מוסיקה קמרית (איטלקית: קָמֶרָה = חדר), מונח מוסיקלי; מציין יצירות מוסיקליות המיועדות לנגינה בחדר (ולא באולם קונצרטים), להנאת המנגנים עצמם או לפני קהל שומעים קטן, ואת נגינתן של יצירות כאלה. נבדלת מהמוסיקה התזמורתית בכך שמספר מבצעיה קטן (עד 8 בד"כ), והיא מבוצעת ללא מנצח.
מקור השם בתקופת הברוק, שבה סוּוגה המוסיקה עפ"י ייעודה החברתי, לפי שלוש קבוצות עיקריות: מוסיקה לתיאטרון (אופרה, בלט), מוסיקה כנסייתית ומוסיקה קמרית. מוסיקה קמרית נכתבה גם בתקופות קדומות יותר (רנסנס, ימה"ב), אך ההבחנה בין הקבוצות היתה מעורפלת, והגדרתה של יצירה השתנתה בהתאם למקום שבו נוגנה (הסונטות של קורלי, למשל, נחשבו גם מוסיקה כנסייתית וגם מוסיקה קמרית). במאה ה-18 התחדדה ההבחנה בין הסוגים.
ביצירה קמרית מבוצע כל תפקיד...
