אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


חרם כלכלי: "גרמנים! היזהרו! אל תקנו מיהודים!"
חרם כלכלי: "גרמנים! היזהרו! אל תקנו מיהודים!" מתוך ארכיון יד ושם
 
בית כנסת שהועלה באש. ליל הבדולח, 1938.
בית כנסת שהועלה באש. ליל הבדולח, 1938.  מתוך ארכיון יד ושם
 
השפלה. אנשי  ס.ס גוזרים זקנו של יהודי
השפלה. אנשי ס.ס גוזרים זקנו של יהודי מתוך ארכיון יד ושם
 
בניית חומת גטו ורשה
בניית חומת גטו ורשה מתוך ארכיון יד ושם
 
הוצאה להורג של יהודים
הוצאה להורג של יהודים  מתוך ארכיון יד ושם
 
"קידוש החיים". הדלקת נרות חנוכה.
"קידוש החיים". הדלקת נרות חנוכה.  מתוך ארכיון יד ושם
 
צעדת אסירים במחנה דכאו
צעדת אסירים במחנה דכאו  מתוך ארכיון יד ושם
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 ממשלת וישי
 ק. צטניק
 אלי ויזל
 שמעון ויזנטל
 שמעון דובנוב
 באבי יאר
 מרדכי אנילביץ'
 גרמניה
 אדולף היטלר
 אנטישמיות
 חוקי נירנברג
 ליל הבדולח
 מחנות ריכוז והשמדה
 מלחמת העולם השנייה
 צ'כוסלובקיה
 ברית המועצות
 רייך
 יודנרט
 ס"ס
 הפתרון הסופי
 ועידת ונזה
 היינריך הימלר
 חלמנו
 בלז'ץ
 סוביבור
 טרבלינקה
 מיידנק
 אושוויץ
 הומוסקסואליות
 רומה
 מרד גטו ורשה
 חסיד אומות העולם
 צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה
 אדולף אוטו אייכמן


תחומים קשורים
 היסטוריה יהודית
 המאה ה-20 ואילך
 ישראל והציונות


 
 
 

שואה


Holocaust

יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה |  ציטוטים |  מידע נוסף

שׁוֹאָה, מושג היסטורי המציין את רדיפת היהודים ואת השמדתם בידי הנאצים ועוזריהם בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (30 בינואר 1933) והקמת משטר טוטליטרי במדינה בהנהגת אדולף היטלר, החלו הנאצים בהגשמת האנטישמיות הגזענית, שהיה לה חלק חשוב באידיאולוגיה שלהם.

 

מחנות ריכוז והשמדה באירופה (להרחבה - לחצו על שם המחנה)

 

 

ב- 1 באפריל 1933 הוכרז חרם כלכלי על היהודים בגרמניה, ובהמשך הם סולקו מעמדות וממישרות ציבוריות. חוקי נירנברג (15 בספטמבר 1935) הגדירו את היהודים עפ"י קריטריון גזעני של מוצא, ביטלו את אזרחותם ואסרו נישואין ויחסי מין ביניהם לבין הגרמנים ה"אריים". גזרות שונות ומעשי בריונות מיררו את חייהם. ב"ליל הבדולח", ב-9/10.11.38, נהרסו אלפי בתי כנסת ובתי עסק, עשרות יהודים הוכו ונרצחו ו-30,000 מהם נכלאו במחנות ריכוז. במקומות ציבוריים ננקטה מדיניות הפרדה. בתקופה זו גברה הגירת היהודים מגרמניה; כ-250,000 היגרו עד פרוץ מלחמת העולם ה-2. עם סיפוח אוסטריה (13 במרס 1938) וההשתלטות על צ'כוסלובקיה  (15 במרס 1938) הוחלו גזרות הנאצים גם על יהודי הארצות האלה.

 

תעודת זהות שהונפקה במחנה הריכוז מיטלבאו (Mittelbau) לעובד-כפייה פולני במפעל התת-קרקעי לייצור רקטות מסוג V1 ו-V2 (באדיבות אודי קפלן)



בשל ההשפעה הנאצית, פרץ גל אנטישמי באירופה. ממשלות איטליה, רומניה והונגריה הנהיגו גזרות אנטי יהודיות. עם כיבוש פולין (ספטמבר 1939) בתחילת מלחמת העולם השנייה, סופח חלקה המזרחי לברה"מ. על 2,000,000 יהודי פולין שהתגוררו בשטחים שכבשו הגרמנים (בסה"כ התגוררו בפולין שלפני המלחמה כ-3,500,000 יהודים), הוטלו גזרות שמגמתן היתה להפריד בין היהודים לבין האוכלוסייה ה"ארית" (כגון הגזרה לענוד טלאי צהוב של מגן דוד), לגרום לדיכוי פסיכולוגי וכלכלי, ולחייבם בעבודות כפייה.

