שומרונים, בני עם עתיק בא"י. ראשיתם במיזוג של תושבי שומרון הקדומה שלא הוגלו לאחר כיבוש שומרון ב-722 לפנה"ס, עם הגולים שהביא לשם מלך אשור ממחוזות ממלכתו הנרחבים. לשומרונים היו כוהנים גדולים מצאצאי אהרן הכהן, ולטענתם הם חלק מעם ישראל - צאצאי השבטים אפרים ומנשה - ובעלי המסורת האמיתית, ומכאן שמם (נגזר מ"שומר"). בעת שיבת ציון התגלעו חיכוכים בין השומרונים שרצו להשתתף בבניית המקדש, לבין הגולים ששבו ליהודה וסירבו לשתפם בבנייה. גם בימי נחמיה נמשכו החיכוכים, עם שיקום חומת ירושלים ובנייתה מחדש.
לאחר שכבש אלכסנדר הגדול את הארץ מרדו השומרונים בשלטון היווני (311 לפנה"ס), אך דוכאו באכזריות רבה. חלק ממנהיגיהם ברחו למערות בואדי דליה שבמדבר שומרון ושם נהרגו. במקום נמצאו ממצאים חשובים מאוד לחקר...
