אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כוכב הלכת שבתאי וטבעותיו
כוכב הלכת שבתאי וטבעותיו צילום: נאס"א
 
שבתאי
שבתאי צילום: נאס"א
 
 שבתאי
שבתאי צילום: נאס"א
 
הגשושה הֵייגֶנץ צילמה תמונה זו של פני טיטן, ירחו הגדול ביותר של שבתאי, 14.1.2005
הגשושה הֵייגֶנץ צילמה תמונה זו של פני טיטן, ירחו הגדול ביותר של שבתאי, 14.1.2005 צילום: איי פי
 
אנקלדוס, ירחו של שבתאי
אנקלדוס, ירחו של שבתאי  צילום: נאס"א
 
מיקומו של כוכב הלכת שבתאי במערכת השמש
מיקומו של כוכב הלכת שבתאי במערכת השמש 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 מידע נוסף
 משימת קסיני-הייגנץ (באתר של נאס"א)
 השפעת אנקלדוס על מדידת אורך היממה של שבתאי


ערכים קשורים
 כוכבי לכת
 מערכת השמש
 שמש
 ירח
 מגנטיות
 צדק
 ברזל
 אמוניה
 מתן
 מים
 מימן
 הליום
 גליליאו גליליי
 טלסקופ
 כריסטיאן הייגנץ
  ג'יימס קלרק מקסוול
 גשושות חלל
 ג'ובני דומניקו קסיני


תחומים קשורים
 אסטרונומיה


 
 
 

שבתאי


Saturn

נתונים |  מידע נוסף

שבתאי, כוכב לכת במערכת השמש , השישי במרחקו מן השמש. 

 

נתונים כלליים: בהירות נראית: עד 0.67; קוטר משווני: 120,536 ק"מ; צפיפות ממוצעת: 0.7 גרם/סמ"ק (הקטנה מכל כוכבי הלכת); מרחק ממוצע מהשמש: 1,433,525,000 ק"מ; מסה: פי 95 ממסת הארץ. משלים את הקפת השמש אחת ל-29.5 שנה בקירוב, וסיבוב סביב עצמו - אחת ל-10 שעות ורבע, יחסית לרקע הכוכבים. לשבתאי 60 ירחים, נכון ליולי 2007, וכן מערכת טבעות מרהיבת עין. הגדולים מבין הירחים  הם טיטן, ריאה, יפטוס, דיונה וטתיס. 

 

החללית קסיני במשימתה במערכת שבתאי (צילום: נאסא)

ראוי לציין כי שבתאי שונה משאר כוכבי הלכת במערכת השמש בכך שאין שום דרך לחשב את אורך היממה שלו בדיוק נמרץ. המדענים נוהגים לחשב את משך סיבובו של כוכב לכת שאין לו תוואי קרקע ברורים לפי אותות רדיו הנפלטים מהשדה המגנטי שלו; אך בסוף 2006 התגלה כי הירח הזעיר אנקלדוס, הפולט לחלל גייזרים של אדי מים, משפיע רבות על השדה המגנטי של שבתאי. אדים אלה יוצרים טבעת של פלסמה סביב שבתאי, הגורמת להאטת סיבובו של השדה המגנטי ביחס לליבת כוכב הלכת - אבל אין שום דרך למדוד את כמות ההאטה הזאת. לפיכך, גם אם ידוע לנו משך סיבובו של השדה המגנטי, איננו יודעים מהו משך הסיבוב של שבתאי עצמו - וגם לא הוצעה עדיין שיטה אחרת למדוד אותו.

 

סרטון הסבר לקטנים וגם לגדולים מתוך אתר בריינפופ ישראל

 

פני שבתאי דומים למדי לפניו של צדק. ניכרים בהם פסים בהירים וכהים לסירוגין של עננים אטמוספיריים, אם כי הנקודות המייצגות סערות מקומיות פחות בולטות לעין מאלה של צדק. 

