אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


שמעון פרס
שמעון פרס צילום: חגי אהרון
 
פרס לצד ישראל גלילי (1973)
פרס לצד ישראל גלילי (1973) צילום: לע"מ
 
 לצד רה"מ אהוד אולמרט
לצד רה"מ אהוד אולמרט צילום: גיל יוחנן
 
 נפגש עם נשיא צרפת, ז'ק שיראק
נפגש עם נשיא צרפת, ז'ק שיראק צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 האתר הרשמי של מרכז פרס


ערכים קשורים
 הסתדרות הנוער העובד והלומד
 דוד בן-גוריון
 הגנה
 הקריה למחקר גרעיני
 התעשייה האווירית
 מפא"י
 רפ"י
 מפלגת העבודה
 משה דיין
 גולדה מאיר
 יצחק רבין
 מבצע יונתן
 מנחם בגין
 המערך
 יצחק שמיר
 מלחמת לבנון (הראשונה)
 יצחק מודעי
 התוכנית הכלכלית לייצוב המשק
 משבר האינפלציה
 חוסיין אבן טלאל
 הארגון לשחרור פלסטין
 הסכם אוסלו
 יאסר ערפאת
 רצח רבין
 ליכוד
 בנימין נתניהו
 אהוד ברק
 נשיא מדינת ישראל
 משה קצב
 אריאל שרון
 עמרם מצנע
 עמיר פרץ
 קדימה
 אהוד אולמרט
 פרס נובל


תחומים קשורים
 אישים בישראל


 
 
 

שמעון פרס


Shimon Peres

ראשית פעילותו הפוליטית |  יו"ר מפלגת העבודה |  שנות ה-90 ואילך |  ציטוטים |  מידע נוסף

שמעון פרס (יליד 1923), פוליטיקאי ישראלי. נשיאה התשיעי של מדינת ישראל. כיהן בעבר כראש ממשלת ישראל בממשלת האחדות (1984 - 1986) וכן במהלך מספר חודשים לאחר רצח רבין (נובמבר 1995). לשעבר מראשי מפלגת העבודה. היה מאדריכלי הסכם אוסלו ועל כך זכה בפרס נובל. נחשב לאחד המדינאים הישראלים המוערכים בעולם. 

 

שמעון פרס נולד ב-1923 בוישניבה שברוסיה הלבנה, למשפחה חילונית אמידה. שמו בלידתו - שמעון פרסקי. אביו היה סוחר עצים ואמו ספרנית ומורה לרוסית. עלה לארץ ישראל ב-1934. התחנך בבתי הספר "בלפור" ו"גאולה" בתל-אביב ובבית הספר החקלאי בבן-שמן. מאוחר יותר השתלם באוניברסיטאות ניו-יורק והרוורד. נמנה עם מקימי קבוצת אלומות.

 


ראשית פעילותו הפוליטית

בין השנים 1941 - 1944 כיהן פרס כמזכיר תנועת "הנוער העובד", ובמסגרת תפקיד זה התוודע לראשי היישוב והפך לבן טיפוחיו הפוליטי של דוד בן-גוריון. ב-1947 גויס לשורות ה"הגנה", ועסק בניהול כוח האדם ורכישת נשק. ב-1948 מונה לראש שירותי חיל הים במשרד הבטחון, וב- 1950 לתפקיד ראש משלחת משרד הביטחון לארה"ב.

 

בשנת 1952 שב לישראל, מונה לסמנכ"ל משרד הביטחון וכעבור שנה למנכ"ל המשרד. בתפקיד זה קידם את הקמת הכור האטומי בדימונה, עסק בפיתוח התעשייה האווירית והידק את הקשרים עם צרפת. ב-1959 נבחר לכנסת מטעם מפא"י ומונה לסגן שר הביטחון.

 

ב-1965 פרש ממפא"י על מנת להצטרף למפלגתו החדשה של דוד בן-גוריון, רפ"י (רשימת פועלי ישראל). פרס מונה למזכ"ל המפלגה והיה חבר כנסת מטעמה. ב-1967 ניתק מפטרונו הפוליטי בן-גוריון והיה שותף פעיל באיחוד בין רפ"י למפא"י, שהביא בסופו של דבר להקמתה של מפלגת העבודה.

 

בכנסת ה-7 כיהן פרס כשר הקליטה, שר התחבורה והתקשורת, וכאחראי על הפיתוח הכלכלי בשטחי יהודה ושומרון. בכנסת ה-8 כיהן כשר ההסברה. ב-1974 החליף את משה דיין בתפקיד שר הביטחון בממשלתה של גולדה מאיר. באותה שנה, בעקבות התפטרותה של מאיר, התמודד נגד יצחק רבין על תפקיד ראש הממשלה והפסיד בהפרש זעום. היתה זו תחילתה של יריבות מרה ורבת-שנים בין השניים. בספרו האוטוביוגרפי "פנקס שירות" אף כינה רבין את פרס "חתרן בלתי נלאה".

