צומות, ימים שנמנעים בהם מאכילה ומשתייה (נקראים גם "תעניות"). יום צום נועד לציין אבל על מאורע שאירע בעבר או לעורר רחמי שמיים על צרה או סכנה בהווה.
במקרא נסב עקרון הצום סביב הרצון להביע צער ולהתייסר, מלווה בתפילה ותחינה לרחמי האל ובסימנים מיוחדים, כגון לבוש שק והליכה קודרת (תהלים לה יג-יד). בדרך כלל נועד הצום לתפילה על חולה או לבקשת רחמים על חטאי הציבור. דוד צם על בנו החולה (שמואל ב יב טז-כג); בני ישראל צמו בעקבות המפלה שנחלו מידי בנימין (שופטים כ כו); היהודים בשושן צמו בעת שגזר המן את גזרותיו (אסתר ד ג).
בימי צום נאמרות תפילות מיוחדות כדי לעורר את הציבור לתשובה. צום אחד בלבד, צום יום כיפור, הוא מן התורה. אחרי חורבן בית ראשון הונהגו שלושה צומות נוספים לציון...
