 |  | רקפת. צילום: דורון הורוביץ, לע"מ
| | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים |  | |

| | רקפת
Cyclamen
רקפת מצויה (C. persicum) | רקפת יוונית (C. coum) | מידע נוסף
רקפת, סוג במשפחת הרקפתיים.
גיאופיטים
בעלי פקעת
תת-קרקעית ועלים ארוכי פטוטרת,
שחלקם הרחב (טרף העלה) סגול בצדו התחתון. נפוץ כצמח בר באסיה ואירופה.
השם העברי נגזר משם ארמי שהשתמר גם באחד משמותיו הערביים של הצמח (שיש לו מעל תריסר שמות בערבית). השם המדעי מקורו במלה יוונית שפירושה עיגול, על שום עוקץ הפרי
המסתלסל ברוב המינים.
בסוג רקפת כ-20 מינים, שניים מהם גדלים בישראל: רקפת מצויה (C. persicum) ורקפת יוונית (C. coum).

רקפות (צילום: אמיר פלג)
| רקפת - נתונים |  | |
| מעמד טקסונומי |
סוג |
| משפחה |
רקפתיים |
| סדרה |
רקפתאים |
| צבע הפרחים |
מגוון - נע בין לבן לסגול |
| הגדרת הצמח |
צמח פקעת רב שנתי |
| צורת ריבוי |
חלוקת פקעות, זרעים |
| אזור תפוצה |
אסיה, אירופה |
| עונת פריחה |
ינואר - אפריל |
| מספר מינים בסוג |
20 |
| מספר מינים הגדלים בא"י |
2 |
| רקפת מצויה (C. persicum) |  | |
הרקפת המצוייה היא אחד הצמחים הנפוצים והידועים ביותר בישראל. תפוצתה משתרעת במזרח האיזור הים תיכוני - יוון, תורכיה, סוריה וארץ ישראל. בישראל היא אופיינית לבתי גידול סלעיים, ותפוצתה חודרת מעט למדבר יהודה. בחרמון היא צומחת בגובה של עד 1,300 מטרים.

ניצן רקפת מצויה (צילום: אלי ליבנה, אתר "צמח השדה")
הרקפת בעלת פקעת
רב שנתית גדולה (קוטר 3 - 15 ס"מ). הפקעת יכולה להאריך ימים עד 20 שנה ויותר, והיא מכילה את הרעל ציקלמין, המגן עליה מפני מבעלי חיים. אין לצמח גבעול על-קרקעי. לעלים פטוטרות ארוכות, כל עלה יוצא בנפרד מפני הקרקע. העלה הוא דמוי לב, פניו העליונים ירוקים ומקושטים במערכת מורכבת של כתמים לבנים-מכסיפים. פניו התחתונים סגולים.
| הידעת? |
|
| |
|
השימוש הידוע ביותר בפקעת הרקפת הוא סימום דגים. לשם כך מרסקים את הפקעת, מערבבים אותה בקמח ומפזרים כפתיון לדגים. הדגים המסוממים צפים וקל ללכדם, אך קודם לאכילתם יש לנקות היטב את קרביהם מן הרעל. שימוש זה ידוע כבר מימי רומא העתיקה
|
|
|
|
|
פרחי הרקפת המצוייה הינם יחידים, נישאים על עוקצים ארוכים המתכופפים כלפי מטה בראשם, סמוך לפרחים. הפרח
"הפוך" כלפי מטה, מה שמשווה לו את צורתו המיוחדת, ומסייע אולי בהגנה על האבקנים.
צבע הפרחים משתנה מצמח לשכנו - מלבן ועד ורוד עז. 5 המאבקים ערוכים מסביב לעמוד העלי
הבולט מתוך צינור הכותרת. מצעית הפרח מפרישה צוף, והפרח מדיף ריח עדין. הפרחים מואבקים
על ידי עש.
סבורים שבסוף עונת הפריחה נפוצה האבקה גם ברוח. משך הפריחה ארוך: פרח יחיד פורח משבוע ימים ועד 3 שבועות. צמח מפותח עשוי להעלות פרחים במשך חודשיים ויותר. עונת הפריחה בין ינואר ועד אפריל.
הלקט (הפרי)
רב זרעים. עם ההבשלה משתרע עוקץ הפרח על הקרקע ומקרב את ההלקט (צורה של פרי יבש) אל האדמה או מטמינו בין הסלעים. בשנה הראשונה מפתח הנבט עלה (פסיג) אחד ופקעת זעירה; זהו אחד הצמחים הדו-פסיגיים
המעטים הנוהגים כך. רק 3 - 4 שנים לאחר הנביטה מגיע הצמח לפריחה. פקעת אחת עשויה ליצור עשרות פרחים.
לרקפת שימושים עממיים רבים, אך כולם אסורים בישראל משום שהיא צמח מוגן. העלים שימשו בדומה לעלי הגפן, לבישול. עוקצי הפרחים החמצמצים נמצצים להפגת צמא. יש האומרים שגם הפקעות הרעילות שימשו פעם למאכל לבני אדם אחרי קלייה ההורסת את הרעל.
השימוש הידוע ביותר ברקפת הוא סימום דגים. לשם כך מרסקים את הפקעת, מערבבים אותה בקמח ומפזרים כפתיון לדגים. הדגים המסוממים צפים וקל ללכדם, אך קודם לאכילתם יש לנקות היטב את קרביהם מן הרעל. שימוש זה ידוע כבר מרומא העתיקה ומהודו, וכן בין ערביי ישראל.
ברפואה העממית שימש הצמח כשיקוי אהבה, לריפוי מחלות קיבה, לגירוש תולעי מעיים, כמשתנים, לטיפול במחלות עור, צהבת, פצעים גרימת הפלה, זירוז הקאה ועוד.
מהרקפת המצויה תורבתו
כמעט כל הזנים התרבותיים של הרקפת. אלו בעלי פרחים גדולים וגסים יחסית, חסרי ריח ובמגוון צבעים עשיר, ביניהם ארגמן כהה וסגול, צבעים שאינם מצויים ברקפות הבר. הרקפת המתורבתת פורחת בצל וכן בתוך הבית, בניגוד לרוב צמחי הבית והגינה.  | רקפת יוונית (C. coum) |  | |
הרקפת היוונית היא קטנה יותר מהרקפת המצוייה. תפוצתה מזרח ים-תיכונית. גדלה בארץ ישראל בין סלעים וסביב גזעי עצים, שכיחה בחרמון ונדירה ביותר בשאר חלקי הארץ: נמצאת רק ביער אודם שבצפון הגולן ובפסגת הר מירון בגליל.
הרקפת היוונית נבדלת מהרקפת המצוייה בפרטים הבאים: הפקעת קטנה, כדורית-פחוסה, העלים קטנים, דמויי כליה עד כמעט עגולים, ודומים זה לזה, צבע הפרחים ורוז עז - וכתם ארגמני כהה נמצא בבסיס כל אונת כותרת. עלי הכותרת קצרים ורחבים והם מפותלים ככנפי מאוורר. עוקץ הפרח
קצר והוא מסתלסל מאוד משחונט הצמח את פריו. הפריחה היא בעיצומו של החורף, בחודש פברואר. | מידע נוסף |  | |
זהו את הפרח - מבחן טריוויה פרחוני. פרויקט באתר הכיתה האינטראקטיבית.
לעמוד הפרויקט - לחצו כאן
יש לכם הערה לערך ?
|