יורם קניוק

קניוק נולד וגדל בתל אביב, בן למשפחה פעילה בחיי הרוח והתרבות של היישוב היהודי בארץ. אמו עבדה כמורה בבית הספר גימנסיה הרצליה, ואביו שימש כמזכירו האישי של מאיר דיזנגוף והקים את מוזיאון תל אביב לאמנות. בתקופת קום המדינה, בהיותו בן 17, שירת בפלמ"ח והשתתף בקרב עקוב מדם בנבי סמואל. מאוחר יותר, במלחמת העצמאות, נפצע תוך כדי לחימה בחזית ירושלים. מוראות הקרב וסכנת המוות הותירו בו צלקת עמוקה אשר מצאה את ביטויה בכתיבתו הספרותית העתידית. דוגמא מובהקת לכך היא הרומן עטור השבחים "חימו מלך ירושלים" שפירסם בשנת 1966, אודות חייל הפצוע אנושות ואהבתה חסרת הסיכוי של האחות המטפלת בו.  

לאחר שהחלים מפציעתו עסק קניוק תקופה מסוימת בקליטת עולים חדשים. במסגרת זו נפגש לראשונה עם ניצולי שואה - חוויה אותה הגדיר כנקודת ציון משמעותית בחייו: "המפגש עם ניצולי השואה שינה אותי (...) מאז יש לי תחושה של זהות כפולה, ובהרבה מספריי מופיעים אנשים שהם כפולים. חשבתי שאולי יש שני 'אני': אחד שהיה בשואה ואחר שהיה כאן. האחד ניצל, השני הושמד. אני גם יורם הצבר וגם ילד-שואה. אני תמיד צל של מישהו אחר."

את השכלתו רכש קניוק בבצלאל, שם למד ציור. תקופה מסוימת למד ציור גם בפריס, ואחר כך שהה שנים מספר בארה"ב. בחייו האישיים נישא פעמיים והוא אב לשתי בנות.למרות שמבחינת גילו, שייך קניוק לדור הפלמ"ח, הרי שמבחינה ספרותית, נהוג לזהותו עם ספרות דור המדינה שראשיתה בשנות ה-60 של המאה ה-20, השנים שבהם החלה יצירתו לפרוח. ספריו על-פי רוב כתובים בטכניקה של זרם התודעה, תוך שהוא נע בין הממשי להזוי, בין המיתוס לבין החוויתי.  

בראשית דרכו הספרותית פרסם קניוק סיפורים קצרים וב-1963 הוציא את ספרו הראשון בעברית, קובץ הסיפורים "היורד למעלה" (ספר זה פורסם עוד קודם לכן בשפה האנגלית).

מבין ספריו הנודעים: "חימו מלך ירושלים" (1966) - רומן שגם עובד לסרט קולנוע - סיפור אהבה בלתי אפשרית בין אחות רחמנייה וגבר פצוע אנושות, על רקע ימי המצור על ירושלים בעת מלחמת השחרור. "אדם בן כלב" (1968) - תיאור דמויות של ניצולי שואה בבית חולים לחולי נפש. "סוסעץ" (1974) - רומן בו משחזר קניוק את תל-אביב של שנות ילדותו. "היהודי האחרון" (1982) - אפוס פנטסטי הממזג את נושא השואה עם מיתוס ההתיישבות היהודית ומוטיבים ממלחמות ישראל.

ספריו של קניוק, שזכה בפרסי ספרות רבים, תורגמו ללמעלה מ-20 שפות וזכו להצלחה רבה בישראל ובעולם.

מספריו: "היורד למעלה" (רומן, 1963), "חימו מלך ירושלים" (רומן, 1965), "אדם בן כלב" (רומן, 1968), "מות העייר" (קובץ סיפורים, 1973), "סוסעץ" (רומן, 1974), "עפר ותשוקה" (קובץ רשימות עיתונאיות בעלות צביון סיפורי, 1975), "הסיפור על דודה שלומציון הגדולה" (רומן, 1976), "לילה על החוף עם טרנזיסטור" (ארבע נובלות וסיפור, 1979), "היהודי האחרון" (רומן, 1982), "כמו סיפורים" (קובץ סיפורים,  1983), "ערבי טוב" (רומן, נתפרסם תחת שם-עט יוסף שרארה, 1983), "ארבעה סיפורים ושיר" (1985), "סיפורי סוף שבוע" (קובץ סיפורים, 1986), "בתו" (רומן, 1987), "אהבת דוד" (רומן, 1990), "פוסט-מורטם" (רומן, 1992), "טייגרהיל" (רומן, 1995), "עוד סיפור אהבה" (1996), "נבלות – הסיפור האמיתי" (1997), "אקסודוס אודיסיאה של מפקד" (רומן תיעודי-היסטורי, 1999), "המלכה ואני" (רומן, 2001), "חיים על נייר זכוכית" (רומן, 2003), "הברלינאי האחרון" (רומן, 2004), "הנעדרת מנחל צין" (רומן, 2005).

