 |  | עדה יונת צילום: רועי תורג'מן
| | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | עדה יונת
Ada Yonath
ציטוטים | מידע נוסף
עדה יונת (נולדה 1939), כימאית ישראלית, חוקרת ופרופסור מן המניין במכון ויצמן. כלת פרס נובל
לכימיה לשנת 2009, כלת פרס וולף לכימיה לשנת 2006 וכלת פרס ישראל
לכימיה לשנת 2002, בנוסף לפרסים רבים אחרים.
יונת נולדה בירושלים להורים ילידי פולין שעלו ארצה בשנת 1933; אביה, רב ונצר למשפחת רבנים, נפטר כשהיתה בת 11. ב-1953 עברה עם אמא ואחותה הקטנה לתל אביב, שם למדה בבית הספר "תיכון חדש". כבר בנעוריה גילתה יונת כישרון רב למדעים מדויקים. לצד לימודיה עזרה בפרנסת משפחתה הענייה, בין היתר בהוראת מתמטיקה לילדי עולים חדשים, בשטיפת רצפות ובשזירת חוטים בבית מלאכה למגבות.
עם סיום הלימודים התגייסה לצה"ל,
לחיל הרפואה, והייתה אחראית על מחזור מספר 1 של קורס קציני רפואה. בשנים 1959 - 1964 למדה לתארים בוגר בכימיה ומוסמך בביוכימיה
באוניברסיטה העברית
בירושלים, וב-1968 סיימה בהצטיינות לימודים לתואר שלישי (דוקטורט) במכון ויצמן למדע ברחובות,
שבמהלכם חקרה, בשיטת הקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן, את החלבון קולגן
(Collagen - חלבון
מבני בעל מולקולות ארוכות היוצר סיבים; מצוי ברקמות שונות בגוף כל החולייתנים).
עדה יונת (צילום: טל שחר)
בשנים 1968 – 1970 שהתה בארה"ב והשלימה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קרנגי מלון שבפנסילבניה ובמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).
עם שובה לישראל הצטרפה למחלקה בכימיה במכון ויצמן למדע. ב-1988 היתה לפרופסור מן המניין במכון. בנוסף לכך מילאה תפקידים שונים באקדמיה (וחלקם עדיין ממלאת), ביניהם ראש המחלקה לכימיה מבנית ולביולוגיה מבנית במכון ויצמן, ראש יחידת מחקר במכון מקס פלנק לביולוגיה מולקולרית מבנית בהמבורג שבגרמניה (במקביל לעבודתה במכון ויצמן) וחברה במועצה להשכלה גבוהה בישראל. היתה פרופסור אורח באוניברסיטאות שונות ברחבי העולם.
מחקרה של יונת התרכז בחשיפת המבנה של הריבוזום
– מבנה או אברון
זעיר (קוטרו כ-20 ננומטר בלבד) בתא החי,
הבנוי מרנ"א
ריבוזומי וממספר רב של חלבונים,
רובם אנזימים
המווסתים את פעילותו ומבטיחים את תקינותו. אחד התפקודים החשובים ביותר של כל תא חי הוא בניית חלבונים, ותהליך זה מבוצע על ידי הריבוזומים, בהתבסס על הקוד הגנטי.
במשך עשורים ביקשו מדענים להבין את אופן פעולתו של הריבוזום, אך לשם כך היה עליהם לתאר תחילה את המבנה שלו, בפירוט רב. משימה זאת נחשבה לכמעט בלתי אפשרית בשל ממדיו הזעירים ומבנהו המורכב. יונת השכילה לפענח את דרכי פעולתו של הריבוזום באמצעות קריסטלוגרפיה
בקרני רנטגן
- שיטה לתצפית ישירה במבנה מולקולרי תלת-ממדי, המבוססת על הקרנת קרני רנטגן דרכו. מכיוון שהגלים המוקרנים מסוגלים לעקוף מכשולים זעירים ביותר, בגודל של אטומים
יחידים, הקרנתם דרך גביש יוצרת תמונה מפורטת מאוד, שבאמצעותה אפשר לנתח את מבנהו. (הקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן מילאה בין השאר תפקיד מרכזי בפענוח המבנה של מולקולת הדנ"א.)
