מגילת רות, אחת מחמש המגילות שבספרי כתובים. מגילה שפותחת בסיפור מ"ימי שפוט השופטים" ומסתיימת במגילת היוחסין של המלך דוד, שהיה דור רביעי לרות ולבועז (רות, ד, כא-כב). המגילה מביאה את סיפור נאמנותה של רות המואביה לנעמי חמותה, לאחר הטרגדיה שפקדה את המשפחה.
סיפור המגילה מתרחש במואב ובבית לחם, בתקופת השופטים (1200 – 1000 לפני הספירה). בארץ היה רעב גדול, והדבר מביא את אלימלך, אשתו נעמי ושני בניו לעזוב ולעבור לארץ מואב. אלימלך מת ושני בניו, מחלון וכליון, נושאים נשים מואביות נוכריות – רות וערפה. לאחר כעשר שנים מתים גם שני הבנים, ונעמי ושתי כלותיה נותרות ללא גברים במשפחה. נעמי מחליטה לחזור לארץ מולדתה, ומפצירה ברות ובערפה שלא לבוא עימה. "לֵכְנָה שֹּׁבְנָה, אִשָּׁה לְבֵית...