לעמוד הפרוייקט - לחצו כאן.

קניוק: "אם לא אכתוב - אצא מדעתי" - בואו לצפות בקטע מתוך "הבית בו מתים הג'וקים בשיבה טובה" של עפרה שראל-קורן, העוקב אחר חייו ויצירתו של הסופר יורם קניוק לאורך השנים

לכתבה ולסרטון הווידאו - לחצו כאן.

הסיפורים שנהיו לסיפור חיי - "הכתיבה שלי, לדידי, היא ברירת מחדל פתטית ופטלית. המלה סופר מפחידה אותי. (...) עד גיל 59, בתעודת הזהות שלי היה כתוב: "ימאי". כשבאתי להחליף את התעודה הישנה והקמוטה שאל אותי הפקד החביב מתי לאחרונה עבדתי בים, וכשאמרתי לו שזה היה ב-1949 אמר בעדינות רבה שכיוון שחלפו ארבעים שנה, מן הראוי להחליף את שם המקצוע ובלית ברירה כתבתי: עיתונאי". יורם קניוק על מקורות השראתו בכתיבה - קטע מתוך הספר "מאין נחלתי את שירי".

לטקסט המלא - לחצו כאן.

הברלינאי האחרון - "התביישתי בפני האנשים מן הרכבות 'ההן', האנשים שבהם הגיתי בעת הנסיעה, מפני ששום קונדוקטור הולנדי ושום פלמי קטן, מזמר ומוכר קפה ונקניקיות עם חרדל, לא ציפה להם בסוף הדרך" - קטע מתוך הרומן האוטוביוגרפי "הברלינאי האחרון".

לטקסט המלא - לחצו כאן.

היה עצוב והיה אבוד - "אחרי הדברים האלה - אחרי המחלה ואחרי המוות ואחרי הכאב ואחרי הצחוק ואחרי הבגידה ואחרי הזִקנה ואחרי החסד והאהבה ואחרי בן כסיל תוגת אמו ואשת חיל שנמצאה לי ביופי בתוך התהום - אחרי כל אלה התעוררתי לתוך נים לא נים שבו שהיתי ארבעה חודשים. והיה רע והיה טוב והיה עצוב והיה אבוד והיה נס והיה מה שהיה ולא היה מה שלא היה ויכול היה להיות, ונזכרתי". קטע מתוך הספר "על החיים ועל המוות".  

לטקסט המלא - לחצו כאן.

קניוק שוב נולד - סרטון וידיאו קצר מתוך הסדרה הדוקומנטרית "גיבורי תרבות" המשודרת בערוץ 8.

לצפייה בסרטון - לחצו כאן. 

משחקים במחבואים - "לפני 15 שנה התפרסם פה ספר קיצוני ונידח, מין וידוי בגוף ראשון של נערה שרוצחת ומשתכרת ומשתעממת, תחת השם רויטל בק. עכשיו מתברר שמי שכתב את הספר הוא דווקא יורם קניוק". ראיון עם הסופר, מתוך אתר ynet.

לראיון המלא - לחצו כאן.

חוגגים 80 לקניוק - חברים, בני משפחה וסופרים הגיעו לבית ביאליק כדי לחגוג עם יורם קניוק את יום הולדתו ה-80. רבים סיפרו על ההשפעה שהיתה לו על חייהם. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

תשכחו את פריז - נערות במגפיים ושיער מכווץ מלפנים, יהודיים דתיים עם כיפות על קרחות. אין מקוריות, אין כבר טעם אישי, כולם כמו כולם. דו"ח מסע אופנתי קיומי של יורם קניוק מפריז. מתוך אתר ynet.

לטור המלא - לחצו כאן. 

פרס קרן צרפת ישראל ליורם קניוק - הסופר הוא הזוכה בפרס לספרות של קרן צרפת ישראל לשנת 2010. "המחבר נטוע בהוויה הישראלית ובהוויה היהודית האירופאית ומצליח לחבר ביניהם באורח מופלא", כתבו השופטים. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן. 

רומן חדש לסופר יורם קניוק - "תש"ח", רומן חדש של הסופר יורם קניוק, מתאר בצורה אישית את תקופת מלחמת השחרור, מהחלטת האו"ם עד להכרזת המדינה ולמלחמה שאחריה. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

אל תקראו לו יורם - הרומן החדש של יורם קניוק, "תש"ח", הוא בדיוק הרומן שיוכל להסביר במדויק את הכוח והקסם של הסופר, עבור אלו שעדיין לא הצליחו לפענח אותו. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן. 

אדם בן כלב - קטע מתוך הספר. מתוך אתר ynet.

לטקסט המלא - לחצו כאן.