יונת היתה חלוצת פיתוחן של שיטות לגיבוש ריבוזומים ולצפייה בהם באמצעות קרני רנטגן.
במהלך עבודתה שכללה יונת את טכניקת הקריסטלוגרפיה והצליחה לקבל תמונות יותר ויותר ברורות של מבנה הריבוזום. יונת היתה הראשונה שהצליחה "לגדל" גבישי ריבוזומים, למפותם ולפענח רבים מתפקודיהם. זאת ועוד, חלק ניכר מעבודתה של יונת התמקד בהבדלים המבניים הקלים במבנה הריבוזומים בין תאים פרוקריוטיים
(אורגניזמים חד-תאיים חסרי גרעין תא)
לבין תאים אווקריוטיים (בעלי
גרעין). הואיל והחיידקים
הם פרוקריוטים, אפשר להסתייע בהבדלים שחשפה יונת בעבודתה לצורך פיתוח תרופות אנטיביוטיות
חדשות המשבשות את פעולת הריבוזומים החיידקיים, אך אינן פוגעות לרעה בתאי האדם. ואכן, יונת תרמה רבות להבנת דרכי פעולתן של תרופות אנטיביוטיות קיימות רבות (למעלה מ-20), וסללה את הדרך לפיתוחן של חדשות, ואף לטיפול במחלות הנגרמות מתהליכי יצור בלתי מבוקרים של חלבונים, ביניהן כמה סוגי סרטן.
מתוך טקס ההכרזת שמות הזוכים בפרס נובל לכימיה, 2009 (צילום: AFP)
מחקריה זיכו את יונת בהכרה בינלאומית ובפרסים רבים. בשנת 2002 הוכתרה לכלת פרס ישראל בכימיה. מלבד זאת זכתה במספר פרסים יוקרתיים אחרים, ביניהם פרס וולף (2007), פרס רוטשילד (2006) פרס לוריאל-אונסקו לנשים במדע (2002), הפרס הראשון של החברה האירופית לקריסטלוגרפיה (2002) ופרס קילבי (2000). ב-2009 זכתה יונת בפרס היוקרתי מכולם - פרס נובל לכימיה, שאותו חלקה עם שני ביוכימאים שתרמו לחקר הריבוזומים, ונקטרמן
רמקרישנן (Venkatraman Ramakrishnan) מבריטניה ותומס א' סטיץ (Thomas A. Steitz) מארצות הברית.
| ציטוטים |  | |
- "כולם היו אז עניים, ואנו היינו עניים מאוד. הוריי, שהגיעו לארץ כחלוצים, הפסידו שנים רבות מחייהם בבתי חולים ובתהליכי החלמה ממחלתו של אבי. העוני היה דבר ששלט בחוויית קיומנו, התגוררנו בדירת ארבעה חדרים עם עוד שלוש משפחות על ילדיהן" (עדה יונת מספרת על ילדותה).
- "עד השעה שבע בבוקר כבר הספקתי להעביר שני שיעורים פרטיים, ואז לקחתי את אחותי לגן והמשכתי לבית הספר" (עדה יונת).
- "נחשבתי לליצן הכפר המדעי העולמי. כל עולם המדע צחק עליי וכולם חשבו שאני מבזבזת את זמני. הייתי בדיחת העולם" (עדה יונת).
