 |  | כוחות צה"ל במהלך המבצע צילום: אבי אוחיון, לע"מ
| | |  | | כוחות צה"ל יוצאים משטח לבנון בסוף המבצע צילום: אבי אוחיון, לע"מ
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | מבצע דין וחשבון
ציטוטים | מידע נוסף
מבצע דין וחשבון, מבצע בן שבוע ימים של כוחות צה"ל בדרום לבנון ביולי
1993. הסתיים בהשגת שורת הבנות הדדיות בין לבנון, סוריה,
ארגון חיזבאללה
ומדינת ישראל.
בשנת 1985 נסוג צה"ל ממרבית השטחים אותם כבש במלחמת לבנון.
לאחר הנסיגה נותרה בידי כוחות צה"ל וצד"ל רצועה צרה בשטח לבנון (רצועת הביטחון) שנמתחה לאורך הגבול הישראלי-לבנוני. השליטה בשטח זה נועדה, על פי תפיסת הביטחון הישראלית, לשמור על ביטחונם של יישובי הצפון ולמנוע פעולות טרור וירי קטיושות, בדומה לפעולות שהביאו לפריצת מלחמת לבנון מלכתחילה. על מנת לשמר את השליטה באזור התמקמו כוחות צה"ל וצד"ל בשורת מוצבים בתוך הרצועה ולאורך הגבול.
פעילות צה"ל ביום תחילת המבצע. להגדלה - לחצו על המפה (תרשים: אינפוגרפיקה, ידיעות אחרונות)
במהלך 15 השנים לאחר מכן עסקו כוחות צה"ל וצד"ל בלחימה יומיומית בארגוני הטרור הלבנונים והפלסטינים ברצועת הביטחון ומצפון לה. עיקר הלחימה התנהלה מול ארגון חיזבאללה השיעי שפעל ללא הפסק (והשתכלל בפעילותו במהלך השנים) במטרה מוצהרת - להביא לנסיגת צה"ל מלבנון. למרות עדיפותו הברורה של צה"ל בטכנולוגיה וסדר גודל הכוחות, לא הצליח צה"ל להביא להכרעה במאבק זה, וכן כשל במניעה מוחלטת של התקפות קטיושות ומרגמות על יישובי הצפון.
במהלך חודשי יוני-יולי 1993 חלה הסלמה בלחימה בין חיזבאללה לכוחות צה"ל ברצועת הביטחון. כך לדוגמא בחודש יולי לבדו נהרגו שישה חיילים בהיתקלויות עם לוחמי החיזבאללה ונורו קטיושות
לעבר יישובי הצפון.
בעקבות ריבוי הנפגעים ושיבוש אורח החיים היום-יומי ביישובי הצפון, הורתה ממשלת ישראל, בראשות יצחק רבין,
לצה"ל לפתוח במבצע "דין וחשבון" (25 ביולי 1993). במהלך המבצע נורתה לעבר דרום לבנון אש ארטילרית כבדה ומטוסי חיל האוויר תקפו מטרות מחבלים בשטח לבנון.
יחידת שריון צה"לית בדרכה לגבול הצפון (צילום: עמיקם חורש)
הנחת היסוד של המבצע (אותה הגה הרמטכ"ל דאז אהוד ברק)
היתה כי הירי יוביל לבריחת האוכלוסייה האזרחית מהאזור ובכך יופעל לחץ על ממשלות לבנון וסוריה
לרסן את פעילות החיזבאללה. בתגובה להפגזות ירה חיזבאללה עשרות קטיושות לעבר יישובי הצפון. ירי הקטיושות הביא למותם של שני אזרחים ולפציעתם של 13. למרות נסיונות מאומצים לא הצליחו כוחות צה"ל למנוע ירי זה. במהלך המבצע נהרג חייל צה"ל אחד ושלושה נפצעו.
