עונות השנה

להסבר על עונות השנה - לחצו על כפתור ה"הפעל"

חלוקת לוח השנה לעונות מבוססת על ממוצעים ובמידה רבה הינה שרירותית, לכן בשנים מסוימות תתכן אי-התאמה בין מזג האוויר הצפוי על פי העונה, לבין מזג האוויר בפועל.

מקור החלוקה לעונות השנה הוא תנועתו של כדור הארץ סביב השמש - מסלול זה מושלם במהלך שנה אחת. במהלך השנה מתקיימת הִשְׁתַּנּוּת קבועה בעוצמת קרינת השמש המגיעה לפני הקרקע. המקור להשתנות זו היא נטייה בת 23.5 מעלות של ציר הסיבוב של כדור הארץ, ביחס למישור התנועה שלו סביב השמש (מישור המלקה). נטיית כדור הארץ מביאה לכך שבמהלך שישה חודשים בשנה, חצי הכדור הדרומי נחשף לקרינה בעוצמה גבוהה (ומשתנה) יותר, ובששת החודשים הנותרים, חצי הכדור הצפוני זוכה לקרינה בעוצמה גבוהה (ומשתנה) יותר.

הביטוי הבולט ביותר להשתנות זו הוא היחס המשתנה בין שעות אור וחושך במהלך היממה. התאריכים שבהם אורך היום והלילה שווים נקראים מועדי השיווי, ואלה שבהם ההפרש בין יום ולילה גדול ביותר הם מועדי ההיפוך. כללית, כל אחד מהמועדים הללו מציין את תחילת העונה המתאימה. מועד ההיפוך החורפי הוא כיום 22 בדצמבר (התאריך המדויק עשוי להשתנות ביום אחד לכאן ולכאן בגלל שינויים קלים בתנוחת כדור הארץ ביחס למישור המלקה, הקרויים נקיפות); מועד ההיפוך הקיצי הוא 21 ביוני; מועד השיווי הסתווי הוא 21 בספטמבר, והאביבי - 21 במרס.

נדידת ציפורים תלויה בחילופי העונות. עגורים בתקופת הנדידה (צילום: אפי שריר)

עם זאת ראוי לציין כי דווקא בסמוך למועד ההיפוך החורפי (וביתר דיוק, ב-3 בינואר) הארץ נמצאת בנקודה הקרובה ביותר לשמש, במסלולה השנתי האליפטי. בנקודה זו, הקרויה פריהליון, מרחק הארץ מהשמש הוא 147.4 מיליון ק"מ; ואילו כעבור חצי שנה, ב-3 ביולי, כדור הארץ נמצא באפהליון, ומרחקו מהשמש 152.6 מיליון ק"מ. מכאן שכמות הקרינה המגיעה לעולמנו מהשמש קטנה יותר בחורף הדרומי מאשר בצפוני, וגדולה יותר בקיץ הדרומי מאשר בצפוני. אך ההפרש בין עוצמות הקרינה מתבטא בכשלושה אחוזים בלבד מקצה לקצה.

עוצמת קרני השמש היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על האקלים, ובהתאם, השתנות קבועה בעוצמת קרני השמש המגיעים לפני כדור הארץ מביאה להשתנות קבועה (באופן יחסי) של האקלים. עונות השנה הן למעשה חלוקה לארבע של תהליך השתנות אקלימי זה. הבדלי האקלים בין העונות השונות אינם אחידים ומקבלים אופי שונה בכל איזור אקלים. כך, למשל, באיזורי אקלים טרופי כמעט ולא מתקיים הבדל משמעותי בין העונות, בעוד שאיזורי אקלים ממוזג מתאפיינים בהבדלים אקלימיים ברורים וקיצונים בין העונות. באיזורי אקלים מסוימים עונות המעבר (סתיו ואביב) אינן בעלות אבחון אקלימי ברור, ולמעשה נכללות בעונות הקיץ והחורף.

פריחת התורמוס באביב (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

עולם הטבע מנהל את מחזור חייו במידה רבה לפי העונות: תופעות כמו נדידת ציפורים, פריחת צמחים, רביית בעלי חיים, תרדמת חורף וכיוצא בזה תלויות בחילופי העונות. במקרים רבים, התנהגות היצורים השונים מוכתבת על-פי השינוי באורך היום והלילה, ובמקרים רבים אחרים - לפי שינויי מזג האוויר. בהתאם לכך, גם החקלאות כפופה להשפעתם של חילופי העונות.

החלוקה לעונות קיימת בתרבות האנושית אלפי שנים, וכבר בתרבויות עתיקות נערכו טקסים ופולחנים שונים על מנת לציין את חילופי העונות, או את הגעתה של עונה מיוחלת (בדרך כלל האביב). טקסים אלו היו מקובלים במיוחד בחברות חקלאיות עתיקות, שאורח חייהן הושפע במידה רבה משינויי האקלים, אך הם מוסיפים להתקיים גם בתרבויות מתועשות יותר. לצד החלוקה המוכרת לנו כיום התקיימו במהלך ההיסטוריה חלוקות עונתיות שונות. בתלמוד, לדוגמה, מופיעות חלוקה לשתי עונות (עונת הגשמים ועונת החמה) לצד החלוקה לארבע - עונות ניסן (אביב), תמוז (קיץ), תשרי (סתיו) וטבת (חורף).

לפרוייקט - לחצו כאן.

עונות השנה - בשיא הקיץ, כשהשמש בוערת בשמים וחם נורא, אנחנו חולמים על גשם ועל קרירות של חורף. בשיא החורף, כשהשמיים אפורים, ויורד עלינו מבול - אנחנו מתגעגעים אל חמימות הקיץ. מזל גדול שעונות השנה מתחלפות, ואנחנו יכולים ליהנות גם מחורף וגם מקיץ. כתבה לילדים מתוך אתר מַזֶה?

לכתבה המלאה – לחצו כאן.