 |  | מרגרט אטווד. צילום: גטי אימג' בנק ישראל
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | מרגרט אטווד
Margaret Atwood
ציטוטים | מידע נוסף
מרגרט אטווד (ילידת 1939), סופרת, משוררת ומבקרת ספרות קנדית.
נולדה באוטווה,
בירת קנדה, השנייה מבין שלושה ילדים. אמה היתה דיאטנית במקצועה ואביה חוקר חרקים.
בעקבות עיסוקו של האב הירבתה המשפחה לצאת למסעות אקזוטיים בצפון קנדה, שהרחיקו את אטווד ממסגרת לימודים מסודרת. למעשה עד גיל 8 כלל לא למדה בבית ספר, ותחת זאת רכשה מיומנויות שונות בדיג, בחתירה ובציד. השפעתן של חוויות ילדות אלו ניכרות ביצירתה העתידית של אטווד, בייחוד באופן שבו היא מנתחת את הזהות הקנדית ומשתמשת בעולם הטבע כמטפורה למצבה
של החברה.
כפי שהעידה על עצמה אטווד כעבור שנים, את האהבה לספרות גילתה בגיל 6 כשהחלה לשלוח ידה בכתיבה, ויצרה "שירה, מחזות, ספרי קומיקס ורומן לא גמור על נמלה". בהגיעה לגיל הנעורים כבר גמלה בלבה ההחלטה להיות סופרת. עם תום לימודיה התיכוניים למדה תואר ראשון באוניברסיטת טורונטו ותואר שני בספרות באוניברסיטאות הרוורד ורדקליף במסצ'וסטס בארה"ב. במהלך השנים הבאות הירבתה לנדוד בעולם וגרה פרקי זמן משתנים בגרמניה, באנגליה, בצרפת, באיטליה ובארה"ב. לבסוף קבעה את משכנה בטורונטו, שם היא חיה עד היום.
את דרכה הספרותית החלה בגיל 19, עם פרסומו של ספר שירים אשר זכה להערכת המבקרים ואף זיכה אותה בפרס. במקביל עבדה במשרות אקדמיות שונות, שימשה כמורה וגם התנסתה במגוון עבודות מזדמנות כגון מלצרות וסוקרת בחברת סקרים. עיסוק אחרון זה שימש לה כמקור השראה לעיסוקה של גיבורת ספרה המפורסם "האישה האכילה" (1969). סיפור זה, אשר נחשב למבשרו של הפמיניזם בספרות
הקנדית, מגולל את קורותיה של מריאן, רווקה צעירה העובדת בחברת סקרים שבה עתידה המקצועי אינו נראה מבטיח במיוחד. חייה משתנים כשהיא מחליטה להיהפך לאשת איש ולהינשא לעורך דין, ובו זמנית מאבדת רצון לאכול. יתרה מכך, היא מתחילה להרגיש שהיא עצמה "נאכלת". אטווד כינתה את יצירתה זו בתואר "אנטי קומדיה".
"האישה האכילה" זכה להצלחה רבה, הן מבחינת המבקרים והן מבחינת דעת הקהל. בהמשך דרכה הספרותית פירסמה אטווד רומנים, ספרי שירה וכן ביקורת ספרותית וחברתית, אשר הקנו לה מעמד של סופרת בעלת שם בקנדה ומחוצה לה. היא ידועה בתרומתה לגיבושה של זהות קנדית מודרנית, ובכתיבתה היא עוסקת בעיקר בדמויות נשיות המגבשות את זהותן באופן אמיץ ושונה בעולם אינדיבידואלי ואורבני. כתיבתה חדה ואירונית ומתאפיינת בסגנון קליל ופשוט. למרות שרבים נוטים לתייג את יצירתה כמזוהה עם התנועה הפמיניסטית, אטווד הדגישה לא פעם כי בחירתה לעסוק בהיבטי מגדר
ונשיות נעשתה גם שנים רבות לפני שהתנועה לשחרור האישה הפכה נושאים אלו לפופולריים בשיח הציבורי.
מכלול יצירתה של אטווד כולל למעלה מ-20 רומנים,
ספרי שירה וספרי ביקורת. בשנת 2000 זכתה בפרס בוקר על הרומן "The blind assassin" (בתרגום חופשי - "המתנקש העיוור"). מבין הרומנים פרי עטה: "מעשה השפחה" (1985), "עין החתול" (1988), "הכלה השודדת" (1993), "לטענת גרייס" (1996).
