עלייה, מונח המציין הגירת יהודים לארץ ישראל.
העלייה היתה תופעה של קבע בתולדות עם ישראל מאז גלות בבל. עד שכבשו הטורקים את א"י כללה העלייה לארץ קבוצות קטנות שבראשן עמדו אישים נודעים, במיוחד רבנים. בעקבות גירוש ספרד (1492) ולאחר השתלטות הטורקים על הארץ (1516) הלך זרם העולים וגבר. תנופה חדשה בעלייה היהודית לא"י ניתנה עם הקמתה של תנועת "חיבת ציון" ובעקבות פרעות 1881 ברוסיה ("סופות בנגב").
את ההגירה לארץ מ-1882 ועד קום המדינה נהוג לחלק לחמש עליות: העלייה הראשונה, העלייה השנייה, העלייה השלישית, העלייה הרביעית והעלייה החמישית. אף על פי שחלוקה זו הינה שרירותית בנקודות זמן מסוימות ואינה תואמת את נתוני ההגירה, הרי שבזיכרון ההיסטורי של הקמת מדינת ישראל נקשרו לכל...