 


יו"ר מפלגת העבודה

בממשלת רבין המשיך פרס לכהן כשר הביטחון עד 1977. ב-1976 היה שותף להחלטה לצאת ל"מבצע אנטבה" לשחרור חטופי מטוס אייר פראנס. ב-1977, עם התפטרותו של רבין בעקבות "פרשת הדולרים" של רעייתו, מונה לממלא מקום ראש הממשלה ובמקביל נבחר ליו"ר מפלגת העבודה, תפקיד שבו החזיק עד 1992.


פרס הוביל את מפלגת העבודה לכישלון בבחירות 1977 מול הליכוד בהנהגתו של מנחם בגין, שזכה לראשונה בבחירות לכנסת. גם בבחירות לכנסת ב-1981 נכשל פרס (כראש רשימת המערך) בהתמודדות מול בגין. לאחר בחירות 1984, מונה פרס לראש הממשלה בממשלת האחדות הלאומית, תפקיד שאותו מילא שנתיים עד לרוטציה עם יצחק שמיר.  במהלך כהונתו כרה"מ הוביל פרס את מהלך נסיגת צה"ל מלבנון (בעקבות מלחמת לבנון הראשונה) וההיערכות ברצועת הביטחון. כמו כן פעל יחד עם שר האוצר דאז יצחק מודעי, ליישום תוכנית כלכלית מיוחדת - התוכנית הכלכלית לייצוב המשק - שהביאה לסיום משבר האינפלציה שזעזע את המשק הישראלי.

 

ראש הממשלה יצחק שמיר וסגנו שמעון פרס, חותמים על ההסכם הקואליציוני, 1988 (צילום: מגי איילון)

 

ב-1987 ניהל פרס מגעים עם המלך חוסיין על העברת השליטה בגדה המערבית לירדן. אולם ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, דחה על הסף את הסיכומים שנודעו בשם "מסמך לונדון". ב-1988, בממשלת האחדות השניה, שימש פרס ממלא מקום ראש הממשלה ושר האוצר. ב-1990 הוביל את מהלך הצבעת אי האמון בממשלת שמיר בתמיכת הסיעות הדתיות. אלא שהמהלך להקמת ממשלה חלופית, אשר זכה בכינוי "התרגיל המסריח" (15 במרס 1990), נכשל, ופרס נאלץ להתפטר מממשלת האחדות. בעקבות המהלך שבה מפלגת העבודה לספסלי האופוזיציה.

 


 

שמעון פרס, יצחק רבין ויאסר ערפאת בטקס חלוקת פרס נובל לשלום, 1994 (צילום: יעקב סער, לע"מ)

 


שנות ה-90 ואילך

לקראת הבחירות ב-1992 בחרה מפלגת העבודה ביצחק רבין ליושב ראש המפלגה. לאחר הניצחון בבחירות מונה פרס לשר החוץ בממשלת רבין ובתפקיד זה פעל לניהול מגעים עם אנשי אש"ף להשגת הסכם אוסלו. כמו כן היה שותף להשגת הסכם השלום עם ירדן. על הישגי השלום קיבל פרס נובל לשלום, ב-12 לדצמבר 1994, יחד עם יצחק רבין ויאסר ערפאת. למרות העימות הנצחי בין פרס לרבין הצליחו השניים להתגבר על משקעי העבר ולקיים במהלך כהונת ממשלת רבין שיתוף פעולה פורה.


לאחר רצח יצחק רבין (1995) קיבל פרס את תפקיד ראש הממשלה, שר הביטחון ושר הכלכלה והתכנון. ב-1996 ניסה שוב את כוחו בהתמודדות עם הליכוד, הפעם בבחירה ישירה של ראש הממשלה מול מועמד הליכוד, בנימין נתניהו. גם הפעם נכשל פרס ומפלגת העבודה שבה לספסלי האופוזיציה.

 

ביוני 1997 בחר פרס לא להתמודד מול אהוד ברק בבחירות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה והאחרון החליפו בתפקיד. באותה שנה ייסד את מרכז פרס לשלום שמטרתו לסייע בישום חזונו על "מזרח תיכון חדש". למרות יחסיהם המתוחים, דאג אהוד ברק לשריין את מקומו של פרס ברשימת "ישראל אחת" (שכללה את מפלגת העבודה) לכנסת ה-15. בממשלה שהקים אהוד ברק לאחר הבחירות לראשות הממשלה ב-1999, מונה פרס לתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי.

בשנת 2000 התמודד על משרת נשיא המדינה, אך הפסיד בהצבעה בכנסת למשה קצב. במרס 2001 מונה לתפקיד שר החוץ בממשלת האחדות, שהוקמה בראשות אריאל שרון. ביוני 2003 נבחר פרס ליו"ר זמני של מפלגת העבודה לאחר פרישתו של עמרם מצנע (ופרישת העבודה מן הממשלה), וכיהן כיו"ר האופוזיציה. בינואר 2005 עם הצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלת שרון התמנה לתפקיד המשנה לראש הממשלה.

