סוסון ים

עור סוסון הים עשיר בבליטות ודבלולים, אשר תפקידם להקנות לו יכולת הסוואה בין צמחי הים (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)  

משך החיים של סוסוני הים נע בין שנה אחת לשנים ספורות, אולם קשה מאוד לקבוע נתונים מדויקים כאשר מדובר בתנאי גידול טבעיים, היות ומרביתם ניצודים עוד בטרם הגעתם לשלב הבגרות. נוסף לסכנה הנשקפת להם מיד האדם, אויביהם של סוסוני הים, הם מיני דגים טורפים וסרטנים. 

מבנה גופו של סוסון הים ייחודי ביותר. אורכו כ-6 ס"מ וצבעו חום שחור. הראש כפוף כלפי הגוף בזווית של 90 מעלות ודומה בצורתו לראש סוס (מכאן מקור שמו). במקום קשקשים, עורו של סוסון הים עשיר בבליטות ודבלולים, אשר תפקידם להקנות לו יכולת הסוואה בין צמחי הים המהווים את סביבת מגוריו. כמו-כן, הוא מסוגל לשנות את צבעו בהתאם לסביבה.

איבר התנועה העיקרי של סוסון הים הוא סנפיר הגב. לפיכך שחייתו זקופה (אנכית), שלא כמו מרבית הדגים. הזנב חסר סנפיר והוא משמש את הדג בעיקר לאחיזה. החדק של סוסון הים צינורי וארוך, ובאמצעותו הוא שואב את מזונו מעל פני הצמחים (תולעים, סרטנים וכד').

גם דרך הרבייה של סוסון הים נחשבת ייחודית, היות והזכר הוא זה שדוגר על הביצים בכיס מיוחד הנמצא בגופו, ומכונה כיס הדגירה. 

ראשיתו של התהליך בשלב החיזור, כאשר שני בני הזוג, הזכר והנקבה, מתקרבים זה לזה ומתחילים בטקס אשר חוזר על עצמו במשך כמה ימים רצופים ויכול להימשך זמן ממושך (אפילו שעות). במהלך הטקס, הם משלבים יחדיו את זנבותיהם ונעים במעין ריקוד. כאשר מגיע שלב הזיווג, מותח הזכר את גופו ומוציא את ראשו מעל פני המים, ובכך הוא מאפשר לנקבה לוודא שכיס הדגירה שלו ריק מביצים.

בשלב הבא, הנקבה מטילה את ביציה (בין עשרות למאות ביצים, בהתאם למין) לתוך הכיס, ואז משפריץ עליהן הזכר את זרעו כדי להפרותן. משנסתיימה ההפרייה, נסגר כיס הדגירה למשך תקופת ההריון הנמשך כעשרה ימים. הכיס עצמו מפתח במהלך ההריון בליטות המזכירות את אלה הנוצרות ברחמם של יונקים. בעבר, הניחו חוקרים כי באמצעות הבליטות הללו, העשירות בצינורות דם, מקבלים העוברים את מזונם ואת אספקת החמצן. לעומת זאת, מחקרים חדשים טוענים כי למעשה משמש כיס הדגירה של הזכר ל"אחסון" בלבד, וכל מזונם של העוברים מסופק להם מהביצה עצמה (חלבונים, שומנים ו פחמימות). 

הצעירים דומים להוריהם (לשלב הבוגר) כבר מרגע בקיעתם לעולם, ומאותו רגע ואילך הם עצמאיים לחלוטין. בגיל ארבעה חודשים לערך, הם מגיעים לבגרותם המינית ואז אפשר להבחין בין הזכרים לנקבות (על פי היווצרותם של כיסי הדגירה אצל הזכרים).

סוסוני הים מקיימים מערכות יחסים מונוגמיות הנמשכות על פני כל עונת הרבייה, ולעתים אף מעבר לכך. למרות שהנקבה יכולה להטיל את ביציה גם אצל זכרים אחרים, היא נשארת נאמנה לבן זוגה ואף מבקרת אותו בתקופת ההריון. יום לאחר ההשרצה, כבר מתחיל מחדש תהליך הזיווג הבא.

הסוג כולל מינים רבים שתפוצתם כלל עולמית. מרבית המינים שוכנים במים רדודים, באזורים העשירים באצות, עשבי ים ושוניות אלמוגים.

בארץ ישראל קיימים 4 מינים: בים סוף - סוסון ים חלק (H. kuda) וסוסון ים דורבני (H. histrix), ואילו בחופי הים התיכון: סוסון ים מדובלל (H. ramulosus) וסוסון ים ים-תיכוני (H. hippocampus).

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן.