קג"ב, ר"ת ברוסית של "קוֹמִיטֶט גוֹסוּדַרְסְטְבֶנוֹי בֶּזוֹפַּסְנוֹסְטִי" (הוועדה לביטחון המדינה), רשות ממלכתית שהוקמה בברה"מ
(לשעבר) לשם איסוף מידע מודיעיני, מלחמה בריגול ושמירה על בטחון המשטר הקומוניסטי.
דרכי ארגונו ופעולתו של הארגון היו חסויות. ראש הקג"ב תמיד היה חבר בצמרת השלטון; יורי אנדרופוב
(אחד מראשי הארגון) אף היה מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית בברה"מ - המישרה הבכירה במדינה.
הקג"ב נוסד ב-1954, אך למעשה מאז המהפכה המהפכה הבולשביקית
היתה ברוסיה רשות ממלכתית מרכזית, שתפקידה העיקרי היה להבטיח את קיום המשטר. בדצמבר 1917 הוקמה - בהוראתו של לנין
- ה"צ'קה" (ר"ת של "הוועדה המיוחדת למלחמה נגד מהפכת נגד וחבלה"), שביצעה "טרור אדום" נגד מתנגדי המשטר. היא פורקה ב-1922 והוחלפה בגה.פה.או, שתפקידיה היו דומים.
בימי שלטונו של סטלין
הורחבו סמכויות החקירה והשיפוט של המשטרה הפוליטית, נוספו לה יחידות מעין צבאיות והיא נעשתה למכשיר של טרור. מגמות אלה לא השתנו גם כאשר חלו שינויים במסגרות הארגוניות (ב-1934 הוקם הנקו"ד, וב-1946 הוחלף גוף זה בקג"ב).
הקולקטיביזציה בחקלאות, ה"טיהורים" במפלגה, משפטי הראווה, עבודות הכפייה במחנות, "עלילת הרופאים"
- בכל אלה מילאה המשטרה החשאית תפקיד מפתח. כמו כן מילאו שליחיה במדינות הגרורות שבמזרח אירופה תפקיד מרכזי בהקמתם של המשטרים הקומוניסטיים.
עם מותו של סטלין השתלט המו"ד, בראשותו של לברנטי בריה,
על המשטרה הפוליטית; אחרי שנאסר בריה והוצא להורג הוקם הקג"ב. למן שנות ה-60 הוסט הדגש בארגון אל עבודת המודיעין ובעיקר ניהול המלחמה הקרה
מול ארה"ב.
ב-1991 פוצל הקג"ב ל-3 ארגונים נפרדים העוסקים בשמירת הגבולות, בביון בחו"ל ובביון נגדי. בסוף אותה שנה, עם התפרקותה של ברה"מ, עברו המנגנונים המרכזיים של ארגונים אלו לרשות רוסיה.
הדפס