 

מבנהו הפנימי של שבתאי כולל ליבה פנימית סלעית עתירת ברזל בגודל כדור הארץ, ומעליה ליבה חיצונית של אמוניה, מתן ומים בקוטר 7,500 ק"מ בקירוב. הליבה חמה מאוד, משום שהיא שומרת על חלק מהחום המקורי שהיה לשבתאי בעת היווצרותו, לפני 4.6 מיליארד שנה; משום כך הוא פולט יותר אנרגיה מכפי שהוא מקבל מהשמש. סביב לליבה יש מעטפת בקוטר 21,000 ק"מ של מימן מתכתי, ומעליה שכבה של מימן נוזלי. המעטפת והליבה אחראיות לשדה המגנטי החזק של שבתאי. האטמוספירה של שבתאי עשויה כמעט כולה מימן (96%), וכן הליום (מעל 3%) וכמויות קטנות של יסודות אחרים

 

יחסי הגדלים בין כוכבי הלכת

 

שבתאי הוא הרחוק ביותר מבין כוכבי הלכת הנראים לעין הלא-מצוידת. בשנת 1610 צפה בו גליליאו לראשונה בטלסקופ, והבחין במוזרות - שבתאי נראה לא כדיסקה עגולה, כשאר כוכבי הלכת, אלא היו לו מין "אוזניים", שטיבן לא היה ברור לו. ב-1656 הסביר כריסטיאן הייגנץ כי זו מערכת של טבעות. אלה הפליאו את האסטרונומים ואת הפיסיקאים, שהתקשו בהסברתן - מה גם שבמרוצת השנים הראו תצפיות כי המבנה שלהן מורכב מאוד וגם יציב. 

 

רק בשנות ה-50 של המאה ה-19 הסביר ג'יימס קלרק מקסוול כי הטבעות אינן קשיחות, אלא עשויות ממספר עצום של גושים קטנים של חומר. כיום ידוע שהחומר הוא בעיקרו קרח מים. גודל הגושים מגיע עד לכמה מטרים לכל היותר, ואפשר לראות כל אחד מהם כ"ירח" של שבתאי. עובי הטבעות אינו מגיע לקילומטר אחד, ושפת החיצונית מביניהן נמצאת 237,000 ק"מ מפני כוכב הלכת. 

 

כוכב הלכת שבתאי וטבעותיו, כפי שצולם ע"י החללית קסיני (צילום: נאס"א)

 

חקר שבתאי באמצעות גשושות חלל החל ב-1979, כשחלפה לידו החללית האמריקנית פיוניר 11. ב-1980 וב-1981 חלפו לידו שתי חלליות וויאג'ר. ב-1997 שוגרה החללית האמריקנית קסיני (על שם האסטרונום ג'ובני קסיני). ב-14 בינואר 2005 הנחיתה החללית גשושה, הֵייגֶנץ שמה, על פני טיטן, ירחו הגדול ביותר שבתאי.

 

החללית קסיני עברה ליד אחדים מירחיו הגדולים של שבתאי, ועדיין ממשיכה במשימתה.

 


נתונים

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 


מידע נוסף

 

קסיני, יומן משימה - פרויקט מיוחד המסקר את מסעה של החללית האמריקנית קסיני שהגיעה לשבתאי ב-1 ביולי 2004 ונכנסה בהצלחה למסלול סביבו.

אל עמוד הפרויקט - לחצו כאן.

 

פרטים חדשים על שבתאי - החללית קסיני גילתה ברקים וחגורת קרינה חדשה בשבתאי, בוהק סביב ירחו, טיטאן, ועוד גילויים המרתקים את החוקרים. כתבה באתר ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

שר הטבעות כמו שלא הכרתם - טבעות מרהיבות, הוריקן ענק במהירות של יותר מ-550 קילומטרים לשעה, סערות ברקים, כוכבי לכת קפואים - קבלו הצצה לכמה מהצילומים המרהיבים ממשימת קסיני-הויגנס לחקר כוכב הלכת שבתאי. כתבה באתר ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as16-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    רשימת יישובים במרחב