 | | קרל מרקס. 2 מעמדות בלבד | | |  | | מקס ובר. לא רק הרכוש קובע את המעמד החברתי | | |  |  | טלקוט פרסונס. מערכת רב-מימדית קובעת את המעמד | | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | ריבוד חברתי
Social Stratification
ריבוד חברתי, מושג בסוציולוגיה (מקורו בגיאולוגיה) המתייחס למיקומם של יחידים ושל קבוצות בשלבים השונים של הסולם ההייררכי החברתי. המיקום נקבע עפ"י אמות מידה שונות, ויש לו גם משמעות ערכית: מיקומו הגבוה של רובד (מעמד חברתי)
מסוים הוא "טוב יותר", עפ"י נורמות מסוימות, מאשר מיקומו של רובד הנמוך ממנו.
העיסוק בריבוד החברתי ובמעמדות הוא עתיק יומין, ויש עדויות לכך במקרא ובתרבות היוונית, הסינית והבודהיסטית. גם את התרבות הנוצרית המערבית העסיק נושא זה עוד מראשיתה. לנקודת המפנה החשובה ביותר בסוגיה זו הביא קרל מרקס.
מרקס קבע בכתביו (ובמיוחד בספרו "הקפיטל" ["הרכוש"]), שאמת המידה החשובה ביותר בקביעת מעמדם של הפרט והקבוצה בחברה האנושית היא הבעלות על אמצעי הייצור. הוא אף קבע שתהליכי הריבוד החברתי הם המפתח להבנת ההתפתחויות ההיסטוריות בחברה האנושית.
השפעתו של מרקס ניכרת עד היום, אם כי רק מעטים סבורים עדיין שהחלוקה לשני מעמדות - לבעלי אמצעי הייצור ולמי שאינם בעלי אמצעי הייצור - עדיין תקפה, ושהדטרמיניזם הכלכלי של מרקס (ההנחה שההתפתחויות ההיסטוריות של המין האנושי נקבעות עפ"י המשטרים הכלכליים) הוא אמצעי בלעדי להבנת הריבוד החברתי המורכב של ימינו.
השפעתה הרבה של תורת הריבוד ניכרת בחוגים של מדעני החברה הדוגלים בתורתו של מקס ובר.
ובר קבע מודל תלת-ממדי של ריבוד, המבוסס על שלושה מושגים: מעמד חברתי, סטטוס חברתי
ועוצמה פוליטית. כיום מוסיפים על ממדים אלה גם יחסי שארות (מעמד בתוך המשפחה), השתייכות לקבוצה אתנית
וריבוד עפ"י השכלה. את הגישה הרב-ממדית לבחינת המבנה הריבודי פיתחו בעקבות ובר חוקרים כמו טלקוט פרסונס,
ק' דיוויס וו' מור, שהדגישו במיוחד את ממד היוקרה (פרסטיז'ה). לשיטתם, יוקרתו של מיקום ריבודי נובעת ממערכת יחסים וערכים מסוימת, מהזדקקותה של החברה לתפקידים ספציפיים במבנה התעסוקתי,הכלכלי והפוליטי שלה, ממצב יחסי הכוחות הדינמי בה, וכיו"ב.
בהתבסס על סינתזה חלקית בין משנתו של ובר לבין משנתו של מרקס, קשר הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה
בין ריבוד לבין יחסי כוח בחברה באמצעות מודל תיאורטי הנשען על מערך המושגים: "שדה חברתי", "הון תרבותי" ו"הביטוס" (מכלול כשירויותיו של הפרט להתמצא ולתפקד בחברה).
במקביל להתפתחויות תיאורטיות אלו, חלה התקדמות בשיטות המדידה של ממדי ריבוד שונים. כך למשל הוגדרו "סולמות יוקרה" למשלח היד ולעיסוק, בתור ממד נוסף של ריבוד חברתי. התברר שהסולמות הללו יעילים, שכן המחקרים הוכיחו שיש הסכמה רבה לגבי מיקומם המעמדי של משלחי יד שונים בכל סוגי החברות והמשטרים. כמו כן חלה התקדמות במדידת העוצמה הפוליטית, במיוחד בקהילות קטנות, באמצעות מיפוי סוציומטרי,
בדיקת המוניטין ובדיקה של מידת ההשפעה הנודעת לכל אלה על תהליכי קבלת החלטות.
עפ"י הגישה הרב-ממדית, אפשר לדרג כל פרט או קבוצה עפ"י כל אחד מממדי הריבוד החברתי שיש להם תוקף בחברה הנדונה. מכאן שכל מחקר בסוגיית הריבוד מחייב בדיקה של המתאם
בין הדירוגים השונים, ושל מידת האיזון הפנימי בין הממדים כפי שהם באים לידי ביטוי בסטטוס של הפרט או של הקבוצה. יש רק מעטים המגיעים ל"איזון סטטוס" מלא ומושלם, ואנשים נבדלים זה מזה לא רק במיקום המוחלט של דירוגם, אלא באופיו של חוסר האיזון בסטטוס שלהם. אין דומה אדם המשתייך לקבוצה אתנית שיוקרתה רבה והוא בעל משלח יד שיוקרתו מעטה, לאדם המשתייך לקבוצה אתנית שיוקרתה מעטה והוא בעל משלח יד שיוקרתו רבה. מניחים שיש קשר בין סוגים שונים של חוסר איזון לבין עמדות שונות, ובכללן עמדות פוליטיות. לחקר הפרופילים השונים של הסטטוס נודע ערך רב בחקר הניעות
החברתית.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
