלחמת העולם השנייה היו רוויי מאבקים לאומיים לעצמאות ברחבי הודו-סין, וגם קמבודיה נאבקה על עצמאותה. בנובמבר 1949 קיבלה קמבודיה מעמד אוטונומי, ובשנת 1953 זכתה בעצמאות מלאה. בשנת 1955 ויתר המלך סיהנוק על המלוכה לטובת אביו, והקים את מפלגת "הקהילה הסוציאליסטית של העם", שזכתה בכל המושבים בבחירות של שנת 1955. סיהנוק שימש כרה"מ קמבודיה עד שנת 1960, אז הלך אביו לעולמו והוא הוכרז כראש המדינה.

 

לאחר קבלת העצמאות, בתקופת המלחמה הקרה, החל עולה קרנה של קמבודיה בעיני בריה"מ, סין וארה"ב על שום סמיכותה אל וייטנם (בה החלו באותה עת ניצני העימות בין הצפון הקומוניסטי לבין הדרום הפרו-מערבי, שהובילו במהרה למלחמת וייטנם), והמדינה זכתה לסיוע כספי מצד שלוש המדינות. סיהנוק, שחשש מכוחן הרב, נקט במדיניות נייטרלית והתמיד בה גם לאחר שפרצה מלחמת וייטנם בשנת 1954.

 

ואולם, המדיניות הניטרלית לא האריכה ימים: ככל שהתארכה המלחמה, כך הלכו יחסי קמבודיה-ארה"ב והתערערו עד שנותקו כליל בשנת 1965. מנגד, יחסי קמבודיה וצפון וייטנם הלכו והתהדקו, וסיהנוק התיר לכוחות הצפון-וייטנמים להקים בסיסים צבאיים על אדמת קמבודיה. בשנת 1969 החלה ארה"ב להפציץ אזורים נרחבים בקמבודיה במטרה להשמיד מחנות צפון-וייטנמים בשטחה, וב-1970 החלה פלישה של כוחות אמריקנים ודרום-וייטנמים במטרה להשמיד את כוחות הצפון שהסתתרו ביערות קמבודיה. כתוצאה מפלישה זו ירד למחתרת הארגון הקמבודי הקומוניסטי "קהמר רוז'" ("הקהמרים האדומים"), והחל להתבסס במזרח קמבודיה ובצפונה.

 

במרס 1970 התחוללה בקמבודיה הפיכה צבאית בהנהגת ראש הצבא הגנרל לון נול שהיה פרו-מערבי, והוא הכריז על הקמתה של "הרפובליקה הקהמרית". סיהנוק, שנידון למוות, נמלט לסין והקים בה ממשלה גולה בחסות צפון וייטנם.

 

לאחר עלייתו לכס השלטון החל לון נול במאבק נגד הכוחות הצפון-וייטנמים והקהמר רוז', ללא הצלחה יתרה: הפצצות הצבא האמריקני (שנמשכו עד שנת 1973) הרסו חלקים נרחבים מאדמת קמבודיה, לון נול איבד את שליטתו על אזורים אלה ואילו הקהמר רוז' הלכו והתחזקו. באפריל 1975 התמוטטה הרפובליקה הקהמרית, הקהמר רוז' השתלטו על פנום פן והכריזו על הקמת "הרפובליקה הדמוקרטית בקמבודיה" בראשות פול פוט.

 

פול פוט בראיון, כשנה לפני מותו (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

משטר הקהמר רוז' פעל על פי עקרונות של קומוניזם אגררי, החותר להפיכתה של קמבודיה למדינה שיתופית חקלאית ואת הקמבודים לאומה של איכרים יצרנים. המשטר, שהיה מורכב ברובו מכפריים אנאלפביתיים, נחשב לאחד המשטרים האכזריים ביותר שידעה העת החדשה: עם עלייתם לשלטון החלו הקהמר רוז' מגלים את תושבי הערים למחנות כפייה בכפרים, שם עונו ועבדו בפרך בעבודות חקלאות שונות. חופש הביטוי, התנועה וההתאספות נאסרו, וכך גם הפולחן הדתי. אנשים שנחשדו בהתנגדות למשטר, ובהם משכילים, אנשי דת, אנשי המעמד הבינוני (פקידים, סוחרים וכו') ובני מיעוטים הוצאו להורג, וחוסלו כמעט לחלוטין. במהלך ארבע שנות שלטונם נהרגו למעלה ממיליון וחצי קמבודים: בעינויים, ברעב, בעבודות פרך ובהוצאות להורג.

