ברוך קוּרצְוַיל (1907 - 1972), סופר, מבקר וחוקר הספרות העברית.
נולד במוראביה למשפחה רבנית ואף שימש כרב. ב-1939 עלה לארץ ישראל, עבד כמורה בתיכון וב-1955 התמנה פרופסור לספרות באוניברסיטת בר-אילן.
ההנחה שביסוד ביקורת הספרות הענפה של קורצויל היא שהספרות העברית החדשה, בהיותה חילונית, נותקה משורשיה התרבותיים. ראה בביקורת חלק מתולדות התרבות ועמד על הזיקות שבין הספרות העברית לבין הספרות האירופית.
עבודותיו העיקריות: "מסכת הרומן" (1953), "ביאליק וטשרניחובסקי" (1961), "ספרותנו החדשה - המשך או מהפכה?" (1965), "מסות על סיפורי ש"י עגנון" (1966) ו"בין חזון לבין האבסורדי"...
