 | | סמלו של הסי.איי.איי | | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | סוכנות הביון המרכזית
Central Intelligence Agency
סוכנות הביון המרכזית, סוכנות מודיעין
אמריקנית, ידועה בראשי התיבות של שמה, CIA. ממונה על פעילות הביון מחוץ לגבולות ארה"ב (ובכך מקבילה ל"מוסד"
הישראלי).
עד 1942 היה איסוף המודיעין של ארה"ב מופקד בידי זרועות המודיעין של שלושת שירותי הצבא (צבא היבשה, הצי וחיל האוויר), ואילו הריגול הנגדי היה נחלתה של לשכת החקירות הפדרלית,
FBI. מצב זה יצר כפילויות, חוסר תיאום ותחרות מזיקה, ומעל לכול, לא היה שום גורם יחיד שתפקידו לעבד את המידע המתקבל ולהציגו לפני צמרת הממשל.
עם כניסת ארה"ב למלחמת העולם השנייה התברר בחריפות הצורך בגורם מודיעיני מרכזי, וביוני 1942 הורה הנשיא רוזוולט
להקים את המשרד לשירותים אסטרטגיים (OSS), שימלא תפקיד זה. בראשו הוצב ויליאם ("ביל הפרא") דונובן (Donovan), שלזכותו נזקפות הצלחותיו המרובות של OSS בימי המלחמה. המשרד עסק באיסוף מודיעין, הפעיל סוכנים בארצות הציר ובשטחים שנכבשו בידיהן, ניהל מבצעים מיוחדים וסייע למחתרות מקומיות. כן עסק המשרד בהערכת המידע שנאסף, בתעמולה ודיסאינפורמציה, ובריגול נגדי. הצלחתו הגדולה ביותר היתה איסוף מדעני אטום וטילים גרמנים, ביניהם ורנר פון בראון,
ובהוצאת טילי V2 גרמניים מהאתר בפינמינדה (שנכלל בשטח הכיבוש הרוסי).
OSS, שהעסיק 12,000 אנשים בשיאו, פורק בתום המלחמה, אך חסרונו הורגש שוב כעבור זמן קצר, עם פרוץ המלחמה הקרה.
ב-1947 חתם הנשיא הארי טרומן
על "החוק לביטחון לאומי" (National Security Act), שבמסגרתו הוקמה המועצה לביטחון לאומי (National Security Council). תחת פיקוחה הוקמה סוכנות הביון המרכזית, שהתבססה בראשית דרכה על ותיקי OSS. ראש הסוכנות הראשון היה אדמירל רוסקו הילנקוטר (Hillenkoetter), ומרכזה נמצא עד היום בלנגלי שבווירג'יניה, לא רחוק מוושינגטון הבירה.
תפקידה המוצהר של הסוכנות, כפי שהוגדר בחוק מיוחד, הוא תיאום פעולות המודיעין האסטרטגי של ארה"ב ושמירה על הביטחון הלאומי. מנהלהּ וסגנו ממונים על ידי נשיא ארה"ב (באישור הסנאט) וחייבים בדיווח ישיר לו ולמועצה לביטחון לאומי; מתוקף תפקידו, פועל מנהל CIA כראש קהילת המודיעין של ארה"ב, שנעשתה מסועפת מאוד במרוצת השנים. עיקר הפיקוח על הסוכנות נעשה כיום על ידי ועדות שונות של הסנאט ובית הנבחרים, דוגמת הוועדה לעניני מודיעין של הבית. הסוכנות רשאית לפעול מחוץ לגבולות ארה"ב בלבד, וכל פעולה בתחום ארה"ב מחייבת תיאום עם ה-FBI.
CIA נחלקת לארבעה אגפים עיקריים: אגף המודיעין עוסק בניתוח ובהערכה של מידע שנאסף בכל דרך אפשרית, ממקורות גלויים ועד תצלומי לוויינים, ציתות לתקשורת, סוכנים וכיוצא בזה. אגף המבצעים עוסק במבצעים חשאיים; בין השאר הקים האגף רשת של "חברות קש" ברחבי העולם, המשמשות מסווה לפעולותיו. אגף המדע והטכנולוגיה עוקב אחר התפתחויות בתחומים אלה, בין השאר כדי להרחיב ולשכלל את אמצעי האיסוף של הסוכנות. אגף המנהל עוסק לא רק במנהל, אלא גם בביטחון פנים ב-CIA עצמה.