 

מידע נוסף - מתוך אתר ynet
קמבודיה: אישום ראשון נגד בכיר בחמר-רוז' / AP
לראשונה מאז הוקם בית הדין לרצח העם הקמבודי בבירה פנום פן הואשם חבר בכיר בחמר-רוז' בפשעים נגד האנושות
לכתבה המלאה - לחצו כאן

במהלך שנות שלטונם תקפו הקהמר רוז' מדינות שכנות במטרה להשיב לגבולותיה של קמבודיה מחוזות שהיו שייכים לטענתם, להם. בשנת 1978 פלשה וייטנם לקמבודיה, וקבוצה של מורדים קמבודים קומוניסטים חברה אליהם. בינואר 1979 כבשו כוחות אלו את פנום פן והקימו בה ממשלת בובות קומוניסטית סוציאליסטית.

 

עם עלייתה לשלטון החלה הממשלה הקמבודית בעבודות שיקום המדינה ההרוסה: השלטון התיר את הפולחן הדתי והחל בשיקום התשתיות ומערכת החינוך. עם זאת, את המערכת החקלאית הותיר מולאמת והחירות נותרה מוגבלת ביותר.

 

הממשלה הקמבודית החדשה היתה מורכבת מקמבודים שנמלטו לוייטנם לאחר השתלטות הקהמר רוז' על המדינה ב-1979, לצד חברים לשעבר בקהמר רוז'. היו לה מתנגדים רבים: אנשי הקהמר רוז' הנלחמים ביערות, מתנגדי הקומוניזם, וגורמים מלוכניים תומכי המלך הגולה סיהנוק. חלק ממנהיגי הקהמר רוז' שנמלטו מפנום פן מצאו מקלט בתאילנד, שעיינה את וייטנם, וחלקם השתכנו ביערות השוכנים באזור הגבול התאילנדי בצפון-מזרח המדינה. בתאילנד הוקמה ממשלת קהמר רוז' גולה שנתמכה על ידי תאילנד, סין וארה"ב (שהתנגדו לפלישה הוייטנמית), והוסיפה להחזיק במושבה באו"ם. כוחות הקהמר רוז' שנותרו ביערות הוסיפו לנהל מלחמת גרילה נגד הממשלה הקמבודית החדשה ונגד הכוחות הוייטנמים. מלחמה זו נמשכה עד שנת 1989, ובמהלכה נהרגו אלפי אנשים.

 

בשנת 1989, בעקבות סיום המלחמה הקרה, הוציאה וייטנם את כוחותיה מקמבודיה. באותה שנה ביטלה הממשלה הקמבודית את הלאמת החקלאות במדינה והחלה במהלכים למעבר לשוק חופשי. צעדים אלו הובילו לקיטוב גדול בחברה הקמבודית, שכן המיעוט המקורב לשלטון התעשר בן-לילה, ואילו מרבית האוכלוסייה נותרה בעונייה.

 

לאחר יציאת הכוחות הוייטנמים מהמדינה הוסיפו הקהמר רוז' במאבקם מול הממשלה הקמבודית. בשלהי שנת 1991 חתמו הצדדים הנצים על הסכם בחסות האו"ם לסיום הסכסוך. ב-1993 נערכו בקמבודיה בחירות והמפלגה המלוכנית בראשות המלך הגולה סיהנוק זכו במרבית מושבי בית הנבחרים. עם שובו לקמבודיה הומלך סיהנוק בשנית, הכריז על קמבודיה כמונרכיה חוקתית והעמיד שני ראשי ממשלה: הנסיך נורודום רנריד והון סון.

