 |  | ערבה צילום: גטי אימג' בנק ישראל
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | ערבה
Salix
ערבה, סוג במשפחת הערבתיים,
המונה כ-500 מינים של עצים או שיחים, הגדלים ליד מים, ואשר מאפיינים את האזור הממוזג הצפוני. מינים אחדים מצויים בבתי גידול
הרריים ולחים באזור הטרופי.
זהו עץ נמוך של גדות מים, משיר עלים, לרוב חסר גזע
מרכזי ובעל נוף דמוי כיפה. כל שבירה של ענף מביאה לפריצת ענפי חליפין ארוכים ודקים. הערבה נכללת בין ארבעת המינים
של חג הסוכות
("ערבי נחל"), ומשמשת לחיבוט בהושענה רבה.
העץ דו-ביתי (צמחים נפרדים זכריים ונקביים), פריחתו חלה באביב, במקביל לזמן הלבלוב. עגילי הפרחים
זקופים או משתלשלים. ההאבקה
נעשית הן בעזרת הרוח והן בעזרת חרקים, הנמשכים אחר צבע המאבקים ואחר הצוף המופרש מהצופנים שבבסיס הפרח. הפרחים חסרי עטיף. התפרחות טרומיות - הן נוצרות בסתיו של העונה הקודמת. הפרח האבקני מכיל ארבעה עד חמישה אבקנים ומלווה חפה. האבקנים נושרים אחרי הפריחה כחטיבה אחת. לפרחים העליניים עלה שחלה אחד.
הפרי
- הלקט (פרי יבש, שהתפתח משניים או יותר עלי שחלה צמודים)בעל זרעים
מרובים הנפתח בשתי קשוות. הזרעים בעלי ציצית שערות, המתפתחת מעוקץ הביצית. הם נפוצים ברוח ונובטים במהירות, אך בהיעדר תנאים מתאימים הם מאבדים במהירות את חיוניותם. הריבוי על ידי יחורים
קל מאוד וצמיחתם מהירה.
העצה, בעלת הנקבוביות המפוזרת, קלה יחסית ובהירה, חזקה למדי אך אינה מחזיקה מעמד זמן רב. היא משמשת לנגרות ולבניית סירות. קליפת מהענפים משמשת לקליעת סלים ולהכנת חלקי ריהוט פשוטים.
בארץ גדלים מספר מיני בר של ערבה ומספר בני כלאיים. המינים השכיחים ביותר הם ערבה מחודדת (S. acmophylla), המצויה בעיקר במישור החוף ובבקעת הירדן, וערבה לבנה (S. alba), המצויה בעיקר בצפון הארץ וכן בשפלת החוף ובעמק הירדן.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
