ציקלוטרון, מאיץ חלקיקים מעגלי, הטיפוס הראשון שנבנה מסוג זה. ההתקן בנוי משני חצאי דיסקה (הקרויים dees, משום שצורתם כאות D) חלולים ומרוקנים מאוויר, צמודים זה לזה. ההתקן כולו נתון בשדה מגנטי ניצב למישור הדיסקה, ובין שני חצאיה קיים הפרש פוטנציאלים חשמליים. כיוונו של הפרש הפוטנציאלים מתהפך בתדירות גבוהה.
חלקיק טעון (בד"כ אלקטרון) מוחדר למרכז ההתקן ומתחיל לנוע במסלול קשתי בהשפעת השדה המגנטי. בתזמון מדויק, כאשר מגיע החלקיק למרווח הקטן בין חצאי הדיסקה, מתהפך הפרש הפוטנציאלים ומאיץ אותו, כך שהוא נע במסלול הולך ומתרחב (ספירלי) ובמהירות הולכת וגוברת, עד שהוא נפלט כעבור כמה אלפי סיבובים ומופנה לעבר מטרה נייחת.
הציקלוטרון הראשון נבנה ע"י א"א לורנס ב-1931, והיה קטן די הצורך להכניסו לכיס. לאחר...
