אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אפרים קישון
אפרים קישון צילום: אורן אגמון
 
קישון מקבל את פרס ישראל על מפעל חיים, 2002
קישון מקבל את פרס ישראל על מפעל חיים, 2002 צילום: לע"מ
 
קישון מקבל את פרס כינור דוד על כתיבתו, 1964
קישון מקבל את פרס כינור דוד על כתיבתו, 1964 צילום: לע"מ
 
כריכת ספרו של קישון "פרטאצ'יה ללא הפסקה"
כריכת ספרו של קישון "פרטאצ'יה ללא הפסקה" באדיבות הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 הענקת פרס ישראל לאפרים קישון - מנימוקי השופטים
 מאמר המנתח את יצירתו של קישון


ערכים קשורים
 פרס ישראל
 מחנות ריכוז והשמדה
 סטירה
 חד גדיא
 מעריב
 אוסקר
 מלחמת העולם השנייה


תחומים קשורים
 ספרות עברית ויידיש
 עיתונות
 קולנוע
 תיאטרון


 
 
 

אפרים קישון


Ephraim Kishon

ציטוטים |  מידע נוסף

אפרים קישון (1924 - 2005), סופר, הומוריסט, מחזאי, תסריטאי ובימאי תיאטרון וקולנוע ישראלי. מהמעצבים החשובים של ההומור הישראלי החדש ושל דמות הישראלי בכלל. חתן פרס ישראל (2002).

 

קישון נולד בבודפשט שבהונגריה בחודש אוגוסט 1924 בשם הופמן פרנץ. לימים, לאחר שהפך לסופר הונגרי, שינה את שמו לפרנץ קישהונט. (כשעלה לישראל בשנת 1949, עִברת פקיד העלייה את שמו לאפרים קישון) למד באוניברסיטה אמנות, וסיים אקדמיה גבוהה לפיסול מתכת.

 

קישון בחדר העבודה בביתו (צילום רפרודוקציה: שאול גולן)

 

אחרי מלחמת העולם השנייה, ולאחר שנמלט ממחנות ריכוז הונגריים, גרמניים ורוסיים, עלה לישראל בשנת 1949. שהה זמן קצר בקיבוץ כפר החורש, ואחר כך למד עברית באולפן "עציון" בירושלים. לאחר מכן עבר לתל אביב והחל לעסוק בכתיבה, זמן קצר להפליא אחרי שהתחיל ללמוד עברית. 

 

הסטירה הראשונה מפרי עטו, "תעלת בלאומילך", התפרסמה בעיתון דבר ב-1951. באותה שנה גם יצא לאור ספרו הראשון, "העולה היורד לחיינו". שנה אחר כך החל לכתוב טור סאטירי "חד גדיא" (השם בהשראת חד גדיא מן ההגדה) בעיתון מעריב, והתמיד בכך קרוב לשלושים שנה.

 

רשימותיו הסטיריות כונסו בספרים ותורגמו לשפות רבות, החל מסוף שנות ה-50. כתב למעלה מחמישים ספרים, ביניהם מחזות רבים אשר הוצגו בישראל וברחבי העולם ונחלו הצלחה.

 

בסרטו "סאלח שבתי" (1963), המבוסס על סדרת מערכונים שכתב ללהקת הנח"ל בכיכובו של חיים טופול, עיצב גיבור ישראלי עממי שמיקד את תחושות הקיפוח של "ארץ ישראל השנייה". הסרט זכה בפרסים בינלאומיים רבים, ביניהם גלובוס הזהב, והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

קישון הצטיין בבניית טיפוסים - על פי רוב עממיים - הנלחמים בשלטונות, בביורוקרטיה, בשחיתות ובצביעות החברתית, ויש הרואים בו אחד מחשובי ההומוריסטים בעולם שלאחר מלחמת העולם השנייה. בראייתו החודרת, השכיל לעמוד על הצד המגוחך בחייה של מדינת ישראל בעשוריה הראשונים; אך ההומור שלו מעולם לא היה מרושע. 

 

מבחר מיצירותיו: "לא נורא" (1957), "הכתובה" (1961), "השועל בלול התרנגולות" (1972), "סליחה שניצחנו" (1967), "הגביע הוא שלנו" (1981, לילדים). 

 

בין סרטיו: "ארבינקא" (1967) , "תעלת בלאומליך" (1969), "השוטר אזולאי" (מועמד לפרס אוסקר על הסרט הזר הטוב ביותר וזוכה פרס גלובוס הזהב באותה קטיגוריה, 1970). זכה באוסקר הישראלי על מפעל חיים (1993), בפרס ביאליק (1998), ובפרס ישראל על מפעל חיים (2002). חילק את זמנו בין ביתו בשוויץ לבין ישראל.

