צ'יאנג קאי-שק (1887 - 1975), בשמו המקורי צ'יאנג צ'ונג-צ'נג (Chiang Chung-cheng); שמו בסינית מנדרינית ג'יאנג ג'ייה-שי (תעתיק
וייד-ג'יילס Chiang Chieh-shih, תעתיק פין-יין Jiang Jieshi); מצביא ומדינאי סיני. היה בן למשפחה אמידה שעסקה במסחר וחקלאות. אחרי מות אביו, בהיותו בן 9 השתלב בעסקי משפחתו. למד באקדמיה צבאית בצפון סין
ואח"כ נשלח להשלים את הכשרתו ביפן.
ב-1911 חזר לסין ולקח חלק במהפכה שהפילה את הקיסרות, אך ב-1913 נמלט ליפן בגלל התנגדותו לנשיאה הראשון של סין, יואן שי-קאי (Yüan Shih-k'ai). חזר לסין ב-1915 וסייע לסכל את ניסיונו של יואן להשיב את הקיסרות על כנה, בראשותו. ב-1918 הצטרף למפלגת גואומינדנג
בראשות סון יט-סן
(צ'יאנג היה נשוי לגיסתו) וניצח על המאבק הצבאי בגנרלים שמשלו במחוזות השונים. בכך נעזר בקומוניסטים וביועצים סובייטים. ב-1923 שהה בברה"מ ועבר קורסים בארגון צבאי.
עם מותו של סון ב-1925 החליפו צ'יאנג כמנהיג הגואומינדנג ופתח במלחמה כוללת נגד הגנרלים ששלטו עדיין בסין ("המסע הצפוני"). ב-1927 נוצר קרע בינו לבין מנהיג הקומוניסטים, מאו דזדונג.
צ'יאנג קאי-שק טען שפעולותיהם של הקומוניסטים בסין פוגעות במאמץ המלחמתי וחשש משילובם בשלטון החדש. ב-1928 הקים ממשלה מרכזית בננקינג, וריכז סביבו סמכויות רחבות.
באותן שנים אימץ צ'יאנג קאי-שק את הדת הנוצרית, עובדה שתרמה להשפעה המערבית שהיתה על ארצו. בלחץ הצבא, הוא שיתף פעולה עם הקומוניסטים במאבק נגד הכובש היפני (1937-1945), אולם פעמים רבות הפנה את כוחותיו נגדם ועורר את זעמם של האמריקאים, שציפו שיתרכז במלחמה ביפנים. במהלך מלה"ע השנייה
הוזמן להשתתף בוועידת קהיר (1943) ונחשב בעולם כסמלה של סין במאבק מול היפנים.
לאחר המלחמה נתחדשה מלחמתו בקומוניסטים והוא נבחר לנשיא בבחירות שנערכו ב-1948. לאחר שהובס ב-1949 ע"י הקומוניסטים, נסוג עם שרידי צבאו לאי טייוואן
(פורמוסה) והקים שם את הרפובליקה הסינית הלאומית. היה נשיא טייוואן עד מותו.
תחת שלטונו הדיקטטורי, אך המיטיב והנקי יחסית משחיתות, הפכה טייוואן במהירות לאחת המדינות המשגשגות ביותר באסיה. הוא נהנה במשך רוב ימי שלטונו מתמיכת ארה"ב, שראתה בו את השליט החוקי של סין כולה. צ'יאנג קאי-שק לא ויתר על חלומו לכיבוש מחדש של סין, ומימן פעולות גרילה מקומיות בחלקים מסין בשנות ה-50. לקראת סוף ימיו חל מפנה במדיניות האמריקנית, אך צ'יאנג מת בטרם ביטלה ארה"ב את הכרתה בטייוואן והכירה תחת זאת בסין העממית (1979).
הדפס