למן הקמתה של הסוכנות ועד לשנות התשעים נחשבה ברית המועצות
לאויב העיקרי של ארה"ב, ועיקר פעולתה של הסוכנות כוונה נגדה ונגד גרורותיה, כמרכיב מרכזי במלחמה הקרה. בשל ההתמקדות בפעילות מחוץ לגבולות ארה"ב וכנגד אזרחים זרים, נהנתה הסוכנות בראשית דרכה מחופש פעולה נרחב יותר מכפי שהיה לגופי מודיעין-פנים שפעלו מול אזרחים אמריקאים, והיא ניצלה חופש זה כדי להעניק פירוש נרחב מאוד לסמכויותיה. בין השאר קיבלה על עצמה להפיל משטרים שאינם נוחים לארה"ב, אף אם לא היו קומוניסטיים.
בין השאר היתה CIA מעורבת בהדחת ראש ממשלת אירן מוחמד מוצדק
(1953) ובהחזרת השאה האירני לשלטון, בהפלת ממשלת גואטמלה
(1954), בפלישה הכושלת למפרץ החזירים (1961) שנועדה להפיל את משטרו של פידל קסטרו
בקובה, ובהדרכת הצבא הדרום וייטנמי עוד קודם למלחמת וייטנם.
במהלך מלחמה זו ניהלה CIA מבצעים ברחבי דרום מזרח אסיה, כמעט בלא תיאום עם הפעילות הצבאית, דוגמת "תוכנית פניקס" לחיסולם של אלפי אזרחים וייטנמים שנחשדו בשיתוף פעולה עם צפון וייטנם.
שמה של הסוכנות הוכפש בפרשת ווטרגייט,
כאשר הוברר כי אנשי CIA לשעבר (ואולי לא רק לשעבר) עסקו באיסוף מידע ובהפצת דיסאינפורמציה בשירות מערכת הבחירות של ריצ'רד ניקסון.
זאת ועוד, ב-1974 התגלה כי אנשי CIA ביצעו פעולות ריגול בתחומי ארה"ב כנגד קבוצות פוליטיות שונות, בניגוד לאיסור המפורש הקבוע בחוק. גודש השערוריות והביקורת הציבורית הביאו להידוקו של פיקוח הקונגרס על CIA. בין השאר נחקק חוק מיוחד האוסר על התנקשות בחייהם של ראשי מדינות.
בחירתו של הנשיא הדמוקרטי ג'ימי קרטר
(1977) הביאה לירידה נוספת במעמד הסוכנות. קרטר, שהאמין בשקיפות שלטונית, פעל נגד עצמאותה וחשאיותה של הסוכנות; מאות עובדים פוטרו, ותקציב הארגון קוצץ. רק עם כניסתו של רונלד רייגן
לתפקיד (1981) שבה CIA לרמת פעילותה הקודמת, בין השאר בסיוע לתנועת המוג'אהדין
במלחמת אפגניסטן ותמיכה במחתרת הקונטראס בניקרגואה (שסיבכה אותה בשערורייה נוספת, פרשת אירן-קונטראס).
מעמד הסוכנות התחזק עוד יותר כאשר נבחר אחד מראשיה לשעבר, ג'ורג' בוש
(האב), לנשיאות ארה"ב. למרות נפילת הקומוניזם (שה-CIA לא השכילה לחזותהּ מראש) וסיום המלחמה הקרה, שמרה הסוכנות על מעמדה, אלא שהיה עליה לבקש לעצמה תפקידים חדשים. בתחילה השקיעה מאמצים מרובים במלחמה בקרטלי הסמים הבינלאומיים, אולם בהמשך, ובייחוד לאחר הפיגועים של 11 בספטמבר 2001,
הפנתה הסוכנות את עיקר מאמציה נגד הטרור
הבינלאומי.
בתחילת יוני 2004 התפטר ג'ורג' טנט מנהל הסוכנות מתפקידו, באופן רשמי מסיבות אישיות, אך בסמיכות לגל של ביקורת ציבורית על תפקוד הסוכנות.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
