נוויל ארתור צ'מברליין (1869 - 1940), מדינאי וראש ממשלת בריטניה. מהוגי "מדיניות הפיוס" אותה ישם במגעיו עם גרמניה בהנהגתו של אדולף היטלר.
בנו של ג'וזף צ'מברליין
ואחיו החורג של אוסטין צ'מברליין.
את רוב חייו הקדיש לקריירה עסקית ולממשל מקומי, ואף ניהל מספר שנים את מטעי אביו באיי בהאמה.
ב-1915 נבחר לראשות עיריית ברמינגהם. לפרלמנט נכנס רק בשנתו ה-50. נסיונו המוניציפלי עזר לו כשר בריאות בממשלה השמרנית (1923-1929). היה שר אוצר (1931-1937) עד שהחליף את סטנלי בולדווין
כראש ממשלת בריטניה (1937) .
השפעתו היתה מכרעת במדיניות החוץ, לעתים תוך התעלמות מעמדותיהם של שרי החוץ שלו, אידן
(שהיה מאוחר יותר שר חוץ בממשלתו של וינסטון צ'רצ'יל)
והליפקס.
צ'מברליין האמין שיוכל לפייס את גרמניה בשיחות פנים אל פנים עם היטלר ("מדיניות הפיוס"). הוא האמין שגרמניה קופחה בהסכמי ורסיי
ולכן מצא בסיס של אמת בחלק מדרישותיה. מדיניותו זכתה בביקורת חריפה מצד אידן וצ'רצ'יל, לעומת תמיכה של רוב הציבור, לפחות בתחילת כהונתו כראש ממשלה. יש לציין כי, שבמקביל למדיניותו הפייסנית, האיץ צ'מברליין את קצב החימוש של הצבא הבריטי, וזאת בניגוד לקודמו בתפקיד, בולדווין.
בזמן המשבר בשאלת צ'כוסלובקיה
(1938) טס לפגוש את היטלר. לקח חלק בועידת ארבע המעצמות במינכן, בה הוחלט לאחר דיונים ממושכים, לאפשר להיטלר להשתלט על חבל הסודטים בצ'כסלובקיה. בראי ההיסטוריה ייזכר צ'מברליין היורד ממטוסו ובידו "הסכם מינכן"
אותו הסכם שהיה אמור להבטיח את "השלום בזמננו" ולמעשה היה צעד מקדים לפריצת מלחמת העולם השנייה.
| ציטוט |
|
| מדברים שנשא לאחר חתימת הסכם מינכן (ספטמבר 1938) |
|
"הבוקר היתה לי שיחה נוספת עם הר היטלר, והנה הנייר הנושא עליו את שמו כמו גם את שמי (...) אנו רואים בהסכם, אשר נחתם בלילה שעבר, סמל לרצונם של שני אנשים לא לצאת שוב למלחמה זה בזה, לעולם" |
|
|
|
|
צ'מברליין זנח את מדיניות הפייסנות רק לאחר שכבשו הנאצים את פראג
(מרץ 1939) והציע ברית לפולין, לרומניה וליוון. הפעלת ברית זו עם פולין הביאה להכרזת מלחמה (מלחמת העולם השנייה)
על גרמניה (ספטמבר 1939).
צ'מברליין לא זכה לתמיכת מפלגתו משום שלא נחשב כמנהיג המתאים לזמני מלחמה, ומשום כשלונו בהבנת כוונתיו של היטלר. התפטר לאחר כיבוש נורבגיה (מאי 1940) ומת כעבור כמה חודשים. במקומו נבחר צ'רצ'יל.
הדפס
