אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מותו של סוקרטס בציור של ז'ק-לואי דוויד
מותו של סוקרטס בציור של ז'ק-לואי דוויד 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 אתונה הקדומה
 אפלטון
 המלחמה הפלופונסית
 אריסטו
 רלטיביזם
 סופיסטים
 אידיאליזם


תחומים קשורים
 העת העתיקה
 פילוסופיה


 
 
 

סוקרטס


Socrates

מידע נוסף

סוקרטס (469? - 399 לפני הספירה), פילוסוף אתונאי שנודעה לו השפעה מכרעת על התפתחות הפילוסופיה היוונית, בעיקר באמצעות תלמידו אפלטון, ועל הפילוסופיה המערבית בכלל.

הידע שלנו על סוקרטס שאוב בעיקר מ"הדיאלוגים" מאת אפלטון, קטעי פרוזה פילוסופית שגיבורה הוא סוקרטס המנהל שיחות עם דמויות מהעולם האתונאי והיווני של תקופתו. מקור חשוב אחר על חיי סוקרטס נמצא בכתבי ההיסטוריון האתונאי בן תקופתו, קסנופון.

 

לפני שהתפרסם כפילוסוף, עבד סוקרטס כפסל, ולחם בשורות צבא אתונה במלחמות הפלופנסיות. הוא עצמו לא כתב דבר, ותיאורי אישיותו בכתביהם של מכריו אינם עולים תמיד בקנה אחד.

 

ידוע שאמו היתה מיילדת, והוא הקביל את עצמו אליה כ"מיילד רוחני", העוזר לבריות להגיע למודעות אינטלקטואלית, שבמרכזה ההבנה כי הדעות והאמונות המקובלות הן מסווה לבורות עמוקה.

מאפלטון, כמו גם מאריסטו, אנו למדים כי סוקרטס ראה בהגדרה את הערובה לאובייקטיביות של המושג, וכי קיווה לסתור באמצעותה את הרלטיביזם המוסרי של הסופיסטים. אפלטון פיתח מאוחר יותר את אמונתו זו של סוקרטס, במושגים אובייקטיביים, לכדי תורה אידיאליסטית ("תורת האידיאות" של אפלטון).

 

סוקרטס חיפש את נקודת ההתחלה של האמת והצדק. לשיטתו, מה שאמיתי הוא הנכון, הטוב, הצודק והיפה. שיחותיו, כפי שהן נכתבו בידי אפלטון, נסבות על-אודות הסגולה הטובה בכלל, וסגולות טובות פרטניות. מסקנתו של הפילוסוף שהידע הוא-הוא הסגולה הטובה, ובורות היא הסגולה הרעה. כלומר, מוסר ותבונה חד הם, ועשיית הרע נובעת מבורות, ופירושה לנהוג שלא בתבונה. הדרך להגיע אל הידיעה האמיתית איננה פשוטה ונקודת המוצא היא ההכרה ש"הדבר היחיד שאני יודע הוא שאינני יודע דבר", ולכן על האדם ללמוד ולדעת, כפי שחרוט במקדש האורקל מדלפי "דע את עצמך".

 

כדי להגיע להכרה זו, היה צריך סוקרטס להפשיט מבני-שיחו הנחות מוטעות, דעות קדומות וסברות שבני שיחו היו שבויים בהם, והאמינו בנכונותם ללא ביקורת. שיחותיו עם מעריציו (סוקרטס לא לימד בתשלום, ואף לא ראה את עצמו כמורה, שיחות אלו נקרו על דרכו בכיכר העיר, או בעת טיולים קצרים), נפתחו בהצגת שאלה שגרמה לבני-שיחו לנתח את המושגים שבשימוש כמו "ערכי מוסר" שונים: גבורה, צדק, חכמה וכדומה. ולבדוק האם מה שנתפש בעיניהם כגבורה, אכן מעשה גבורה הוא, וכן הלאה.