 

 

אמהות וילדים יהודים עומדים לפני תהליך הסלקציה במחנה אושוויץ, 1943 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

גזרות אלה הוחלו גם במדינות שעליהן השתלטו הגרמנים ב-1940, והופעלו חלקית אצל בנות הברית של הגרמנים: איטליה (כולל לוב), הונגריה, רומניה, בולגריה, סלובקיה, קרואטיה, צרפת של וישי (כולל מרוקו, אלג'יר וטוניס).

ב-1940 - 1942 הוקמו בפולין גטאות ורוכזו בהם כל היהודים, כולל רבים שגורשו משטחי ה"רייך". מועצת היהודים (יודנרט) ניהלה את הגטו בכפיפות גמורה להוראות הגרמנים. לרשותה עמדה משטרה יהודית לא חמושה. התמותה בגטו היתה רבה מאוד בגלל רעב ומחלות. עם ההתקפה על ברה"מ (22 ביוני 1941) נעשה טבח בשטחים שנכבשו באמצעות "עוצבות מיבצע" (איינזאצגרופן) של הס.ס. מאות אלפי יהודים נרצחו בירי ובמכוניות גז.

 

באותה תקופה הוחלט על תוכנית "הפתרון הסופי לבעית היהודים" - כלומר, השמדתם. פרטיה עובדו ב"ועידת ואנזה" ב-20 בינואר 1942. היינריך הימלר, ראש הס.ס., הופקד על ביצוע התוכנית. מסוף 1941 עד אמצע 1942 הוקמו בפולין 6 מחנות מוות (חלמנו, בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה, מיידאנק, אושוויץ-בירקנאו), ובהם נרצחו 3,600,000 יהודים בתאי גז (או שמתו מרעב ומתשישות).

 

קורבנות שואה
שואת יהדות אירופה: 1939 - 1945
מדינה יהודים לפני המלחמה מספר הקורבנות מספר הניצולים
פולין 3,300,000 3,000,000 300,000
ברית המועצות 3,020,000 1,100,000 1,920,000
הונגריה 825,000 569,000 256,000
רומניה 609,000 287,000 322,000
ליטא 168,000 143,000 25,000
גרמניה 566,000 141,500 424,500
הולנד 140,000 100,000 40,000
בוהמיה ומורביה 118,310 78,150 40,160
צרפת 350,000 77,320 272,680
לטביה 91,500 71,500 20,000
סלובקיה 88,950 71,000 17,950
יוון 77,380 67,000 10,380
יוגוסלביה 78,000 63,300 14,700
אוסטריה 185,000 50,000 135,000
בלגיה 65,700 28,900 36,800
איטליה 44,500 7,680 36,820
אסטוניה 4,500 2,000 2,500
לוקסמבורג 3,500 1,950 1,550
נורבגיה 1,700 762 938
דנמרק 7,800 60 7,740
פינלנד 2,000 8 1,992
בולגריה 50,000 0 50,000
סה"כ 9,796,840 5,860,129 3,936,711

 

בין השנים 1942 - 1944 שולחו למחנות אלה מרבית התושבים היהודים מפולין ומברה"מ, ועוד רבים מיהודי שאר הארצות שהיו תחת הכיבוש הגרמני. איטליה, צרפת והונגריה סירבו עקרונית למסור את אזרחיהן היהודים לגרמנים עד שנכבשו ע"י הגרמנים. כמוהן נהגו פינלנד, בולגריה ורומניה. במלאכת ההרג סייעו יחידות עזר לא גרמניות, בייחוד של אוקראינים, ליטאים וקרואטים.

 

ילדים במחנה עבודה ליד לודג', 1945 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

לבד מיהודי אירופה, טבחו הנאצים בני עמים אחרים ואוכלוסיות אחרות. בין היתר נרצחו אלפי גרמנים בעלי מגבלות גופניות ושכליות משום שנחשבו כסכנה לטוהר ואיכות הגזע הארי. גם הומוסקסואליות נחשבה בגרמניה הנאצית לפגיעה בטוהר הגזע הארי, ורבים מבעלי נטיה זו נעצרו או הוצאו להורג. נוסף לכך נרדפו ונרצחו מאות אלפי בני הרומה (צוענים) בשל מוצאם וכן מיליוני ואזרחים פולנים ורוסים.