 

בעקבות הבחירות איבדה הקהמר רוז' את מעמדה כממשלה החוקית של קמבודיה ואת מושבה באו"ם, ובמקומה זכתה במעמד זה ממשלת קמבודיה החדשה. הקהמר רוז' מצדם החרימו את הבחירות והוסיפו להתחמש, ובתגובה הוציאה הממשלה הקמבודית את הקהמר רוז' אל מחוץ לחוק בשנת 1994.

 

תהלוכה דתית בבירה פנום פן, 2002 (צילום: איי פי)

 

היחס אל הקהמר רוז' היה עיקר המחלוקת שהתגלעה בין שני פלגיה של הקואליציה שהרכיבה את הממשלה, מחד מחנה הנסיך רנריד שהיה מקורב אל הקהמר רוז', מנגד מחנה הון סון שהתנגד להם. בשנת 1997 פרצו קרבות בין שני הפלגים, ופנום פן נבזזה. בסיום הלחימה הכריז על עצמו הון סם כשליטה היחיד של קמבודיה. בשנת 1998 נערכו במדינה בחירות והון סן נבחר לראשות הממשלה.

 

באפריל 1998 מת פול פוט מנהיג הקהמר רוז', במקום מסתור בהרים, מבלי שהועמד לדין על מעשיו. בראשית 1999 נכנעו מרבית כוחות הקהמר רוז'. רבים מהלוחמים השתלבו בצבא הקמבודי, שניים מהמפקדים הועמדו לדין והורשעו באשמת רצח עם, ואילו רבים אחרים, שנכנעו, נותרו חופשיים. ביוני 2003 חתמו האו"ם וממשלת קמבודיה על הסכם להקמת בית דין בחסות האו"ם לשפיטת מנהיגי הקהמר רוז'.

 


מידע נוסף

"קמבודיה" (כתבת תיירות)- "קמבודיה של ימינו מתגאה בתרבות עשירה, עיר בירה בסגנון צרפתי ואתרי טבע מרשימים. השלום עודו צעיר, אולם יציב יחסית, והמדינה מושכת בהדרגה עוד ועוד תיירים מווייטנאם השכנה" . מאמר של מדריכי לונלי פלנט, מתוך אתר ynet.  לחצו כאן.

 

"קמבודיה: ענייה ומרגשת"- אחרי שחרשו את וייטנאם נחתו שלומית וק. שאיתה בסיאם ריפ שבקמבודיה. הם נתקלו במכולת צפה על אגם טונלה, התרשמו במקדשי אנגקור וקינחו בשקיעה ורודה על האגם. היא עוד תשוב לשם, ואולי תאמץ לה ילד, כמו אנג'לינה". מתוך אתר ynet.  לחצו כאן.

 

"קמבודיה: נגד כיוון הזרימה"- "הפסטיבל הגדול ביותר בקמבודיה מציין את הזמן בו "האגם הכביר" משיב את מֵימיו לנהר המקונג. המקומיים - שכל רצונם הוא שהיבול יהיה טוב, שהדגים יהיו גדולים ושהבודהא לא יהיה קמצן - משיבים גם הם טובתם לנהר. יגאל צור יצא לשיט מטלטל בין זהב לחלודה ובין עניים יותר ועניים פחות". מאמר של יגאל צור מתוך אתר ynet. לחצו כאן.

 

"קמבודיה: אישום ראשון נגד בכיר בחמר-רוז"- "לראשונה מאז הוקם בית הדין לרצח העם הקמבודי בבירה פנום פן הואשם חבר בכיר בחמר-רוז' בפשעים נגד האנושות. הנאשם עמד בראש מרכז העינויים "S-21" (כיום מוזיאון רצח העם), שבו עונו אלפי חשודים בהתנגדות למשטר בטרם נלקחו לשדות הקטל". מאמר של סוכנות הידיעות AP מתוך אתר ynet.  לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
ספורט
כלכלה
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetart
כלכליסט
בלייזר
רכילות
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית.evrit
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as26-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©