סלווקים, שושלת מלכים הלניסטית ששלטה במערב אסיה ב- 64 - 312 לפני הספירה. האימפריה הסלווקית הגיעה לשיא התפשטותה בימי שליטה הראשון, סלווקוס ה-1,
ובמותו היו בתחומה רוב שטחי האימפריה שייסד אלכסנדר הגדול
באסיה - איראן, מדי, בבל, מסופוטמיה, קפדוקיה, סוריה ורוב אסיה הקטנה, ובאירופה - חלקים מתרקיה.
חלוקת האימפריה בין בית תלמי ובית סלווקוס אחרי מות אלכסנדר - להגדלה לחצו על המפה
בית תלמי
במצרים והסלווקים נלחמו על סוריה קואלה (לבנון) ועל ארץ ישראל, שנכללה בממלכה הסלווקית מ-200 לפני הספירה בערך. סלווקוס ה-1 ייסד ערים רבות, לרבות אנטיוכיה
בירתו בסוריה וסלווקיה שעל החידקל שהיתה בירתו במזרח. בשנותיו האחרונות העביר את השליטה על חלקה המזרחי של האימפריה לבנו אנטיוכוס.
למפה מפורטת של הממלכה הסלווקית - לחצו על המפה
אנטיוכוס ה-3
"הגדול" פלש ליוון, אך הרומאים הביסוהו ב-191 לפני הספירה, ומאז פנו הסלווקים למזרח והסתפקו בשטחיהם באסיה. אנטיוכוס ה-4
אפיפנס שאף ליוון את נתיניו, ובכך עורר את זעמם של היהודים וגרם לפרוץ מרד החשמונאים,
שבעקבותיו הוקמה ממלכה יהודית עצמאית. לאחר מותו של אנטיוכוס ה-4 ירד כוחם של הסלווקים בשל מאבקים ממושכים בין הטוענים לכתר. השלטון המרכזי נחלש, ובערים ואזורים רבים (כגון יהודה) נוסדו ממלכות עצמאיות.
ב-65 - 64 לפני הספירה כבש גניוס פומפיוס מגנוס
את סוריה, עשה אותה לפרובינקיה רומית ושם קץ לשלטונם של הסלווקים.