 

ההתנגדות הסבילה של היהודים באה לידי ביטוי ב"קידוש החיים" - נסיון לשרוד, להמשיך בפעילות ציבורית, לשמור על צלם אנוש. ההתנגדות הפעילה כללה הקמת יחידות פרטיזנים יהודיות בפולין ובברה"מ (כ-30,000 איש); הצטרפות למחתרת האנטי-נאצית; עשרות מרידות בגטאות - בייחוד בוורשה (אפריל-מאי 1943) ובביאליסטוק (אוגוסט-1943) - ובמחנות סוביבור (14 באוקטובר 1943), טרבלינקה (2 באוגוסט 1942) ואושוויץ (אוקטובר 1944).

 

היהודים נוצלו גם לעבודת כפייה בגטאות, במחנות עבודה ובמחנות ריכוז. כשהחריף המחסור בכוח אדם בגרמניה ב-1943 גברה מגמה זו. רובם מתו אך מקצתם שרדו בדרך זו. היו יהודים שניצלו הודות לסיוע האוכלוסייה המקומית, ו"חסידי אומות העולם" סיכנו חייהם כדי להבריח או להסתיר יהודים. בלטו הדנים, שהעבירו את מרבית היהודים לשבדיה, והאיטלקים והצרפתים, שמרבית יהודי ארצותיהם הסתתרו וניצלו.

 

אימוני לחימה של נשים פרטיזניות ביוגוסלביה, 1944 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

בריטניה וארה"ב טענו שאת כל המאמצים יש להפנות לנצחון צבאי, וסירבו לבקשות סיוע, על אף שידיעות בדבר הרצח ההמוני ותהליך ההשמדה הגיעו למערב כבר במחצית הראשונה של שנת 1942. קהילותיהן היהודיות השלימו עקרונית עם מדיניות זו, אך ניסו לסייע בכסף ובמזון. מא"י שוגרו עשרות צנחנים מתנדבים לאירופה הכבושה כדי לסייע ליהודיה.

 

 

 

אין נתון מדויק וחד משמעי על מספר היהודים שנספו בשואה, בין השאר בשל היעדר תיעוד מלא של מספר היהודים במדינות אירופה ובשל שינויי שלטון וגבולות. רוב המחקרים, המתבססים על מפקדי אוכלוסין לפני המלחמה ואחריה, על מסמכים נאציים שנתגלו ועל עדויות הניצולים, מצביעים על כך כי בשואה נספו כ-6,000,000 יהודים מכלל 16 - 18 מיליון היהודים בעולם. "רצח-עם" הוכרז פשע נגד האנושות, ורבים ממבצעי "הפתרון הסופי" הוצאו להורג, בהם אדולף אייכמן, שנשפט ונתלה בישראל.

 


יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה

לאחר כניעת צרפת לגרמניה ב-22 ביוני 1940, עברו מאות אלפי היהודים שחיו במושבות צרפת בצפון אפריקה (מרוקו, טוניסיה ואלג'יריה) לחיות תחת שלטון וישי הצרפתי ששיתף פעולה עם הנאצים. רבים מהם סבלו מרדיפות, השפלות והחרמות רכוש, ומקצתם נכלאו במחנות ריכוז ובמחנות עבודה. על פי מספר הערכות נרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה כ-800 מיהודי צפון אפריקה.

 

טוניסיה

 

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו במדינה זו כ-85,000 יהודים. לאחר כניעת צרפת התרבו התקפות המוסלמים על יהודים. לאחר מכן הוחלו על המדינה חוקי הגזע של משטר וישי, אם כי המושל ז'ן-פייר אסטבה (Jean Pierre Esteva) שהיה נוצרי אדוק, הוציא אותם לפועל בצורה חלקית בלבד. בנובמבר 1942 נכנסו כוחות גרמניים ואיטלקיים לטוניסיה, בעקבות נחיתת בעלות הברית בצפון אפריקה, וכך היו יהודי מדינה זו היחידים בצפון אפריקה שהיו תחת שלטון גרמני ישיר. בהוראת הגרמנים הוקם ועד קהילה, אשר גייס כ-5,000 איש לעבודות כפייה בתנאים קשים לאורך החזית. חלק מהיהודים נשלחו למחנות ריכוז, הגדול בהם היה ביזרתה (Bizerte), ועל פי ההערכות נרצחו כ-200 מהם. הגרמנים גם הטילו על הקהילה קנסות כבדים, אסרו פעילים פוליטיים ו-20 מהם נשלחו לאירופה ונרצחו.

