רמדאן

הצום (הכולל גם הימנעות מעישון ויחסי מין) חל בכל אחד מימי חודש הרמדאן מזריחת השמש עד לשקיעתה. את זמן הצום אמורים המוסלמים להקדיש לתפילה ולעיונים בדת. המנהג הוא שמשכימים קום, אוכלים סעודה קלה, אך עתירת אנרגיה ("סוח'ור"; במקרים רבים - מוצרי חלב ותמרים), ולאחר מכן, בערב אוכלים שוב סעודה כבדה (הנקראת - איפטאר), המלווה לפעמים במשתאות וחגיגות. הזמנת אורחים (ובמיוחד מי שידם אינה משגת) אל ארוחת הערב נחשבת למצווה.

לפי המסורת, בחודש הרמדאן הורד לראשונה הקוראן אל מוחמד. קוראן מהמאה ה-13, קהיר (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

מצוות הרמדאן חלה על כל המוסלמים שהגיעו לבגרות במידה ומצבם הפיזיולוגי והנפשי מאפשר להם לצום. נשים הרות, במחזור או מניקות או מי שנמצא במהלך נסיעה פטורים, אולם עליהם להשלים את ימי הצום כאשר הדבר מתאפשר להם. מטרת הצום היא ביטוי לאדיקותו הדתית של המאמין. הצום אינו מכפר על עוונותיו של המאמין, אלא נועד לכוונו אל הדרך הנכונה על פי האסלאם.

כיוון שלוח השנה המוסלמי מבוסס על שנת הירח, עשוי הרמדאן לחול בכל עונות השנה. קודם לחודש זה, בחודש המוסלמי שעבאן, מתקיים 'ליל הסליחות', ליל מחילה ומחיקת עוונות שבין אדם לחברו, הבא כהכנה לרמדאן. ביום ה-27 לחודש הרמדאן, מציינים את לילת אל-קדר – מכונה "ליל הגבורה",  המציין את ליל התגלות הקוראן לנביא מוחמד. ביום זה נהוג לשהות במסגדים זמן רב ולהגביר את התפילות.

בסיום חודש הרמדאן חוגגים את "עיד אל פיטר" (החג הקטן) הנמשך 3 ימים, ונוהגים, על פי המסורת העממית, לבקר במהלכו בבתי-חולים ובבתי-קברות ולערוך מסיבות משפחתיות.

לכתבה המלאה - לחצו כאן