רונלד רייגן

השתתף בלמעלה מ-50 סרטים, רובם בינוניים. במלחמת העולם השנייה שירת כסרן ביחידת הסרטה של צבא ארה"ב. ב-1938 נישא לשחקנית ג'יין ויימן, והתגרש ממנה ב-1948. ב-1952 נישא לשחקנית אלמונית, ננסי דייוויס. רייגן היה הגרוש היחיד שנבחר לכהונת נשיא ארה"ב.

השחקנים רונלד רייגן וננסי דייויס (רייגן) על סט הצילומים, 1957 (צילום: רויטרס)

רייגן החל להתעניין בפוליטיקה עוד בהיותו שחקן. בתחילה החזיק בדעות קרובות לעמדותיה של המפלגה הדמוקרטית, אך בהדרגה פנה ימינה. בשנים 1947 - 1952, בעת שהיה נשיא האיגוד המקצועי של שחקני הקולנוע בהוליווד, נטל חלק ב"ציד המכשפות" של מק'קרתי ועזר בסילוק חשודים ב"פעילות אי-אמריקנית" מענף הקולנוע. בתחילת שנות ה-50 דעכה הקריירה שלו כשחקן, וב-1954 נעשה דובר חברת ג'נרל אלקטריק.

ב-1962 הצטרף רייגן למפלגה הרפובליקנית. בה בעת פוטר מתפקידו בג'נרל אלקטריק, משום שהופעותיו הפומביות בשמה נעשו יותר ויותר פוליטיות. כבר ב-1960 השתתף במסע הבחירות של ריצ'רד ניקסון, והרבה לתקוף את יריבו ג'ון פ' קנדי. ב-1964 נשא נאום תמיכה בטלוויזיה בזכות מועמד המפלגה לנשיאות, ברי גולדווטר. לאחר נאומו (שתואר בפי משקיפים יודעי דבר כאחד הנאומים הפוליטיים המרשימים ביותר בתולדות ארה"ב) פנתה אליו קבוצה של אנשי עסקים והבטיחה לו תמיכה אם יתמודד על תפקיד מושל קליפורניה.

ב-1967 זכה רייגן בתפקיד זה ברוב גדול, וכיהן בו שמונה שנים. כמושל דגל במדיניות של תמיכה מסיבית ביוזמה החופשית וקיצוץ בשירותים לנצרכים וברשת החינוך של המדינה. עלה בידו לחסל את הגרעון הגדול בתקציב שהשאיר לו קודמו בתפקיד, לאחר העלאת מסים ניכרת.

רייגן ניסה להתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ב-1972 וב-1976, והדבר עלה בידו לבסוף ב-1980. במערכת הבחירות שלו הציג דעות שמרניות, וקרא לשיבה לערכיה המסורתיים של ארה"ב. בבחירות גבר ברוב גדול על הנשיא המכהן, ג'ימי קרטר. רייגן היה גם הנשיא הקשיש ביותר (בן 69 בהיבחרו) בתולדות ארה"ב. בינואר 1981 הושבע לנשיאות ארה"ב. חודשיים לאחר שנבחר נפצע קשה בניסיון התנקשות כאשר נורה על ידי צעיר תמהוני בשם תומס הינקלי. בנובמבר 1984 נבחר ברוב גדול לתקופת כהונה שנייה.

ניסיון ההתנקשות בנשיא רונלד רייגן ע"י תומס הינקלי (צילום: איי פי)

מדיניותו הכלכלית של רייגן זכתה לכינוי "כלכלת צד ההיצע": בלימת האינפלציה, קיצוצים בשירותי הרווחה ובמסים, עידוד היוזמה החופשית ויצירת התנאים הדרושים לצמיחה. כעבור שנתיים של מיתון החל המשק האמריקני לשגשג.

רייגן נקט מדיניות חוץ אנטי-סובייטית ואנטי-קומוניסטית תקיפה. הוא הפעיל סנקציות כלכליות נגד ברה"מ ונגד המשטר הצבאי בפולין ויצא בהצהרות תקיפות נגד הקומוניזם הבינלאומי. הגדיל מאוד את התקציב הצבאי, והשיג מן הקונגרס הקצבות ענק לתוכנית הפיתוח של אמצעי הגנה נגד טילים בין-יבשתיים (יוזמת ההגנה האסטרטגית, שזכתה לכינוי "תוכנית מלחמת הכוכבים"). מטרת התוכנית היתה למנוע לחלוטין פגיעת טילים בליסטיים בשטחה של ארה"ב.

יש הרואים בתוכנית זו את תחילת נפילתה של ברה"מ, שלא יכלה להתחרות עימה מבחינה כלכלית. רייגן פעל להידוקה של ברית נאט"ו כנגד האיום הסובייטי, ומצא בעלת-ברית נאמנה בדמותה של ראש ממשלת בריטניה דאז, מרגרט תאצ'ר. עם זאת ניסה להגיע להבנה עם ברה"מ בנושא הפיקוח על הנשק הגרעיני, והשתתף בשלוש ועידות פסגה עם מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ברה"מ, מיכאיל גורבצ'וב. ב-7.12.1987 חתמו השניים על הסכם לפיקוח על החימוש שקרא לצמצום הדדי של מלאי הטילים לטווח בינוני.