 

כאשר תלמידיו הגיעו למסקנה שהאמינו בסברות מוטעות ושהם אינם יודעים את שחשבו שידעו, החלה להתפתח בהם הסקרנות לחפש את התשובה הנכונה, ולשאוף לידיעה. על כך סוקרטס פסק: "חיים שאין בהם חקירה, לא כדאי לו לאדם לחיותם".

 

לנוכח ערעוריו על הדעות המוסריות המקובלות והפופולריות שלו בקרב צעירי אתונה, האשימו אותו אויביו בהשחתת הנוער, האשמה שבעקבותיה נשפט והוצא להורג באתונה. עניין הוצאתו להורג מופיע בדיאלוגים של אפלטון, בשיחה בין סוקרטס לקריטון. במהלך השיחה מציע קריטון לסוקרטס להציל את עצמו ולברוח באמצעות ידידיו בעלי האמצעים המוכנים לשחד את שומריו, אולם סוקרטס אינו מוכן להפר את החוקים ובוחר, למעשה, במוות. ב"אפולוגיה" מתאר אפלטון את נאומו של סוקרטס במשפט, שבו הוא קובע כיסוד להשקפתו האתית כי "חיים ללא חקירה אינם ראויים לאדם לחיותם".


סוקרטס ראה עצמו כמי שנשלח מטעם האלוהות לשפר את נשמותיהם של בני עירו ע"י בדיקת דעותיהם המוסריות, ולראות אם הן חופשיות מסתירות.

 

בהרמוניה שבין דעותיו של אדם (ובין דעותיו למעשיו) ראה סוקרטס לא רק אידיאל אינטלקטואלי, אלא גם אידיאל אתי.

ואילו על עצמו אמר כי אינו יודע דבר זולת זאת שאינו יודע דבר, ובזאת עדיפותו על בני שיחו. הוא השווה עצמו לזבוב טורדני המונע מן העם באתונה לשקוע בתרדמה מנטלית.

 

למרות "האירוניה הסוקרטית", מושג שנטבע כדי לתאר את מנהגו של סוקרטס להעמיד פני שואל מתוך תמימות ובורות בדיוניו עם אחרים, היו לסוקרטס כמה עמדות ברורות בענייני מוסר: 1. טוב לסבול עוול מלעשותו, כי העוול מביא קלקלה על נשמת עושהו; ומכאן נובעים - 2. שאין אדם עושה עוול מרצונו, כי איש לא ירצה בקלקלת נשמתו; ו-3. השלמות האנושית היא הידיעה, שכן רק היא תמנע את עשיית העוול, שהוא תמיד תוצאה של אי-ידיעה.

 


מידע נוסף

 

סוקרטס - אנו מכירים את סוקרטס מה"דיאלוגים" של אפלטון, שבדיאלוגים דן במהות המידה הטובה - אותה הגדיר כידיעה.

למרות שהוכר כ"חכם באדם" נתבע סוקרטס על ידי המדינה ונידון למוות בעוון השחתת מידות הנוער. מאמר באתר מט"ח.

לקריאת המאמר - לחצו כאן.

 

צדק צדק תרדוף - מסוקרטס ואפלטון דרך מובטלת ממצפה רמון ועד תינוק פלסטיני שאומץ על ידי זוג אשכנזים פליטי שואה. המשורר מתי שמואלוף לוקח אותנו במסע בין ספרים שבמרכזם צדק חברתי . כתבה באתר ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

מתניים צרים, האופקים גם - "אז מה בכל זאת עושים עם מדעי-הרוח?... עושים חברה טובה יותר. עושים נוער ערכי יותר שלא עסוק רק בטלנובלות ובלעשות סמים במועדונים...כי מה שנמצא סביב הנוער הוא דרך חיים המכילה מעט תרבות ו90% שומן רווי של הבלים ושופינג."  אסף וול על הידיעה, הבורות והאלימות. מאמר באתר ynet.

לקריאת המאמר - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©