עפולה

עפולה

שם ישוב:	עפולה
סוג ישוב:	עיר
שנת ייסוד:	1925
נ"צ	36/37149.36105
רום:	280 מ'
רשות:	עירייה
מחוז:	הצפון
נפה:	יזרעאל (עפולה)
איזור טבעי:	עמק יזרעאל
אוכלוסייה (ספט' 2003; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם):	38,700 (-)
דמוגרפיה:	יהודי
דרוג (10-1) רמה חברתית-כלכלית (1999; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם):	5 (+)

בעפולה נמצא תל קדום, בו נחשפו שרידים מהתקופה הכלכוליתית ושרידי יישוב ישראלי מן התקופה הכנענית. הממצאים הארכיאולוגיים מעידים כי המקום היה מיושב מהתקופה הרומית ועד התקופה הערבית. חומות המצודה שבאתר בולטות מעל פני השטח והן בנויות בחלקן מסרקופגים רומיים. המצודה מיוחסת לתקופה הערבית או לתקופה הצלבנית. עם פלישת צבא נפוליאון בונפרט לארץ-ישראל (1799), התחולל באזור אל-עפולה קרב גדול בין הצרפתים לבין הטורקים. היה זה הקרב היחיד בפלישה זו של הצרפתים שהסתיים בנצחונם.

בשנת 1905 הקימו בה הטורקים תחנת רכבת בקו מסילת הברזל חיפה-בית שאן-דמשק ("רכבת העמק"). במלחמת העולם הראשונה היה במקום בסיס של הצבא הטורקי, ובשנת 1918 כבשוהו הבריטים. בשנת 1924 נרכשו אדמותיה של עפולה על ידי גואל האדמות יהושע חנקין, והועלתה הצעה להקים את "עיירת העמק", שתשמש מרכז עירוני ליישובים שבסביבתה. ב-1925 נוסד בסביבה היישוב העברי "עפולה עיר יזרעאל", ותושבי המקום הערביים פונו ופוצו. המתיישבים היהודיים הראשונים במקום היו עולים מפולין ומליטא, אולם התפתחות היישוב היתה איטית מאוד. ועדה בריטית (1934), בראשות ג'ון סימפסון, שנתמנתה לבדוק את מצב היישוב, קבעה נחרצות שאין הוא אלא דוגמה לכישלון המפעל הציוני בארץ-ישראל.

התפתחותה העיקרית של עפולה החלה רק אחרי קום המדינה כאשר למקום הגיעו המוני עולים חדשים, ששוכנו בינתיים במעברות. עם השנים נבנו שכונות חדשות (בשנת 1954 הוחל בבניית עפולה עילית, במורדות גבעת המורה) וב-1973 היה היישוב לעיר. בגל העלייה שהחל לאחר התפרקות ברה"מ נקלטו בעיר אלפי עולים ממדינות חבר העמים, ונכון ל-2003 מונה העיר כ-38,700 תושבים. בעפולה בית חולים מרכזי (העמק) וכן מוסדות חינוך, תעשייה ומנהל המשרתים את תושבי עמק יזרעאל.