יעקב עֶמדֶן (1697 - 1776) רב ומקובל יליד גרמניה. מכונה יעב"ץ (ראשי תיבות: יעקב בן צבי).
למד תורה מפי אביו, צבי הירש אשכנזי ("חכם צבי"), וגם רכש השכלה רחבה בשפות ובמדעים. עמדן נלחם בחריפות בשבתאות, ובעניין זה חיבר את "ספר השימוש", שבו תשובות לטענות השבתאים ועוד. את ספרו זה ואחרים הדפיס בבית דפוס פרטי שהקים.
התפרסם במחלוקתו עם יהונתן בן נתן נטע איבשיץ, לפי שחשד בו בשבתאות, מחלוקת שפילגה את יהדות גרמניה לשני מחנות. ב-1751 פרסם את "שפת אמת ולשון זהורית", שבו פירש כמה קמיעות שכתב איבשיץ כביטוי לחזון שבתאי. לכן נאלץ לצאת בעל כורחו לאמסטרדם. חצי ביקורתו הופנו גם נגד ספר ה"זוהר" ו"מורה נבוכים" לרמב"ם. גם בספרי ההלכה שחיבר באה לידי ביטוי מקוריותו ועצמאותו, והוא לא נרתע...