 

שבויים איטלקים וגרמנים מובלים בנמל אלג'יר לקראת העברתם למחנות שבויים של בעלות הברית, נובמבר, 1942 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

מרוקו

 

בשנת 1939 ישבו במרוקו כ-200,000 יהודים - כמעט כולם באזור שהיה בשלטון צרפת, ורק מיעוטם באזור הצפוני הקטן שהיה בשליטת ספרד. בשנות ה-30 של המאה ה-20 גברה ההסתה האנטי יהודית במרוקו, הן בהשפעת התנועה הפאן ערבית והן כתוצאה מתעמולה גרמנית ואיטלקית. לאחר הקמת משטר וישי, הוחלו על ידי יהודי מרוקו החוקים המפלים של משטר זה, אך השלטונות דאגו להתאימם לתנאים המקומיים. ככלל, נפגעו מחוקים אלו בעיקר יהודים שישבו בערים ובעלי המקצועות המודרניים, בעוד האוכלוסייה המסורתית כמעט לא הרגישה בהם. במקביל, נעצרו כ-4,000 יהודים בעלי אזרחות זרה שנמלטו מאירופה למרוקו והועברו ל-30 מחנות עבודה ברחבי המדינה (הגדול בהם היה מחנה ג'לפה [Djelfa]), בהם היו נתונים למשטר אכזרי ולעבודת פרך. פרעות נקודתיות נערכו גם לאחר שחרור צפון אפריקה וביטול חוקי הגזע של וישי.

 

אלג'יריה

 

לאחר כניעת צרפת לגרמניה ישבו במדינה כ-120,000 יהודים. במדינה הוחלו כל התקנות והחוקים האנטי יהודיים שהנהיגה ממשלת וישי - בעיקר שלילת זכויותיהם האזרחיות, הגבלות על עבודתם והחרמת רכושם. הרוב המכריע של חברי המחתרת האנטי פשיסטית באלג'יריה היו יהודים, והיא מילאה תפקיד חשוב בפעילות מאחורי הקווים בעת נחיתת בעלות הברית בצפון אפריקה בנובמבר 1942. ואולם משטר וישי נותר על כנו גם לאחר הנחיתה, ולמרות ביטול חוקי הגזע במרס 1943 - עדיין נשלל מיהודי אלג'יריה שוויון הזכויות שהובטח להם עוד במאה ה-19. שרידי הרדיפות של משטר וישי נעלמו רק בסוף 1944, שנה וחצי לאחר שקיבל לידיו הגנרל שרל דה גול את השליטה בצרפת.

 

לוב

 

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בלוב 30,000 יהודים. עד 1943 היתה המדינה תחת שלטון איטליה, אשר אמנם הנהיגה בה ב-1938 חוקי גזע, אך אלו נאכפו בצורה חלקית מאוד. כאשר כבשו האיטלקים והגרמנים בחזרה את לוב מידי הבריטים באביב 1941, הואשמו היהודים בשיתוף פעולה עם הבריטים - מאות יהודים אזרחי בריטניה וצרפת נאסרו והועברו לטוניסיה ואיטליה. ביוני-דצמבר 1942 הוצאו צווים אנטי יהודיים רבים, שעיקרם החלת חוקי הגזע, הטלת עבודות כפייה והגבלות כלכליות חמורות. 2,600 יהודים הועברו למחנה העבודה ג'אדו (Giado), ו-500 מהם מתו מתשישות, מרעב וממחלות. יהודים אחרים הועבדו במחנות אחרים ברחבי לוב, שגם בהם שרדו מחסור במזון ותנאים חיים קשים.

 

הסרטון באדיבות ארכיון מונוסון

 

 


ציטוטים

 

  • חוקר השואה ישראל גוטמן: "השואה היתה תופעה ייחודית. הנאצים הכריזו על היהודים כעל האויב הגדול של העם הגרמני שיש להשמידו מעל פני האדמה, לא בגלל איזו שהיא עוינות של היהודים לגרמנים אלא בשל עצם היותם יהודים. כיום מנסים לטשטש את היסוד הגזעני הזה של השואה, אך הוא המבדיל אותה מכל פשע מלחמה אחר".

