עשרת הרוגי מלכות

בסיסו ההיסטורי של מדרש זה רופף, משום שלא כל האישים הנזכרים בו חיו בתקופה אחת, ומקצתם לא הוצאו כלל להורג. מכל מקום, המסורת מייחסת חשיבות מרובה למדרש זה, כעדות למצבם הנורא של יהודי ארץ ישראל אחרי כשלון מרד בר כוכבא.

עשרת ההרוגים הם:

• רבי ישמעאל כוהן גדול
• רבי שמעון בן גמליאל
• רבי עקיבא בן יוסף
• רבי חנינא בן תרדיון
• רבי יהודה בן בבא
• רבי חוצפית המתורגמן
• רבי ישבב הסופר
• רבי אלעזר בן שמוע
• רבי חנינא בן חכינאי
• רבי יהודה בן דמא
  

סיפור עשרת הרוגי המלכות מובא בפיוט הנאמר בט' באב וביום כיפור. תיאור הדברים מנוסח בדרמטיות רבה, ואמירתו היא חלק מרכזי בתפילות הימים האלה. לימים שימש הביטוי "הרוגי מלכות" גם לציון יהודים שהוצאו להורג על קידוש השם בזמנים ובמקומות אחרים.

בתקופה המודרנית הוא מתייחס ליהודים שהוצאו להורג בידי שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל בתקופת המאבק להקמת מדינת ישראל.