קינה, הספד, סגנון פיוט המיוחד למצבי אבל ביהדות. חלק מהקינות המופיעות במקרא מפוזרות בספרים שונים (קינת דוד על שאול ויהונתן, למשל), וחלקן מקובץ בספר הקינות "איכה". גם התלמוד מכיל קינות, ובימי הביניים נוספו עליהן עוד כמה שנכתבו באירופה ובארצות המזרח, כתגובה פיוטית על מוראות היהודים בתקופת מסעי הצלב ושאר גזירות ופורענויות, כגזרות ת"ח ות"ט ושריפת התלמוד.
קינות אחדות אינן עוסקות רק בתיאור חורבן הבית ובמצבה של האומה, אלא באו גם לחקור את גורמי האסונות שבאו על עם ישראל. הן מציינות את חטאי מנהיגות האומה, סירובה לשמוע לתוכחת הנביאים ומיאונה להכיר בחסדי האלוהים. יש בקינות אלה אלמנטים של צידוק הדין, ורובן מסיימות בקריאה לשיבת עם ישראל אל אלוהיו, בנחמה ובתקווה לאחרית...