 

  • מתוך עדותו של הסופר ק. צטניק במהלך משפט אייכמן: "אושוויץ היתה פלנטה אחרת...אין הזמן שם כפי שהוא כאן על פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו שמות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו. נשמו לפי חוקי טבע אחרים. הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה מספר".

 

  • מתוך נאומו של אלי ויזל בטקס שנערך במחנה בירקנאו, ינואר 2005: "כשאדם כותב על השואה הוא לא כותב את המילים. הוא נלחם במילים. אין מילים לתאר את מה שהרגישו הקורבנות כאשר המוות היה נורמה והחיים היו נס".

 

  • צייד הנאצים שמעון ויזנטל: "עם שאיבד שישה מיליונים מבני עמו, היה צריך שיהיו לו מאות בעלי משרדים כמו שלי, שידאגו להזכיר לעולם מה קרה".

 

  • הסופר היהודי-הונגרי אימרה קרטש בטקס קבלת פרס הנובל, 2002: "בעיית אושוויץ איננה האם למתוח קו תחתיה, למראית עין; האם לשמר את זיכרונה או להכניסה לתא המתאים בהיסטוריה; האם להקים אנדרטה למיליונים שנרצחו, ואם כן - מאיזה סוג. הבעיה היא שאושוויץ אירעה, ואת זה אי אפשר לשנות - גם לא בעזרת הרצון הטוב ביותר או הרע ביותר בעולם".

 

  • ההיסטוריון שמעון דובנוב לפני מותו, ריגה 1941: "שרייבט און פארשרייבט!" (כיתבו ותעדו).

 

  • מתוך צוואתו של אלחנן אלקס, מנהיג היודנרט בגטו קובנה: "זכרו שניכם את אשר עשה לנו עמלק. זכרו הכל. אל תשכחו עד סוף ימיכם והעבירו הלאה כצוואה קדושה לדורות הבאים שהגרמנים הרגו, טבחו ורצחו אותנו."

 

  • מתוך יומנה של אנה פרנק: "מה לעשות, יש בבני האדם דחף להרוס, להרוג, לרצוח ולהוציא זעם, וכל עוד לא תעבור האנושות כולה, בלי יוצא מן הכלל, תמורה גדולה – תשתולל המלחמה ותכרות ותהרוס שוב ושוב כל מה שנבנה".

 

  • מתוך הפואמה "באבי יאר" שכתב יבגני יבטושנקו, 1961:

     על באבי יאר אין יד ואין מצבת.

     ערוץ תלול - כדמות גולל על קבר.

     אני אחוז אימה."

 

  • המשורר והפרטיזן אבא קובנר: "היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה. על יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים בתור. אל נלך כצאן לטבח! נכון, חלשים אנו וחסרי מגן, ואולם, התשובה היחידה לאויב היא התנגדות!".

 

  • מתוך נאום של ראש ועד ההצלה של היישוב היהודי בארץ יצחק גרינבום באסיפת הנבחרים, ספטמבר 1943: "...אולם הדמוקרטיה עדיין לא הזדעזעה. פה ושם נשמעו קולות אהדה, השתתפות בצער ומחאה נגד מעשי הזוועה של הגרמנים. אולם מנהיגי העמים, קברניטיהם האחראים, עדיין לא השמיעו את דבריהם, לא הכריזו, מה תשובותיהם לדרישותינו, מה הם מוכנים לעשות, כדי להפסיק את הטבח, כדי להציל את שארית הפליטה".

  

  • מכתבו האחרון של מפקד גטו ורשה, מרדכי אנילביץ': "מה שעבר עלינו לא ניתן לתאר במילים. נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר. הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו. פלוגה אחת שלנו החזיקה מעמד 40 דקות והשנייה למעלה משש שעות. כמה פלוגות שלנו התקיפו את הגרמנים אשר נמלטו. אבדותינו בכוח אדם מעטות ביותר...אני מרגיש שמתרחשים דברים גדולים והדבר אותו העזנו לבצע ערכו רב ועצום... לא אוכל לתאר בפניכם את התנאים בהם חיים עתה יהודי הגטו. רק יחידים יחזיקו מעמד. השאר ייספו במוקדם או במאוחר. גורלם נחרץ...ההתנגדות היהודית המזוינת והנקמה הפכו למעשה. הייתי עד ללחימה מופלאה ומלאת גבורה של הלוחמים היהודים".

