 |  | שומרוניות שואבות מים ליד שכם, המאה ה-19 צילום: בונפיס, לע"מ
| | |  | | טקס זבח השומרונים בחג הפסח בהר גריזים צילום: מגי איילון, לע"מ
| | |  | | שרידי כנסיה ביזנטית בהר גריזים צילום: לע"מ
| | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | שומרונים
Samaritans
שומרונים, בני עם עתיק בא"י. ראשיתם במיזוג של תושבי שומרון הקדומה
שלא הוגלו לאחר כיבוש שומרון ב-722 לפנה"ס, עם הגולים שהביא לשם מלך אשור ממחוזות ממלכתו הנרחבים. לשומרונים היו כוהנים גדולים מצאצאי אהרן הכהן, ולטענתם הם חלק מעם ישראל - צאצאי השבטים אפרים ומנשה - ובעלי המסורת האמיתית, ומכאן שמם (נגזר מ"שומר"). בעת שיבת ציון
התגלעו חיכוכים בין השומרונים שרצו להשתתף בבניית המקדש, לבין הגולים ששבו ליהודה וסירבו לשתפם בבנייה. גם בימי נחמיה
נמשכו החיכוכים, עם שיקום חומת ירושלים ובנייתה מחדש.
לאחר שכבש אלכסנדר הגדול
את הארץ מרדו השומרונים בשלטון היווני (311 לפנה"ס), אך דוכאו באכזריות רבה. חלק ממנהיגיהם ברחו למערות בואדי דליה שבמדבר שומרון ושם נהרגו. במקום נמצאו ממצאים חשובים מאוד לחקר התקופה: פפירוסים, טביעות חותם ומטבעות. לאחר המרד יושבו בשומרון חיילים מקדונים. השומרונים עברו לשכם ובנו את מקדשם בהר גריזים, שהוא מרכזם המקודש עד היום. שומרון נבנתה באותה תקופה מחדש והוקפה חומה וביצורים מרשימים עם מגדלים עגולים.
לדברי יוסף בן מתתיהו
חל הפילוג הסופי בין השומרונים ליהודים בימי נחמיה. לאחר כיבוש הגליל (66 לספירה) הקים טיטוס בשומרון עיר - "פלאוויה ניאפוליס" - שירשה את שכם העתיקה, מרכז השומרונים. בימי הרומאים התיישבו השומרונים גם מחוץ להר שומרון, במקום היישוב היהודי שנידלדל, וחלקם אף עברו לחוץ לארץ. עם עליית הנצרות במאה ה-3 עברו השומרונים ימים קשים בשל הנסיונות להעבירם על דתם, ובמאות ה-5-6 התחוללו בקרבם מרידות שתבעו מן העדה מחיר דמים יקר. מסע האסלאם המנצח של המאה ה-7 הוסיף גם הוא לקצץ בעדה, ורבים מבניה נאלצו לעבור לדת החדשה. בראשית המאה ה-11 כבר היה היישוב השומרוני קטן, אך עדיין התקיימו קהילות שומרוניות בדמשק, צור, עזה ומצרים. בכיבושים החוזרים ונשנים של שכם, היא נבלוס, בידי מוסלמים, נוצרים ואחרים, שוב הייתה האוכלוסייה המקומית לקורבן הראשי. במאה ה-13 חיו בשכם כ-200 משפחות. הרדיפות בה נמשכו בתקופה הממלוכית,
ובתקופה העות'מנית,
החל במאה ה-16 חוסלו כל קהילות השומרונים מחוץ לשכם. באמצע המאה ה-19 נשארו כ-180 נפש בלבד, בעיקר בשל המעבר לאסלאם.
שומרונים בטקס קורבן הפסח בהר גריזים, 1935 (באדיבות בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן, ת"א)
רק בתחילת המאה ה-20 התקרבו השומרונים ליישוב היהודי, בעיקר בזכות פועלו של יצחק בן-צבי
שחקר את תולדותיהם. לאחר קום המדינה הוקם ביפו מרכז שומרוני, בהנהגת אחד מכוהני העדה שהגיע לשם עם משפחתו משכם כבר בתחילת המאה ה-20, וב-1954 נחנך שיכון שומרוני בחולון. אחרי מלחמת ששת הימים
אוחדה הקהילה השומרונית על שני מרכזיה, ושומרוני חולון יכלו להשתתף בזבח הפסח שנערך מדי שנה בהר גריזים. נכון ל-2004 מוערך מספר השומרונים בכ-660 איש, יותר ממחציתם מתגוררים בחולון.
| מידע נוסף - מתוך אתר ynet |
|
| סדר אחר: הזבח השומרוני / אמנון כפיר |
|
גלריית תמונות המתעדות את טקס הזבח השומרוני המתקיים בפסח |
| לכתבה המלאה - לחצו כאן |
|
|
|
הדת השומרונית בנויה על יחידותו של אלוהי ישראל, על משה כאדון הנביאים (להבדיל מן הנביאים שקמו אחריו), על חמשת חומשי תורה (להבדיל משאר ספרי המקרא; התורה
שבידי השומרונים שונה מזו המקובלת אצל היהודים), ועל קדושתו הבלעדית של הר גריזים.
לדעתם יש לקיים את החומש כפשוטו, אך מכל הקורבנות שמוזכרים בו הם מקריבים את קורבן הפסח בלבד. בתפילתם פונים השומרונים לעבר הר גריזים, ולפני כניסתם לבית הכנסת הם חולצים את נעליהם. בשבת אין הם מדליקים אש או חשמל. בלוח השנה השומרוני 4 "מועדים" (פסח, ראש השנה, יום הכיפורים ושמיני עצרת) ו-3 "חגים" (חג המצות, חג השבועות וחג הסוכות). השומרונים מקפידים על דיני טומאה וטוהרה, מלים את בניהם ביום השמיני ומכניסים אותם למצוות בהתאם להבנתם ולכישוריהם.
טקס קורבן הפסח של השומרונים, בין האורחים- סר ארתור ווקופ, הנציב העליון הבריטי בא"י, 1935 (באדיבות בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן, ת"א)
בפי חכמי המשנה והתלמוד נקראים השומרונים "כותים"
והיחס אליהם לא היה שווה. התנאים
נחלקו בשאלה האם "גרי אמת" הם או "גרי אריות", היינו שקיבלו עליהם את היהדות רק מפחד (מל"ב יז', כ"ה; בבלי קידושין עה', ע"ב). היו שראו בהם יהודים, ואף אמרו שהם מדקדקים במצוות שהם מקיימים יותר משאר היהודים. אחרים טענו שהם עובדי עבודה זרה ואינם יהודים כלל. בתקופת המשנה, לאחר שנתגלתה "דמות יונה" בבית מקדשם בהר גריזים (בבלי חולין ו', ע"א), הם הוכרזו גויים לכל דבר.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