 

בנימוקי ועדת השופטים שהחליטה להעניק לו את פרס ישראל נכתב, בין השאר: "קישון שיקף ביצירתו את מגוון פניה של החברה הישראלית והמחיש את המצוקה החברתית-כלכלית, את האבטלה, את העוני ואת תנאי הדיור הקשים. קישון חשף בכתביו את הסבך הביורוקרטי, ובמיוחד התמקד בפערים שבין המגזרים השונים, וכל זאת מתוך אהבת המדינה ומתוך מעורבות בהווייתה. יצירותיו של מר קישון הן נדבך חשוב בנכסי התרבות של מדינת ישראל, והן תרמו להן תרומה רבה ומשמעותית למוראל הלאומי ולהתערות של גלי העלייה בחיי הארץ. יצירותיו השונות וחדות העין של קישון תורגמו לרוב שפות העולם, והן משמשות להסברת עמדות של העם בישראל ומקרבות את קוראיהן הרבים בחו"ל לישראל."

 


ציטוטים

 

  • "החיים שלי זה כמו הספרים שלי. טרגי-קומי כזה".

 

  • "בסאטירה שלי יש גרעין טרגי. מי שלא רוצה להבין אותו, אומר צחקתי".

 

  • "אותי גידלה וחינכה השואה. אני פרדוקס של השואה. עד אז הייתי הונגרי, לא הכרתי את האותיות העבריות. השואה עשתה אותי יהודי. בכלל נראיתי כמו נאצי, בזכות זה נשארתי בחיים. כשאת היהודים ברחוב היו בודקים, עליי פסחו. אילו היו אומרים שאני אכבוש את גרמניה, הייתי אומר שדבר מטורף כזה עוד לא שמעתי".

 

  • "גדלתי ונהרסתי בגיהנום שקוראים לו נאציזם. ושמעתי בהונגריה את הנאומים האלה [של היטלר, גרינג וגבלס], כשעוד לא ידעתי טוב גרמנית כמו היום. ולפעמים אני נוסע במכונית שלי מציריך לאפנצל, ושם את הקלטת של הנאומים האלה, ואני שומע אותו נאום ששמעתי פעם ברעדה, ומנסה שוב ושוב להגיע להסבר לזה, לנסות להבין. אני עושה אנליזה של חלק מחיי דרך בדיקה. ויש לי גם איזה סיפוק לא קטן מזה שהם עכשיו בתוך האדמה, ואני נוסע במכונית הנהדרת הזאת, בשקט, ושומע איך שהם מכריזים על זה שאני לא אשאר בחיים".

 

  • "שאלו אותי פעם, 'אדוני, באיזו שפה אתה חולם', אמרתי, 'אני חולם בעברית עם כתוביות הונגריות'. אני יודע אנגלית יפה מאוד, ובגרמנית אני כותב ומרצה באופן חופשי, אז יש קצת ערבוביה כמו כל החיים שלי. אני לא הונגרי, ואני גם לא צבר, ואני בכלל לא שוויצרי ולא גרמני, ואני פחות מכולם אזרח העולם. קדחת. אני ישראלי".

 

  • "מאוד ייתכן שמקצועו של ההומוריסטן מחייב בידוד. דומה שאין הבריות יודעים, ומעולם לא ידעו, כיצד לאכול את היצור המשונה המזיע רעיונות מצחיקים. הוא ההיפך ממה שמצפים ממנו על-פי התקן, הוא אינו שופע חיוכים ואין הוא שובב יותר ממכונת-דפוס כבדה. הוא תושב רגיל, אולי קצת מדוכדך יותר, ברוב המקרים עייף עד מוות, זה הכול".

 

  • "בכל נישואין מגיע רגע האמת שבו צריך להתחיל לשקר"

 


מידע נוסף

 

אפרים קישון - פרוייקט מיוחד של ynet לאחר מותו של אחד מגדולי הסטיריקנים הישראלים.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן.

 

סליחה שצחקנו - אריאנה מלמד חוזרת לאיש הכי מצחיק במדינה: אפרים קישון, פורץ-דרך שהילך בין הטיפות בלי מטריה, וכתב על חברה קטנה, עמוסה במהגרים ובאי-הבנה.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

"אני המוהיקני האחרון שעוד כותב הומור" - אפרים קישון ממשיך להתחשבן עם הממסד וצוחק בעיקר מעצמו: "אני לא מתכנן שום חגיגה הערב משום שאינני חושב שההישג הכי חשוב שלי הוא שנולדתי לפני 80 שנה".

לראיון המלא - לחצו כאן.

 

פה זה אלנבי? - צוות "יומני גבע-כרמל" יצא ב-1968 לתעד את צילומי סרטו הקלאסי של אפרים קישון, "תעלת בלאומילך", בסט הצילומים שנבנה במיוחד באולפני ההסרטה בהרצליה.

לצפייה בסרטון - לחצו כאן

 

מהומור יהודי בלודג', ועד ליצירת סלנג עברי חדש של הגששים - כל מה שרצית לדעת על הקומדיה הישראלית, פרוייקט של אנציקלופדיה ynet

לפרויקט המלא - לחצו כאן.

 

שיעור ספרות - מאחורי כל יצירה מתחבא יוצר, ומאחורי כל יוצר מסתתר סיפור. מסע בעקבות סיפורי חייהם של הכותבים הגדולים, בישראל ובעולם. פרוייקט באנציקלופדיה ynet

לעמוד הפרוייקט - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©