 

ראיון עם שמעון פרס במאי 2005, בהיותו משנה לראש הממשלה אריאל שרון, כשלושה חודשים לפני ביצוע ההתנתקות (צילום: שי רוזנצווייג)

 

בנובמבר 2005 הפסיד פרס לעמיר פרץ בבחירות למשרת יו"ר המפלגה. מספר שבועות לאחר מכן הודיע על פרישה מן המפלגה ומעבר למפלגת קדימה. בבחירות לכנסת ה-17 (מרס 2006) מוקם במקום ה-2 ברשימת קדימה (על בסיס הסכמה מוקדמת עם ראש הממשלה בפועל אהוד אולמרט) ונבחר לכנסת זו. במאי 2006 מונה למשנה לראש הממשלה ולתפקיד השר לפיתוח הנגב והגליל בממשלה אותה הרכיב יו"ר קדימה, אהוד אולמרט.

 

שבע שנים לאחר שהפסיד בבחירות לתפקיד נשיא המדינה, הודיע פרס בראשית יוני 2007 על התמודדות נוספת לתפקיד נשיא המדינה, מול חברי הכנסת קולט אביטל וראובן  ריבלין. במערכת בחירות זו נבחר פרס לתפקיד נשיאה התשיעי של מדינת ישראל. ביולי 2014 הוא סיים את כהונתו והוחלף את ידי ריבלין.

 

במאי 1945 התחתן פרס עם סוניה גלמן (1923 - 2011; ילידת אוקראינה), והיה נשוי לה במשך 65 שנה עד יום מותה. לזוג נולדו שלושה ילדים.


למרות תפקידיו והישגיו הרבים נכשל פרס כמעט בכל מערכת בחירות בה התמודד במהלך עשרות שנותיו במערכת הפוליטית. כשלונות אלו הקנו לו עם השנים תדמית ציבורית של "לוזר נצחי", תדמית שאף זכתה לביטוי בספר שהוקדש לו תחת השם "האיש שלא ידע לנצח". שמעון פרס פרסם ספרים רבים, ביניהם "השלב הבא" (1965), "יומן אנטבה" (1991), "קלע דוד" (1970) ו"המזרח התיכון החדש" (1993).

 


ציטוטים

 

  • "אולי לא תמיד הצלחתי בבחירות, אבל צריך לראות את המפעלים שהקמתי. הלכתי לפני כולם. לא פחדתי להיות קונטרוברסלי, לא פחדתי להשמיע את דעתי".

 

  • "צריך שיהיו גבולות בין מדינות, אבל לא כאלה שבנויים על שדות מוקשים. במקום שדות מוקשים סביב יריחו, צריך לדאוג שהיא תשגשג ותפרח ואז לא יהיה לאנשים שום עניין לבוא לכאן".

 

  • "אני משוכנע במאת האחוזים שיהיה שלום מפני שבעולם גלובלי אי אפשר להתקיים באופן פרובינציאלי. לא יעזור שום דבר".

 

  • בליל הבחירות לכנסת, 1981: "כן מערכת הבחירות הזו התישה אותי. תראי, היה רגע אחד, אני זוכר אותו היטב, שחשבתי שהכל אבוד. זה היה למחרת הפצצת הכור. חשבתי שזה יכריע את גורל הבחירות. רציתי לומר את עמדתי, אבל פחדתי להכביד על הממשלה".

 

  • "יש רגעים שבהם חובה להתייצב במלוא העוצמה מול מסע של רצח אופי וכזב". בעקבות עצרת בחירות בה ספג קריאות בוז (1982)

 

  • מודיע על התמודדותו במירוץ לנשיאות (2007): "אין זה סוד שהיו לי התלבטויות רבות, האם עליי לקחת את התפקיד הזה, ככלות הכל אינני צעיר חברי הכנסת. כבר מילאתי כמעט את כל התפקידים הבכירים במדינה. ידעתי כשלונות, אבל גם השגתי הישגים שאני מקווה שהיוו תרומה לבניין המדינה, לשלומה ולבטחונה. החלטתי לקבל את התפקיד הזה לאחר הפניות הרבות, קודם כל מראש הממשלה, מחברי הכנסת, מהרבה מאוד אנשים בעם, ממקומות בהחלט בלתי צפויים - אנשים פשוטים ואנשים לא פשוטים - שפנו אליי כדי להרים תרומה, שאני חייב להגיד שהיא אולי האחרונה בזכותי לשרת את המדינה".

 


מידע נוסף

האזרח מס. 1 - רשימת נשיאי מדינת ישראל, מקום המדינה ועד ימינו. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet

לעמוד הפרויקט – לחצו כאן

 

מקבלי ההחלטות - מדוד בן-גוריון ועד בנימין נתניהו, רשימת ראשי ממשלות ישראל, מקום המדינה ועד ימינו, על פי שנות כהונתם. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד הפרויקט – לחצו כאן

 

 

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as30-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©