הקיסרות הרומית הקדושה, ישות פוליטית שנולדה ב-962, בעת שהאפיפיור הכתיר את אוטו ה-1 ("הגדול"), והתקיימה עד 1806; למעשה, היא היתה המשך של הקיסרות שייסד שרל הגדול ב-800 (ר' גם הסכם ורדן). בתחומה נכללו רוב שטחי אירופה המרכזית וחלקים מן המערבית, ובפרקי זמן שונים חבקה את רוב שטח אירופה היבשתית שממערב לרוסיה, מלבד צרפת. רבים מקיסריה היו בני הנסיכויות הגרמניות השונות, אך חלקם היו שליטי מדינות אחרות (אוסטריה, איטליה, ספרד). מכל מקום, בתולדות גרמניה נודעה ישות זו בתור "הרייך הראשון".
משטר הקיסרות, שהיה פיאודלי לחלוטין, הושתת על שלושה יסודות: הקיסר, הכנסייה והאצולה. המלכים והנסיכים הגדולים של הקיסרות (ה"אלקטורים") בחרו באחד ממניינם, ואז הכתירוֹ האפיפיור כ"קיסר רומא". מכיוון שכך...
