פוקר, משחק קלפים. מקובל בעיקר כמשחק הימורים.
צורות המשחק וחוקיו שונים במקומות שונים, אבל העקרון שווה בכולם: כל משחק שואף לסדר 5 קלפים ("יד") ברצף מסוים שערכיותו שונה, לפי חוקי המשחק המוסכמים באותו מקום (מספרים, צבעים וכו'). משחק הפוקר הוא חדש יחסית. סבורים שהתפתח מהמשחק "אס-נאס" הפרסי.
סדר ה"ידיים" במשחק פוקר מהגבוה לנמוך: רויאל פלאש, סטרייט פלאש, רביעייה, פול האוס, פלאש, סטרייט, שלישיה, שני זוגות, זוג, קלף גבוה.
בצורתו הראשונית לא היו למשחק הפוקר חוקים קבועים וחד-משמעיים. ב-1834 נקבע כי מאותה עת משחקים פוקר עם חפיסה בת 52 קלפים. ב-1940 ניסח אוסוולד יעקובי חוקים "מהוגנים" למשחק זה; את החוקים פרסמה ב-1941 "החברה למשחקים בקלפים". הקצין ג'ורג' קופין בדק וערך במלחמת העולם השנייה
את חוקי הפוקר למקצוענים ולחובבנים, והם נדפסו ב"ספר המודרני של הויל", ספר החוקים של משחקים לסוגיהם.
במאה ה-19 היה הפוקר בארה"ב משחק סוער מאוד, פראי ותוקפני. בדרך כלל שיחקו בו פועלים ובוקרים. במאה ה-20 ואילך נפוץ גם כמשחק חברתי לשני המינים, לעתים גם ללא הימור כספי.
משחק פוקר (צילום: צביקה טישלר)
הדפס
