גליום (Ga), יסוד כימי מתכתי אפור. לגליום שני איזוטופים טבעיים, 69 ו-71; שכיחותם היחסית 60% ו-40% בקירוב, בהתאמה. יש לו גם עשרה רדיואיזוטופים, קצרי חיים פחות או יותר. נתגלה ב-1875 ע"י הכימאי הצרפתי לקוק דה בואבודרן (Boisbaudran), שקרא לו בשמה הקדום של ארצו, גליה.
הגליום נדיר למדי, ומצוי בכמויות קורט בעפרות אבץ ואלומיניום; מופרד באלקטרוליזה של מלחיו. לתרכובתו עם זרניך (ארסן), GaAs, שימושים חשובים, בעיקר בתעשיית המוליכים למחצה: מהירות האלקטרונים בו גבוהה פי 1,000 מאשר בצורן, ולכן הוא מועדף בייצור שבבים מהירים במיוחד, וכן כ"מזהם" של שבבי צורן. מלבד זאת יש לו שימושים נוספים באלקטרואופטיקה, כגון דיודות לייזר ותאי שמש. מספר החברות המייצרות גליום מועט, והן שומרות את...