 

  • אדולף היטלר, ספטמבר 1939: "היום אני רוצה להיות נביא עוד זו הפעם. אם יהדות הממון הבינלאומית באירופה ומחוצה לה תצליח שוב לגרור את המדינות אל מלחמת עולם, התוצאה לא תהיה בולשביזציה של כדור הארץ ונצחון היהדות, אלא השמדת הגזע היהודי באירופה."

 

  • מתוך פרוטוקול ועידת ונזה, ינואר 1942: "הדבר מחייב דיון משותף מוקדם של כל המוסדות המרכזיים המעורבים במישרין בשאלות אלה, למען תיאום קווי הפעולה...במקום ההגירה בא עתה כאפשרות פתרון נוסף - פינוי היהודים למזרח, זאת לאחר הסכמה מוקדמת מתאימה של הפיהרר...במהלך הפתרון הסופי הזה של השאלה היהודית באירופה, באים בחשבון כ-11 מיליון יהודים...".

 


מידע נוסף

 

מאמינים, דברו על השואה - השואה לא הטביעה את חותמה על החיים הדתיים ואין לה ביטוי בתפילה. האם קשר השתיקה הדתי סביב השואה נובע מכך שהשאלה "גדולה" על המאמין או שהאדם הדתי ביקש למדר אותה מחוץ למשמעות הדתית? שרגא בראון משרטט את סימני השאלה שלו, ומשם צומחת האמונה.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

אמא, גם אותנו יהרגו כי אנחנו יהודים? למה הרגו יהודים, מה זה גטו, למה לא "החזרנו" להם והאם השואה יכולה לקרות לנו שוב? ד"ר יהודית קוזניצקי, חוקרת להוראת השואה, עוזרת לכם להתכונן לשאלות הקשות של הילדים ולהכין אותם לסיפורי יום השואה.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

60 שנה אחרי: פוסט טראומה של ניצולי שואה - 60 שנה הם חיו, תיפקדו, הקימו משפחות ואפילו שמחו – אבל פתאום, בהגיעם לזיקנה, עולים ומציפים את ניצולי השואה זכרונות קשים. הם נתקפים חרדות, שוקעים בדיכאון, לא מסוגלים לתפקד. תגובת פוסט טראומה מושהית מופיעה אצל ניצולים רבים, וגורמת להם לחוות מחדש את זוועות עברם.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן

 

"ככל ששמעתי יותר, כך הבנתי פחות" - ד"ר נתן לביא-לבקוביץ', שראיין בהתנדבות מאות ניצולי שואה, על רגעי השבירה והתקווה.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן

 

האיש מכוכב האפר אושוויץ - למרות שדיבר על "עולם שכבר לא קיים", ק. צטניק מעולם לא עזב את אושוויץ.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

ובכל זאת, אופטימיסט - בדיוק כשהעולם המערבי החל להכיר בגדולתו, פרימו לוי בחר למות. אריאנה מלמד שוחחה עם מרים אניסימוב, מחברת הביוגרפיה "טרגדיה של אופטימיסט".

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

לזכור. אנחנו מזמן כבר שכחנו - הוא בקושי רואה כי אין לו כסף למשקפיים מתאימות, אין לו גם תקציב לתיקון מכשיר השמיעה. מה עובר לו בראש כשהוא רואה בדירתו הטחובה את כל "סרטי השואה" הערב, ואת העצרות המרגשות שמצוות עלינו "לזכור ולא לשכוח”? סיפורו האמיתי והטראגי של ניצול שואה קשיש - בישראל 2008.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

נאומה ההיסטוריה של ראש ממשלת גרמניה, אנגלה מרקל, בכנסת, 2008 - לקריאה ולהאזנה - לחצו כאן.

 

להיות יהודי בשואה - איך שומרים על זהות יהודית, ערכים ומצוות תחת עול הכיבוש הנאצי? מכון "שם עולם" בכפר הרוא"ה מתעד את גילויי הגבורה הרוחנית היום-יומית ואת ניצחון הרוח. כתבה באתר ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

שם נרצחו - פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet בנושא מחנות הריכוז וההשמדה באירופה.

לפרויקט - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©