עשרת הדיברות

עשרת הדיברות

1. "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצריים מבית עבדים" - הכרזה על ה' כאלוהים היחידי והבלעדי, ועל בני ישראל כעם הנבחר
2. "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" - האיסור להאמין באל אחר ולעבוד אותו
3. "לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא" - לא תאמר את שם ה' לצורך שבועת שקר או כברכה לבטלה
4. "זכור את יום השבת לקדשו" - שמירת השבת כיום מיוחד משאר הימים ולצורך הזדהות ועבודת האל
5. "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" - שמירה על כבוד ההורים; הדיבר היחיד שנושא בחובו גמול ישיר
6. "לא תרצח" - האיסור לקחת את חייו של אדם אחר
7. "לא תנאף" - האיסור לקיים יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין
8. "לא תגנב" - האיסור לגנוב דבר השייך לאדם אחר
9. "לא תענה בריעך עד שקר" - האיסור לתת עדות שקר
10. "לא תחמד בית רעך" - האיסור לחשוק במשהו השייך לאדם אחר; חטא של המחשבה, ועל כן יש הסוברים כי זהו הדיבר הקשה ביותר לקיום
    

בימי המקדש נכללו הדיברות בקריאת שמע, אך אמירתם בוטלה על ידי חז"ל מחשש שמא יטענו שרק הם נחשבים מצוות התורה ואילו כל שאר המצוות אין מקורן בציווי אלוהי. חז"ל אף הזהירו מפני המחשבה, שיש "מדרגות בתורה" ויכול אדם לאמץ רק את עשרת הדיברות כמדרגה בסיסית, ולא לחתור לקיום תרי"ג המצוות כולן.

נוסף על קריאתם בפרשת השבוע, קוראים את עשרת הדיברות גם בקריאת התורה של חג השבועות. לפי המנהג, יש לקוראם במערכת טעמי מקרא מיוחדת המכונה "טעם עליון", שעל פיה כל דיבר הוא פסוק שלם לעצמו. עשרת הדיברות שימשו כר נרחב לעיון פילוסופי-תיאולוגי בשאלות האוטונומיה של המוסר, טיב ההתגלות ועיקרי האמונה.