| ציטוטים |  | |
- "ספרים הם כמו מכתב בבקבוק שמושלך אל הים. לך תדע לאן הוא יתגלגל ומי ימצא אותו. אולי הוא יטבע ואף אחד לא יקרא את המכתב שבתוכו - זהו סיוט הבלהות של הוצאות הספרים (...). "אולי הבקבוק יגיע לחוף, אך מי שימצא אותו ידבר בשפה זרה ולא יבין מה כתוב בו, או שאולי יבין ולא יאהב. אם המוצא יקרא, יבין ויאהב - זה הקורא שלי". (מרגרט אטווד)
- "זו עבודה. חלקה קשה וכואבת. זורקים הרבה לפח. לפעמים מוותרים. לפעמים לא מצליחים להגיע לקו הסיום. יש ספרים שהתחלתי לכתוב שלוש וארבע פעמים כי הגישה ההתחלתית שלי היתה שגויה לחלוטין, משהו בנרטיב חרק, בחירת המְסַפָּר היתה לחלוטין טעות או שהזמנים פשוט לא התאימו". (מרגרט אטווד, על תהליך הכתיבה)
- "האם להתחיל כמו ב'איליאדה' של הומרוס באמצע ולחזור אחורה בזמן? האם להתחיל בהתחלה ולצעוד את כל הדרך עד הסוף? אולי בכלל להתחיל בסוף ולהוביל את הסיפור חזרה לנקודת ההתחלה? איך מתמודדים עם הזמן? זו שאלה שהופכת את חיי לגיהנום כיוון שהכל טמון במבנה שהוא הכוח המוחלט בתהליך הכתיבה". (מרגרט אטווד, על הסוגיות הכרוכות בכתיבת סיפור)
-
"למזלי הרב בגיל צעיר קראתי את הגרסה הלא מצונזרת, מטוהרת או מיופייפת של אגדות האחים גרים. זו היתה גירסה שרחוקה מאוד מהפרשנות של דיסני שנחשפתי לה בטעות. גם את המיתולוגיות הגדולות ואת התנ"ך, שהוא מסמך מאוד אלים ובו לא מעט סיפורי זוועה, קראתי בגיל צעיר. אלו הם שלוש תיבות האוצר שלי והן רבות כוח". (מרגרט אטווד על מקורות השראתה)
| מידע נוסף | | |
שיעור ספרות - מאחורי כל יצירה מתחבא יוצר, ומאחורי כל יוצר מסתתר סיפור. מסע בעקבות סיפורי חייהם של הכותבים הגדולים, בישראל ובעולם. פרוייקט באנציקלופדיה ynet
לעמוד הפרוייקט - לחצו כאן.
מאחורי היער - מרגרט אטווד פסימית. רגע לפני יומולדת ,70 עם ספר חדש בתרגום לעברית, הסופרת הקנדית הכי עסוקה בעולם עדיין מתעקשת על זכויות נשים ועל איכות הסביבה, אבל כבר לא מאמינה במהפכות. ראיון באתר ynet.
לראיון המלא - לחצו כאן.
מה יהיה בסופנו? - מרגרט אטווד, סופרת נפלאה, מסאית מבריקה וגם ממציאה של העט לחתימה מרחוק, מתארת בספרה החדש עולם עתידי שלא בטוח שהייתם רוצים לחיות בו. את הסוף האמיתי שלנו היא מעדיפה שלא לנבא: "נביאים הם אנשים שלא זכו לחיים טובים מדי, גם לא שמעו להם, ולא מתחשק לי לסיים את חיי במערה, או כאסירה של שליט אידיוטי". ראיון באתר ynet.
לראיון המלא - לחצו כאן.
זכות הצעקה - "המתנקש העיוור", שזכה בפרס הבוקר ב-2000, הוא סיפור טרגי על שתי אחיות, אך הוא בעצם הרבה מעבר לזה, והוא ללא ספק הרומן המורכב והטוב ביותר של מרגרט אטווד. כתבה באתר ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
כל כך הרבה שקט בין המילים - "כמה מאות שנים קודם/ היו קוראים לזה מיסטיקה/ או כפירה בעיקר. לא עכשיו/ בחוץ סירנות/ מישהו נדרס/ המאה ממשיכה לרסק". שיר של מרגרט אטווד בתרגומה של הילה אהרון בריק. מתוך אתר ynet.
לשיר המלא - לחצו כאן.
איך להפיח קסמים באותיות - "אני חוזרת לסיפור/ על האישה שנתפסה במלחמה/ בשעת צירים וקשרו את ירכיה/ כדי שלא תוכל ללדת". שיר של מרגרט אטווד הקנדית, בתרגומה של הילה אהרון בריק. מתוך אתר ynet.
לשיר המלא - לחצו כאן.
"רוצים שאחשוב שישראלים הם מפלצות" - הסופרת הקנדית, מרגרט אטווד, הגיעה לארץ לקבל את פרס דן דוד. תפסנו אותה לשיחת עומק על תהליכי כתיבה, אהבתה המיוחדת לציפורים הישראליות וכמובן - פוליטיקה. מתוך אתר ynet.
לראיון המלא - לחצו כאן.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