- "נסו לדמיין שבמשך שש שנים עובדת קבוצה גדולה של אנשים ללא לאות עד שהיא מקבלת את הסימן הראשון שיש באמת אפשרות לאסוף נתונים קריסטלוגרפיים, ואז לוקח עוד שנה לגבש כלי עם גבישים, ואז מכניסים את זה לקרן ה,X- ואחרי עשירית שנייה כל העסק קורס. מפסיק לתת נתונים. אנחנו עומדים מול המסך, אולי עשרים איש, ורואים בעין איך הגביש קורס והנתונים נעלמים, ואני עם דמעות כמעט. קשה לתאר כמה זה נורא. מה עושים הלאה? ידענו קודם שהם דועכים, אבל תוך עשירית שנייה? אלה הגבישים הכי רגישים בעולם לקרינה. חשבנו שזה הסוף, לא נוכל להילחם בזה. התחושה הייתה שאולי צדקו אנשים, ואי אפשר לעשות את זה" (עדה יונת, אוקטובר 2009).
- "מרגע שהגעתי לממצא הראשון המקדמי אמרו לי שזה פרויקט ברמה של נובל, אבל לא תגיעי. לא ייתכן. כלומר, נתנו לי הרגשה שהבעיה היא באמת קרדינלית וחשובה אבל שאין סיכוי. וככל שהתקדמנו יותר, הטפיחות על השכם גברו. כשכן הגענו לפריצה, המלמול בעולם היה שזו באמת פריצה של פרס נובל, אבל לא קיבלנו את הפרס בשנה שעברה. בכל זאת יש אנשים שמחכים לפרס 40 שנה." (עדה יונת, אוקטובר 2009).
- "שום דבר מההתרגשות שלי לא נובע מהמקום הזה. זה נחמד לקבל צ'ק אבל זה אפס מבחינת ההתרגשות. ההכרה הבינלאומית הגבוהה, הבלתי ניתנת להשגה, היא הדבר המרגש כאן. בארץ עוטפים אותי באהבה וחיבוקים אבל זה היה גם בעבר, כשקיבלתי פרסים חשובים אחרים" (עדה יונת, אוקטובר 2009).
- "מדען צריך לעבוד מתוך סקרנות ואם יש לו סקרנות להבנת תהליכים משמעותיים, יש לו סיכוי גם לזכות בפרס נובל. כשהתחלתי, הרמה המדעית היתה יותר נמוכה מבעולם, והיום אנחנו יותר קרובים לרמה הגבוהה של העולם. ההבדל בינינו לבין העולם היום לא כל כך גדול." (עדה יונת, אוקטובר 2009).
- "איך מחזירים את ההילה למדע? אני כאן לא יכולה להיות נגד הידוענים, נגד מצב הרוח הכללי כאן ובעולם. סלב זה יותר חשוב מפרופסור." (עדה יונת, אוקטובר 2009).
- "למעלה ממחצית זמני אני חושבת על איך אתמרן את המחקר כלכלית, והוא כמובן נפגע. לי היה מזל שמכון ויצמן עזר להקים את מרכז קימלמן, בעזרת הלן קימל, שמכניס הכנסה שנתית ראויה ומחזיק את כל המכשור של הבניין הזה. אבל זה לא יכול לספק תקציבי מחקר, אותם צריך לחפש בחו"ל. גיוס הכספים זה המון עבודה ומחשבה, ואת צריכה ללמוד לספק אנשים שחושבים בצורות אחרות, ולאחת חולמנית כמוני זה לא היה כל כך קל. לכי תבקשי שמישהו יתקצב לך חלום. מילא שיכנו אותך בשמות, שם גם לא ייתנו לך כסף. אבל אני חייבת להגיד שבהרבה מקרים גם כן קיבלתי, כי גם שם יש לפעמים אנשים עם חזון" (עדה יונת, אוקטובר 2009).
- "פרס נובל הוא האולימפיאדה האמיתית של האנושות. תרומה שכזו למדע ולקידמה מאפיינת את העם היהודי ואת מדינת ישראל לאורך שנים רבות. זה הישג עצום." (רה"מ בנימין נתניהו מברך את יונת על זכייתה, אוקטובר 2009).