במהלך המבצע נגרם נזק רב לתשתית האזרחית בדרום לבנון ועשרות אלפים מתושבי דרום לבנון הפכו לפליטים וברחו לצפון המדינה. דבר זה הוליד גל ביקורת בינלאומית על מדינת ישראל.
ב-31 ביולי, כעבור שבוע של לחימה, הושגה הפסקת אש בתיווכה של ארה"ב בין ישראל, סוריה, לבנון וארגון חיזבאללה (שהיה מעורב במו"מ בעקיפין) וסוכמו שורת הבנות הדדיות על הגבלות בלחימה בין הצדדים. במסגרת ההסכמות התחייבו לבנון וסוריה לפעול ישירות ובעקיפין לריסון ירי חיזבאללה לעבר יישובי הצפון. ישראל מצידה התחייבה להימנע מפעולות התקפיות בעומק לבנון ולאפשר לפליטים (שעזבו את בתיהם במהלך המבצע) לשוב לדרום לבנון. כמו כן סוכם כי אם ארגון חיזבאללה יפר את ההבנות המוסכמות, תהיה בידי ישראל הזכות להגיב בכל אמצעי ומקום הנראה לה. במסגרת ההסכם הבטיחו ארה"ב ומספר מדינות ערביות לסייע כלכלית לממשלת לבנון בשיקום התשתיות שנפגעו במבצע.
הבנות מבצע דין וחשבון לא עמדו במבחן הזמן ושלוש שנים לאחר סיום המבצע יצאה ישראל למבצע "ענבי זעם".
| ציטוטים |  | |
- יצחק רבין, רה"מ דאז, 25 ביולי 1993: "ממשלת ישראל תעשה את המירב ואת המיטב כדי שתושבי הצפון לא יהפכו להיות בני ערובה לחופש הפעולה של צה"ל באיזור הביטחון".
- אהוד ברק, הרמטכ"ל דאז, 26 ביולי 1993: "אנחנו מעריכים שייפלו עוד הרבה קטיושות שישוגרו בלילה ואולי במשך הימים הקרובים. יש לארגוני הטרור מאות קטיושות. אין לי ספק כי יהיו גם רגעי מבחן קשים ונוכל לעמוד בזה. אין לנו כוונה להגיע להידרדרות בלתי מבוקרת, אולם יש לנו כוונה להפעיל את כל האמצעים הדרושים להשגת המטרות. בראשן - קטיעת ירי הקטיושות ושינוי דפוסי הפעולה הנוכחיים של ארגון חיזבאללה".
- שמעון פרס, שר החוץ דאז, 27 ביולי 1993: "אף אחד לא יושיע אותנו, לא הסורים ולא ממשלת לבנון. אנחנו חייבים לטפל בחיזבאללה בעצמנו ולגרום לכך שהתושבים המקומיים לא ישלימו עם קיומו של הארגון הזה בקרבם".
- יצחק רבין, רה"מ דאז, מדבריו לאחר המבצע, 31 ביולי 1993: "מבצע דין וחשבון נועד ליצור משבר חמור, אשר בעקבותיו הצדדים ידברו ביניהם ויגיעו להבנות".
- חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, מדבריו לאחר המבצע, 1 באוגוסט 1993: "איש איננו יכול להסכים להפסקת אש מקיפה עם ישראל - ואפילו בעניין התקפות הקטיושות, אין הפסקת אש או הסכם".
- אהוד ברק, שר החוץ דאז, 1996: "יש כרסום של החיזבאללה בפרשנות שלהם להבנות (דין וחשבון), והכרסום הוא מה שדחף אותנו לפעולה בעבר. נדמה לי שנצטרך לערוך הערכת מצב מחודשת אם החריגות מההבנות יימשכו".
| מידע נוסף | | |
שיח לוחמים - סקירת כל מלחמות ישראל. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.
לעמוד הפרויקט - לחצו כאן
זו הארץ - תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.
לציר הזמן - לחצו כאן
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
