מארק שאגאל (1887 - 1985), צייר, אמן הדפסים ומעצב צרפתי-יהודי יליד בלרוס.
מארק שאגאל נולד בעיר ויטבסק
בבלרוס (אז בשטחי רוסיה הצארית), בן למשפחה חסידית ענייה. הוא למד בחדר ואחר
כך בבית ספר כללי. בזכות מלגה שקיבל, הגיע ב-1907 לסנקט פטרסבורג, שם למד בבית ספר לאמנויות ואצל הצייר ליאון בקסט.
בשנים 1910 - 1914 חי שאגאל בפריס והתרועע עם בלז סינדרר ועם גיום אפולינר,
שעודדוהו בדרכו. סגנונו האישי התגבש עוד לפני שעזב את רוסיה, ובו דימויים מן העיירה היהודית של ימי ילדותו; מאפיינים אותו צבעים בהירים, פיוטיות רבה, חולמניות ונאיביות. בפריס הושפע מהאפקטים המרחביים של הקוביזם
ומצבעי הקשת של האורפיזם
של רובר דלוני
וגיבש סגנון אישי שהקדים את הסוריאליזם.
עבודותיו הוצגו בסלונים בפריס ובתערוכת יחיד בברלין.
ב-1914 שב לוויטבסק וגויס לצבא. עם פרוץ המהפכה נתמנה לקומיסר לאמנות ולמנהל "האקדמיה החופשית לאמנות", שאותה ייסד. באותה תקופה צייר ציורי קיר עבור התיאטרון היהודי במוסקבה, המצויים כיום בגלרית טרטיאקוב. סגנונו החדשני לא תאם את רוח השלטון, וב-1923 היגר לצרפת.
חלונות הויטראז' של שאגאל בבית-הכנסת של המרכז הרפואי "הדסה" עין כרם בירושלים (צילום: לע"מ)
ב-1965 הגיע לישראל. במהלך ביקורו, פיקח על עיצובו האמנותי של הטרקלין במשכן הכנסת החדש, שנחנך כשנה מאוחר יותר. שטיחי הקיר של שאגאל, שנמצאים בטרקלין עד היום, תיארו את תולדות עם ישראל בשלושה חלקים.
שאגאל נחשב לאחד מגדולי הציירים של "אסכולת פריס",
והוא הצליח - בדומה לדמויותיו המרחפות בתמונותיו בקלילות חסרת מאמץ - להתחמק מכל תווית מגדירה.
הדפס
