אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 בלשנות
 סמיוטיקה
 פונטיקה ופונולוגיה
 תחביר
 ביהביוריזם
 שיח


תחומים קשורים
 בלשנות
 בלשנות והשפה העברית
 פילוסופיה
 תרבות כללית


 
 
 

סמנטיקה


Semantics

סמנטיקה, ענף של הבלשנות שעניינו חקר משמעותם של ביטויי השפה הטבעית; הסמנטיקה תופסת חלק נכבד מן הסמיוטיקה, שהיא חקר משמעותן של מערכות תקשורתיות בכלל.

הסימן הלשוני כשלעצמו, בין שהוא קולי (צליל למשל) ובין שהוא חזותי (כגון צורה משורטטת), הוא מושא פיסיקלי חסר מובן. רק כאשר הוא מוסב על משהו שמעבר לו - המסומן - הוא נעשה לבעל מובן. קשר זה של הסימן הלשוני למסומן על ידו הוא המשמעות, שהיא מושג היסוד של הסמנטיקה. משום שקשר זה מופשט וקשה לאפיון והגדרה, הרי בהשוואה לשני ענפיה האחרים של הבלשנות - פונולוגיה ותחביר - התעכבה התפתחותה של הסמנטיקה, ורק בעשורים האחרונים החלו לחקרה. עוד גורם שהקשה על חקר המשמעות הוא צביונה הבין-תחומי של הסמנטיקה - חקר המשמעות כיום נוגע בתחומים שונים ומגוונים, ביניהם פסיכולוגיה הקוגניטיבית, פילוסופיה, לוגיקה ואף אנתרופולוגיה.

כדי להבהיר את משמעות הסימנים נעזרים הבלשנים ב"משולש הסמיוטי", המראה את מרכיביה ואת יחסיהם ההדדיים. הקו המקווקו שבין קודקוד א' (ה"מלה") לקודקוד ג' (ה"מושא") פירושו שהיחס ביניהם אינו ישיר, אלא מתוּוך ע"י ב' (ה"מושג"). יחס עקיף זה משקף את הקביעה (המקובלת היום ללא עוררין) שהיחס בין מלה ובין המושא שעליו היא חלה הוא יחס הסכמי (קונבנציונלי), שאינו מבטא קשר טבעי (או מאגי) כלשהו ביניהם.



הגישות העיקריות להבהרת פשרו הנכון של יחס המשמעות במשולש הסמיוטי הן:

1. קונספטואליזם - התודעה האנושית יוצרת לעצמה מושג (מחשבה או דימוי), שבאמצעותו היא תופסת את קיומו של מושא בעולם החיצוני. המושג, מכיוון שהוא יציר התודעה, מציין את קיומו של המושא גם בלא נוכחותו הפיסית, ומאפשר את קיומה של החשיבה האנושית. המלה, המציינת את המושג, מאפשרת את קיומם של תהליכי תקשורת בין-אישיים. עפ"י גישה זו, המושג הוא משמעותה של מלה.

2. ביהיביוריזם - גישה המסבירה כל תופעה אנושית, לרבות השפה, באמצעות התנהגויותיו של האורגניזם, ובעיקר בעזרת התהליך של גירוי-תגובה. המלה היא תגובה לשונית על גירוי חיצוני. הופעתו של אותו גירוי גורמת לשימוש באותה מלה, בעזרת מנגנון התגמול של חיזוק וענישה. משמעות המלה, עפ"י גישה זו, היא הגירוי שעורר את המלה. האפיון המלא של כל משמעות ניתן, בסופו של דבר, בתיאורו המדעי השלם של הגירוי.

3. הוראתיות (רפרנציאליות) - כל מלה בשפה מורה על מושא כלשהו, אך משמעותה אינה המושא עצמו אלא אופן ההתייחסות אליו. אותו מושא עשוי להיות הוראתן של כמה מלים, ועם זאת משמעויותיהן יהיו שונות, בשל אופן ההתייחסות השונה שלהן אל המושא הנידון.

4. משמעות כשימוש - למלה אין משמעות עצמאית משלה, הנקבעת באופן פורמלי והכפויה על המשתמשים בשפה. להיפך, משמעותה של כל מלה היא אופן השימוש בה בהקשר המסוים שבו היא מופיעה. להקשר זה מאפיינים פרגמטיים חוץ-לשוניים רבים, כגון זהותם של הדובר והנמען, מקום השיח וזמנו, מעמד המשתתפים, כוונות הדובר ועוד, ולכן אי אפשר לקבוע את משמעות המלה עפ"י מרכיביה הלשוניים בלבד.

מבחינת ממד הזמן נחלקת הסמנטיקה לסמנטיקה בו-זמנית (סינכרונית), שעניינה חקר משמעותם של ביטויי השפה הטבעית ברגע נתון בהיסטוריה של שפה זו, ולסמנטיקה היסטורית (דיאכרונית), שעניינה חקר השינויים שחלו במשמעות הביטויים במהלכו של פרק זמן ארוך יותר.

נוסף על חקר משמעותה של המלה הנפרדת, עוסקת הסמנטיקה בחקר יחסי המשמעות של מערכת המלים בשפה. סוג אחד של יחסי משמעות הוא המַעֲתָק הסמנטי, שעניינו שינוי המשמעות של אותו סימן לשוני לאורכו של פרק זמן מסוים. בין סוגי המעתקים: 1. מטָפורה - מתן משמעות חדשה לסימן קיים, בשל דמיון כלשהו בין המסומן הקודם למסומן החדש ("רגל השולחן"). 2. מטונימיה - מתן משמעות חדשה לסימן קיים בשל מגע מסוים (ענייני, מעשי, מרחבי-זמני) בין המסומן הקודם למסומן החדש ("ירושלים מכחישה את טענות קהיר"). 3. אליפסה - שינוי משמעות בעקבות קשר בין הסימנים, ע"י השמטה או חיסור של יסוד לשוני ("הוא כבר הרוויח את [ההכנסה] היומית שלו").

סוג אחר של יחסי משמעות קיים במישור הסינכרוני בין המשמעויות של ביטויי השפה: 1. נרדפוּת (סינונימיות) - שוויון משמעות של סימנים שונים ("כעס" - "חימה"). 2. פוליסמיות - ריבוי משמעויות, המקיימות ביניהן מגע סמנטי, של אותו סימן לשוני ("משפט"). 3. אנטונימיות - ניגוד משמעויות בין שני סימנים לשוניים ("בריא" - "חולה"). 4. היפונימיות - הכלת משמעותו של סימן אחד בתוך המשמעות של סימן לשוני אחר ("אדם" - "יונק"). 5. אנליטיוּת - אפיון של פסוק אשר ערך האמת שלו נקבע עפ"י משמעות המלים המופיעות בו ("רווק אינו נשוי"). 6. סינתטיוּת - אפיון של פסוק אשר ערך האמת שלו נקבע עפ"י התאמתו למצב העניינים בעולם האובייקטיבי ("המרחק מירושלים לת"א הוא 56 ק"מ").

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©