- "במקרים רבים, תגלית הפורצת דרכים חדשות היא פרי עמלו של חלוץ היוצא לחקור ארצות חדשות, לא נודעות. במקרה זה, החלוצה היתה עדה יונת. בסוף שנות ה-70, היא החליטה לנסות להשיג מבנים קריסטלוגרפיים בקרני רנטגן של הריבוזום. אבל בשעתו, רוב הבריות חשבו שהדבר אינו אפשרי. ... יונת הלכה והתקרבה ליעדה, עקב בצד אגודל. בסופו של דבר הוברר כי אכן אפשר למפות את המבנה האטומי של הריבוזום, ואז הצטרפו למירוץ מדענים נוספים. ביניהם היו תומס סטיץ וּונקטרמן רמקרישנן. ... התגליות של עדה יונת [ושל שותפיה לפרס] חשובות גם להבנת אופן הפעולה של תהליכי חיים מרכזיים וגם להצלת חיים." (ועדת פרס נובל, הודעה לעיתונות, אוקטובר 2009).
- "אני חותכת את שערותיי לבדי כשאני מגיעה לרמזורים אדומים. אני רואה במראה קבוצה פה, קבוצה שם, מוציאה מספריים מהתיק, גוזרת, ומכניסה לשקית קטנה שיש לי שם במיוחד לשערות. אחר כך כולם אומרים לי 'איזה יופי, מי הספר שלך'? ואני אומרת 'הרמזור האדום'" (עדה יונת).
- "חופשות? ב20- השנים שאני עובדת איתה, היא לא לקחה יום אחד של חופשה. היא לא בן אדם של חופשות. כל הזמן מדע ועבודה" (ד"ר ענת בשן, מנהלת המעבדה של עדה יונת במכון ויצמן).
| מידע נוסף | | |
פרס נובל בכימיה לישראלית עדה יונת - פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן היא כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009. יונת, 70, זכתה בפרס המדעי היוקרתי מכולם עבור תרומתה לפיענוח מבנה הריבוזום, המולקולה המתרגמת את הקוד הגנטי לחלבונים הבונים את התא החי. כתבה באתר ynet
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
פרופ' יונת על הזכייה: נתנו לי הרגשה שאין סיכוי - כלת פרס נובל בכימיה, פרופ' עדה יונת, קיימה מסיבת עיתונאים חגיגית במכון ויצמן, בעקבות הזכייה ההיסטורית. "כשאמרו שאני בין המועמדים המובילים הייתי בטוחה שמותחים אותי", סיפרה. היא עקצה את ראש הממשלה ואמרה שכדי להשיב את ההילה למדע יש "להחזיר את הכסף שביבי לקח". כתבה באתר ynet
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
צ'חנובר: "התגלית של עדה הייתה פורצת דרך" - חתן פרס נובל לשנת 2004, אהרון צ'חנובר, מסביר מדוע התגלית של עדה יונת זיכתה אותה בנובל ומצטרף למברכים: "עדה יונת היא אדם נפלא ומדענית בחסד עליון". לדבריו, לפענוח של מבנה הריבוזום השלכות מרחיקות לכת על הרפואה. כתבה באתר ynet
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
הדרך של עדה יונת לפרס נובל - כמה חודשים לפני הזכיה בפרס, התראיינה פרופ' עדה יונת וסיפרה על דרך החתחתים שהובילה אל התגלית החשובה בקריירה שלה - פענוח מבנה הריבוזום. מסתבר שהכל התחיל בחדר שירותים במכון ויצמן שהוסב למשרד ושפריצת הדרך באה בזכות ההחלטה לטבול את הגבישים ב...שמן הילוכים. כתבה במגזין סיינטיפיק אמריקן לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
רה"מ לכלת פרס נובל: חש גאווה עצומה עם כל העם - בנימין נתניהו התקשר לברך את פרופ' עדה יונת: "זו האולימפיאדה האמיתית של האנושות". הנשיא פרס: "פתחת דלתות". לבני: "התרגשתי במיוחד, זה נותן כוח לנשים להעז". כתבה באתר ynet
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
