שושנת יריחו

הפרזיט גורם לתחלואה, והיא פוגעת ברקמות העור, בריריות ובאיברים פנימיים. הטפיל נטפל לנקבת הזבוב לאחר שזו באה במגע עם מכרסמים שונים, ומתרבה במעיים שלה במהלך תקופה של 4 - 25 ימים ועובר לכיוון הלוע, ומשם יעבור בעקיצה למחזור הדם של היונק הבא שיעקץ.

פגיעה ברקמות העור תותיר פצע דמוי פריחה שיכול להחלים בספונטניות לאחר תקופה של 2 – 10 חודשים. פגיעה בעור פוצעת אותו ומותירה כיבים פתוחים. לרוב עוברת המחלה ללא סיבוכים קשים, אך היא עשויה להשאיר צלקות בעור ולגרום לבעיות אסתטיות ובריאותיות, במיוחד באזור הפנים.

בפגיעה בריריות יופיעו כיבים ברקמות ריריות בעיקר באף ובפה. האיום העיקרי הוא זיהום מישני בשל הרקמות הפגועות. ללא טיפול תפגע המחלה במחיצת האף ובשפתיים, תגרום לדימום, לכאב, לזיהום משני העלול לגרום לספסיס ועשויה להותיר עיוותים קשים בפנים.

פגיעת המחלה באיברים פנימיים, בעיקר בטחול ובכבד ידוע בשם ההודי קלה-האזר שמשמעותו "קדחת שחורה" בשל המאפיין העיקרי שלה – התכהות העור. המחלה גורמת לחום, לירידה בתאי הדם הלבנים, לטחול ולכבד מוגדלים, לאובדן במשקל, לחולשה, לשלשול, להגדלת בלוטות הלימפה ועוד תופעות רבות. פגיעת המחלה באיברים פנימיים עשויה לגרום למוות בשל דימומים פנימיים, אנמיה וזיהומים בקטריאליים משניים.

לרוב הטיפול בפגיעה בעור הוא בתכשירים מקומיים אנטי מונים כמו פנטוסתאם (pentostam) או תכשירים מקומיים אחרים כמו פראמומיצין ואמפותריצין. במקרים חמורים יותר ניתנים כדורים ואף זריקות, ונהוג לטפל באמפותריצין B או פנטאמידין.

* לתשומת לבכם: התוכן המובא בערך זה אינו בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, אבחנה או ייעוץ, אינו תחליף לביקור וייעוץ אצל רופאים ואין לראותו ככזה; בכל מקרה תמיד יש לפנות לגורמים מטפלים מוסמכים. אזכור שם תרופה, טיפול או כל אמצעי נוסף באנציקלופדיה זו, אינו מהווה המלצה להשתמש בהם.