אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


שומרוניות שואבות מים ליד שכם, המאה ה-19
שומרוניות שואבות מים ליד שכם, המאה ה-19 צילום: בונפיס, לע"מ
 
טקס זבח השומרונים בחג הפסח בהר גריזים
טקס זבח השומרונים בחג הפסח בהר גריזים צילום: מגי איילון, לע"מ
 
שרידי כנסיה ביזנטית בהר גריזים
שרידי כנסיה ביזנטית בהר גריזים צילום: לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן, ת"א


ערכים קשורים
 שומרון הקדומה
 שיבת ציון
 נחמיה בן חכליה
 אלכסנדר הגדול
 יוסף בן מתתיהו
 ממלוכים
 האימפריה העות'מאנית
 יצחק בן-צבי
 מלחמת ששת הימים
 תורה
 תנאים


תחומים קשורים
 דתות אחרות
 היסטוריה יהודית
 היסטוריה של א"י


 
 
 

שומרונים


Samaritans

שומרונים, בני עם עתיק בא"י. ראשיתם במיזוג של תושבי שומרון הקדומה שלא הוגלו לאחר כיבוש שומרון ב-722 לפנה"ס, עם הגולים שהביא לשם מלך אשור ממחוזות ממלכתו הנרחבים. לשומרונים היו כוהנים גדולים מצאצאי אהרן הכהן, ולטענתם הם חלק מעם ישראל - צאצאי השבטים אפרים ומנשה - ובעלי המסורת האמיתית, ומכאן שמם (נגזר מ"שומר"). בעת שיבת ציון התגלעו חיכוכים בין השומרונים שרצו להשתתף בבניית המקדש, לבין הגולים ששבו ליהודה וסירבו לשתפם בבנייה. גם בימי נחמיה נמשכו החיכוכים, עם שיקום חומת ירושלים ובנייתה מחדש.

לאחר שכבש אלכסנדר הגדול את הארץ מרדו השומרונים בשלטון היווני (311 לפנה"ס), אך דוכאו באכזריות רבה. חלק ממנהיגיהם ברחו למערות בואדי דליה שבמדבר שומרון ושם נהרגו. במקום נמצאו ממצאים חשובים מאוד לחקר התקופה: פפירוסים, טביעות חותם ומטבעות. לאחר המרד יושבו בשומרון חיילים מקדונים. השומרונים עברו לשכם ובנו את מקדשם בהר גריזים, שהוא מרכזם המקודש עד היום. שומרון נבנתה באותה תקופה מחדש והוקפה חומה וביצורים מרשימים עם מגדלים עגולים.

לדברי יוסף בן מתתיהו חל הפילוג הסופי בין השומרונים ליהודים בימי נחמיה. לאחר כיבוש הגליל (66 לספירה) הקים טיטוס בשומרון עיר - "פלאוויה ניאפוליס" - שירשה את שכם העתיקה, מרכז השומרונים. בימי הרומאים התיישבו השומרונים גם מחוץ להר שומרון, במקום היישוב היהודי שנידלדל, וחלקם אף עברו לחוץ לארץ. עם עליית הנצרות במאה ה-3 עברו השומרונים ימים קשים בשל הנסיונות להעבירם על דתם, ובמאות ה-5-6 התחוללו בקרבם מרידות שתבעו מן העדה מחיר דמים יקר. מסע האסלאם המנצח של המאה ה-7 הוסיף גם הוא לקצץ בעדה, ורבים מבניה נאלצו לעבור לדת החדשה. בראשית המאה ה-11 כבר היה היישוב השומרוני קטן, אך עדיין התקיימו קהילות שומרוניות בדמשק, צור, עזה ומצרים. בכיבושים החוזרים ונשנים של שכם, היא נבלוס, בידי מוסלמים, נוצרים ואחרים, שוב הייתה האוכלוסייה המקומית לקורבן הראשי. במאה ה-13 חיו בשכם כ-200 משפחות. הרדיפות בה נמשכו בתקופה הממלוכית, ובתקופה העות'מנית, החל במאה ה-16 חוסלו כל קהילות השומרונים מחוץ לשכם. באמצע המאה ה-19 נשארו כ-180 נפש בלבד, בעיקר בשל המעבר לאסלאם.


שומרונים בטקס קורבן הפסח בהר גריזים, 1935 (באדיבות בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן, ת"א)


רק בתחילת המאה ה-20 התקרבו השומרונים ליישוב היהודי, בעיקר בזכות פועלו של יצחק בן-צבי שחקר את תולדותיהם. לאחר קום המדינה הוקם ביפו מרכז שומרוני, בהנהגת אחד מכוהני העדה שהגיע לשם עם משפחתו משכם כבר בתחילת המאה ה-20, וב-1954 נחנך שיכון שומרוני בחולון. אחרי מלחמת ששת הימים אוחדה הקהילה השומרונית על שני מרכזיה, ושומרוני חולון יכלו להשתתף בזבח הפסח שנערך מדי שנה בהר גריזים. נכון ל-2004 מוערך מספר השומרונים בכ-660 איש, יותר ממחציתם מתגוררים בחולון.

מידע נוסף - מתוך אתר ynet
סדר אחר: הזבח השומרוני / אמנון כפיר
גלריית תמונות המתעדות את טקס הזבח השומרוני המתקיים בפסח
לכתבה המלאה - לחצו כאן


הדת השומרונית בנויה על יחידותו של אלוהי ישראל, על משה כאדון הנביאים (להבדיל מן הנביאים שקמו אחריו), על חמשת חומשי תורה (להבדיל משאר ספרי המקרא; התורה שבידי השומרונים שונה מזו המקובלת אצל היהודים), ועל קדושתו הבלעדית של הר גריזים.

 

לדעתם יש לקיים את החומש כפשוטו, אך מכל הקורבנות שמוזכרים בו הם מקריבים את קורבן הפסח בלבד. בתפילתם פונים השומרונים לעבר הר גריזים, ולפני כניסתם לבית הכנסת הם חולצים את נעליהם. בשבת אין הם מדליקים אש או חשמל. בלוח השנה השומרוני 4 "מועדים" (פסח, ראש השנה, יום הכיפורים ושמיני עצרת) ו-3 "חגים" (חג המצות, חג השבועות וחג הסוכות). השומרונים מקפידים על דיני טומאה וטוהרה, מלים את בניהם ביום השמיני ומכניסים אותם למצוות בהתאם להבנתם ולכישוריהם.

 

טקס קורבן הפסח של השומרונים, בין האורחים- סר ארתור ווקופ, הנציב העליון הבריטי בא"י, 1935 (באדיבות בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן, ת"א)

 

בפי חכמי המשנה והתלמוד נקראים השומרונים "כותים" והיחס אליהם לא היה שווה. התנאים נחלקו בשאלה האם "גרי אמת" הם או "גרי אריות", היינו שקיבלו עליהם את היהדות רק מפחד (מל"ב יז', כ"ה; בבלי קידושין עה', ע"ב). היו שראו בהם יהודים, ואף אמרו שהם מדקדקים במצוות שהם מקיימים יותר משאר היהודים. אחרים טענו שהם עובדי עבודה זרה ואינם יהודים כלל. בתקופת המשנה, לאחר שנתגלתה "דמות יונה" בבית מקדשם בהר גריזים (בבלי חולין ו', ע"א), הם הוכרזו גויים לכל דבר.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as16-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    רשימת יישובים במרחב