הרולד פינטר

פינטר נולד וגדל במזרח לונדון, בן למשפחה יהודית. אביו היה חייט שעמל קשות לפרנס את משפחתו. הוא התחנך בבית ספר מקומי בשכונה העממית "האקני", ובבגרותו זכה במילגת לימודים לאקדמיה המלכותית לאמנות המשחק. לאחר שנתיים בלבד, החליט לעזוב את מסגרת הלימודים משום שלא מצא שם את מקומו החברתי. הוא החל את דרכו המקצועית כשחקן בלהקה נודדת, ורק מאוחר יותר באמצע שנות ה-50, החל לכתוב לבמה. ב-1950 פירסם לראשונה ספר שירים.

בראשית דרכו המחזאית התפרסם כמחברם של כמה מחזות קצרים ("החדר", "מעלית-המטבח", "המאהב"), אבל את עיקר פרסומו קיבל עם כתיבתם של מחזות באורך מלא ("מסיבת יום הולדת", "מנהל הבית", "הביתה"). המחזות הללו התאפיינו באווירה אניגמטית, והם היו שונים במהותם ממחזותיהם הריאליסטיים של ג'ון אוסבורן וארנולד ווסקר, שחוללו את המהפכה המחזאית של "כיור המטבח" על הבמה האנגלית. יחד עם זאת, היסוד הריאליסטי עדיין שלט בכתיבתו ובמחזותיו בלטו השורשים העלילתיים הנעוצים בשכונות לונדוניות, דוגמת זו שהוא עצמו גדל בה.

תמונה מתוך המחזה "הביתה", לונדון 1965 (צילום: Gettyimages Imagebank)

בשל תחושות המועקה שעלו בטקסטים של פינטר ובשל המינימליזם הבימתי שאפיין חלק ממחזותיו הראשונים, כרכו אותו המבקרים בנשימה אחת עם בקט  ויונסקו כממשיך דרכם של האבות הגדולים של תיאטרון האבסורד. אולם נראה כי לא לכך כיוון פינטר עצמו, משום שכמעט כל הסיטואציות שהעלה על הנייר היו ריאליסטיות לחלוטין, ופרשנים מאוחרים יותר של יצירותיו נטשו את הקישור בין פינטר לאבסורד, ובמקום זאת שמו לב לכך, שגיבורי מחזותיו והעניינים הנקרים על דרכם השתנו עם השנים: ככל שהעפיל בסולם החברתי באנגליה, הפכו דמויותיו עשירות ורבות כוח יותר, וכבר לא הגיחו אל הבמה משכונות הפריפריה של לונדון.

לצד הצלחתו בעולם התיאטרון, הירבה פינטר לעסוק גם בכתיבה תסריטאית. הוא כתב עשרות תסריטים, 23 מהם היו לסרטים. בהקשר זה נודע שיתוף הפעולה בינו לבין הבמאי ג'וזף לוסי (יחדיו יצרו את הסרטים "המקשר", "המשרת" ו"התאונה"). כמו-כן עיבד גם רומנים פרי עטם של סופרים אחרים, ובין היתר את עיבד למסך הגדול את "אהובת הקצין הצרפתי", בגילומה של מריל סטריפ. כשנשאל פעם מדוע עיבודיו כה נאמנים למקור, הסביר כי בהתייצבו לפני יצירה קיימת, אין הוא רואה עצמו מוסמך או ראוי לשנות אותה, רק להעניק לה חיים נוספים על המסך.

פינטר ב-1992 (צילום: רויטרס)

בשנים האחרונות לחייו היה פינטר פעיל בנושא זכויות האדם, והביע דעותיו בנושאים פוליטיים כמו המלחמה בקוסובו והמלחמה בעירק. בהקשר זה התבטא לא פעם כנגד נשיא ארצות הברית, ג'ורג' וו.בוש וראש ממשלת בריטניה דאז, טוני בלייר. פינטר היה פצפיסט מוצהר ובעברו אף סירב לשרת בצבא הבריטי.

• "פינטר עשה מה שאודן אמר שמשורר אמור לעשות. הוא ניקה את ביביה של השפה האנגלית, כך שתוכל לאחר מכן לזרום בקלות יתרה ובאופן מזוכך יותר". (המחזאי הבריטי דיויד הר)
  

• "במחזותיו הוא חושף את העקרונות שמאחורי הפטפוט היומיומי ומאלץ (אותנו) להכנס לחדרים הסגורים של הדיכוי". (מנימוקיה של ועדת פרס נובל)
  

• "לעתים קרובות נשאלתי כיצד נוצרים מחזותיי. איני יכול לומר. גם איני יכול אף פעם לתמצת את מחזותיי, אלא רק לומר שזה מה שקרה. זה מה שאמרו. זה מה שעשו. מרבית המחזות נולדים מתוך שורה, מילה או דימוי. המילה, לרוב, מולידה דימוי".
  

לטקסט הנאום המלא - לחצו כאן.

שפת ההר - "הם מודיעים מה שמם ואז נושכים! מה היה שמו? אם את אומרת לי שאחד הכלבים שלנו נשך את האשה הזאת בלי להודיע מה שמו אני אדאג שיחסלו אותו". המחזה "שפת ההר", בתרגום אברהם עוז. מתוך אתר ynet.

לטקסט המלא - לחצו כאן. 

פרס נובל לתסריטאות? - הענקת פרס נובל להרולד פינטר, שהוא קודם כל מחזאי מצוין, אבל גם תסריטאי מצליח מאוד, היא הכרה של האקדמיה השמרנית באמנות הקולנוע. אריאנה מלמד משרטטת קווים לדמותו. מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן. 

הרולד פינטר הלך לעולמו - המחזאי היהודי האנגלי, זוכה פרס נובל ב-2005, מת ממחלת הסרטן בגיל 78. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

שחקנים ומחזאים נפרדים מפינטר - מותו של המחזאי האנגלי הרולד פינטר עורר גל אדיר של תגובות ומחוות בקרב שחקנים ומחזאים. בין המדברים בשבחו היו גם ואצלב האבל וניקולה סרקוזי. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן. 

מה חושבים עלינו חומסקי, פינטר וסאראמאגו? - "מטרתה הפוליטית של המדיניות הישראלית היא חיסולה של האומה הפלסטינית", כותבים נעם חומסקי, הרולד פינטר, ז'וזה סאראמאגו וארונדהטי רוי במכתב פתוח בו הם מאשימים את ישראל בהחרפת הסכסוך במזרח התיכון. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.