עשרת השבטים, כינוי מקובל (מחוץ למקרא) לממלכת ישראל (להבדיל מממלכת יהודה) ולבניה שהגלו האשורים (721 לפנה"ס) מעל אדמתם וסופם שאבדו; הכינוי שאוב מדברי אחיה השילוני שקרע את שמלתו של ירבעם בן נבט ל-12 קרעים, "ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים כי כה אמר ה' אלהי ישראל הנני קרע את הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים" (מלכים א', פרק ל"א).
אבל הביטוי "עשרת השבטים" אינו מדויק, שהרי עוד בנבואת אחיה נאמר: "והשבט האחד יהיה לו (לשלמה)" (מלכים א' פרק ל"ב), "ולבנו אתן שבט אחד" (מלכים א', פרק ל"ו). ואכן המספר אינו עולה על עשרה שבטים. הרי בממלכת יהודה היו שבטי יהודה, שמעון ובנימין (לוי אינו נחשב בכלל השבטים), ובישראל - תשעה שבטים.
על גולי ישראל נאמר: "ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור...