רונלד רייגן ומיכאיל גורבצ'וב חותמים על הסכם לפיקוח על החימוש, 1987 (צילום: רויטרס)

רייגן תמך במשטרים הצבאיים הימניים באמריקה התיכונה וסייע לתנועת המחתרת נגד המשטר הסנדיניסטי השמאלני בניקרגואה. כמו כן הורה על תקיפת מטרות בלוב (1985) אחרי שנחשפה מעורבות לובית בפעילות טרוריסטית נגד מטרות אמריקניות באירופה.

יחסו של רייגן כלפי ישראל היה ידידותי בדרך כלל, אם כי הוא גינה את תקיפת הכור הגרעיני בעירק (1981); באותה שנה חתם, עם שר הביטחון דאז אריאל שרון, על "מזכר הבנה" לשיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי המדינות. עם פרוץ מלחמת לבנון (1982) תבע להוציא את כל הכוחות הזרים ממנה, אך לאחר זמן שיגר אליה חיילים אמריקאים לשמירה על הסדר.

בשלהי כהונתו נקשר שמו לפרשיות מביכות, דוגמת העברת כספים מאירן למורדים בניקרגואה (שערוריית "אירן-קונטרס"). מתנגדיו מתחו עליו ביקורת משום שאשתו ננסי, שהיתה לה השפעה רבה על מדיניותו, נהגה להיוועץ באסטרולוגים. היו שביקרו אותו גם על מנהגו לספר סיפורים מימי נעוריו, שהיו למעשה קטעים מסרטים שהשתתף בהם. עם זאת, אין לפקפק בתרומתו של רייגן לשיקום ביטחונה העצמי של אמריקה אחרי השנים הקשות של מלחמת וייטנם, שערוריית ווטרגייט ומשבר בני הערובה באירן.

נשיאי ארצות הברית

מספר	נשיא	שנות כהונה
1	ג'ורג' וושינגטון	1789 - 1797
2	ג'ון אדמס	1797 - 1801
3	תומס ג'פרסון	1801 - 1809
4	ג'יימס מדיסון	1809 - 1816
5	ג'יימס מונרו	1816 - 1824
6	ג'ון קווינסי אדמס	1825 - 1829
7	אנדרו ג'קסון	1829 - 1837
8	מרטין ון ביורן	1836 - 1840
9	ויליאם הנרי הריסון	1841 - 1841
10	ג'ון טיילר	1841 - 1845
11	ג'יימס נוקס פולק	1845 - 1849
12	זכרי טיילור	1849 - 1850
13	מילרד פילמור	1850 - 1853
14	פרנקלין פירס	1852 - 1856
15	ג'יימס ביוקנן	1857 - 1861
16	אברהם לינקולן	1861 - 1865
17	אנדרו ג'ונסון	1865 - 1869
18	יוליסס סימפסון גרנט	1877 - 1881
19	רת'פורד ברצ'רד הייז	1877 - 1881
20	ג'יימס אברם גרפילד	1881 - 1881
21	צ'סטר אלן ארתור	1881 - 1885
22	סטפן גרובר קליוולנד	1885 - 1889
23	בנג'מין הריסון	1889 - 1893
24	סטפן גרובר קליוולנד	1893 - 1897
25	ויליאם מק'קינלי	1897 - 1901
26	תיאודור רוזוולט	1901 - 1909
27	ויליאם הווארד טאפט	1909 - 1913
28	תומס וודרו וילסון	1913 - 1921
29	וורן גמליאל הרדינג	1921 - 1923
30	ג'ון קלווין קולידג'	1923 - 1928
31	הרברט קלרק הובר	1929 - 1933
32	פרנקלין דלנו רוזוולט	1933 - 1945
33	הרי ס' טרומן	1945 - 1953
34	דווייט דייוויד אייזנהאואר	1953 - 1961
35	ג'ון פיצג'רלד קנדי	1961 - 1963
36	לינדון ביינס ג'ונסון	1963 - 1969
37	ריצ'רד מילהאוס ניקסון	1969 - 1974
38	ג'רלד רודולף פורד	1974 - 1976
39	ג'יימס ארל הבן קרטר	1977 - 1981
40	רונלד וילסון רייגן	1981 - 1988
41	ג'ורג' הרברט ווקר בוש	1989 - 1993
42	ויליאם ג'פרסון "ביל" קלינטון	1993 - 2001
43	ג'ורג' ווקר בוש הבן	2001 - 2009
44	ברק חוסיין הבן אובמה	2009 -

ב-1994 הודיע רייגן כי חלה במחלת אלצהיימר, ומאז כמעט לא הופיע בציבור. היו שטענו כי הבחינו בתסמיני המחלה עוד בתקופת כהונתו השנייה כנשיא. בן 93 היה במותו ב-5 ביוני 2004.