סבוראים, כינויים של מנהלי הישיבות בבבל בתקופה שעברה מחתימת התלמוד עד לתקופה בה החלו מכנים את ראשי הישיבות בשם "גאונים". שמם נגזר מן המלה הארמית מסבירים, ומתייחסים אליהם כמי שרק הסבירו הלכות של אחרים ולא חידשו הרבה משל עצמם.
מעט מאוד ידוע עליהם, והמקורות העיקריים המספרים עליהם הם "איגרת רב שרירא גאון", "ספר הקבלה" לאברהם בן דוד וקטעי ספרים שונים מתקופת הגאונים.
הסבוראים ערכו עריכה סופית את התלמוד הבבלי ואף הוסיפו עליו. סוגיות שלמות הן פרי עבודתם (כגון בבלי, קידושין ב, ע"ב-ג, ע"א) והן ניכרות בכך שאין בהן שמות של...
