אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ויליאם שייקספיר
ויליאם שייקספיר 
 
השחקן הבריטי הנרי אירוינג בתפקיד המלך ליר
השחקן הבריטי הנרי אירוינג בתפקיד המלך ליר צילום: ויז'ואל/פוטוס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 כל עבודותיו של וויליאם שייקספיר
 אתר מקיף המכיל מגוון מאמרים, קישורים ופרטים ביוגרפיים אודות שייקספיר


ערכים קשורים
 קומדיה
 פובליוס אובידסיוס נזו
 אליזבת ה-1
 ג'יימס ה-1
 ימי הביניים
 פנטסיה
 סוניטה
 דפוס


תחומים קשורים
 ספרות כללית
 תיאטרון


 
 
 

ויליאם שייקספיר


William Shakespeare

קומדיות |  מחזות היסטוריים |  טרגדיות |  טרגי-קומדיות |  מידע נוסף

ויליאם שייקספיר (1564 - 1616), מחזאי ומשורר אנגלי, נחשב בעיני רבים לגדול המחזאים בתרבות העולמית. מאז שנות חייו ועד ימינו, נדפסו יצירותיו במאות מהדורות ותורגמו כמעט לכל שפה אפשרית. כמות עצומה של ספרים, מאמרים ומחקרים נסובה סביב יצירתו, המצטיינת בעומק ובמורכבות על כל היבטיה השונים: החל מהעלילה ועיצוב הדמויות, דרך הסגנון הלשוני העשיר והמתוחכם וכלה ברעיונות הפסיכולוגיים, הפילוסופיים והמוסריים המועלים בה לדיון. שייקספיר הוא האמן המצוטט ביותר בהיסטוריה האנושית, ומחזותיו הוצגו ומוצגים עדיין על גבי בימות בכל רחבי העולם, יותר מכל מחזאי אחר בתולדות התיאטרון.

 

חלום ליל קיץ השייקספירי (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

ויליאם שייקספיר נולד בעיר סטרטפורד-אפון-אייבון (Stratford-upon-Avon) באנגליה, השלישי מבין שמונת ילדיו של סוחר מצליח. אמו היתה בתו של בעל קרקעות עשיר. אין ידיעות ודאיות לגבי השכלתו המוקדמת, אך סביר להניח כי התחנך בבית הספר של העיר. מערכת החינוך של תקופתו התבססה בעיקר על לימודי לטינית וספרות קלאסית, ועל סמך כתיבתו העתידית, נראה כי הכיר לעומק את יצירתו של המשורר הרומאי אובידיוס, כמו גם את הקומדיות של טרנס ופלאוטוס, שני מחזאים רומים נודעים.

 

מעטות מאוד הן העובדות הידועות לנו על חייו של שייקספיר עד שנת 1582. באותה שנה, בהיותו בן 18, נשא לאישה את אן התאווי (Anne Hathaway), בתו בת ה-26 של בעל חווה, שהיתה הרה. בתם של בני הזוג, סוזנה, נולדה ב-1583 ומקץ שנתיים התווספו למשפחה זוג תאומים – המנט וג'ודית. בשלב כלשהו, אחרי לידת התאומים, עזב כנראה שייקספיר את עיר הולדתו, אולם אין שום תיעוד לגבי מעשיו עד לשנת 1592. "השנים האבודות", כך מכונה תקופה זו על ידי חוקרי הספרות.

 

בשנת 1592 כבר היה שייקספיר אמן בעל מוניטין, הן כמשורר והן כמחזאי. עדות לכך משמשת הסערה- זוטא שעוררה ביקורת שנכתבה עליו על ידי הסופר האנגלי רוברט גרין, ותגובות הנגד שנלוו לה אשר דיברו בשבחו. שנתיים מאוחר יותר, ידוע כי היה לחבר קבוע בלהקת התיאטרון של הלורד צ'מברליין בלונדון. באותה תקופה עבר עולם התיאטרון הלונדוני קפיצה משמעותית במעמדו - מופעי התיאטרון שהתקיימו עד אז מעל בימות מאולתרות במרחבים ציבוריים משתנים (דוגמת חצר הכנסיה והשווקים) פינו את מקומם לטובת בנייתם של אולמות תיאטרון מפוארים. בה בעת, החל התיאטרון לזכות בחסותן של המלוכה ושכבות האצולה.  

 

ב-1598 הרסו שחקני הלורד צ'מברלין את בניין ההצגות שלהם, ועל יסודותיו של המבנה החרב, נבנה תיאטרון ה"גלוב" שהיה לאחד ממוסדות התרבות המצליחים והרווחיים בעיר. שייקספיר היה בעל מניות בתיאטרון החדש, עניין שהבטיח את מעמדו הכלכלי הגבוה. לצד מגוריו ופעילותו בלונדון, רכש לעצמו גם בית גדול ומפואר בעיר הולדתו. לאחר מותה של המלכה אליזבת ה-1 והכתרתו של המלך ג'יימס ה-1 בשנת 1603, אימץ המלך החדש את קבוצת התיאטרון, ומעתה כונתה להקת "אנשי המלך".

 

את מרבית מחזותיו כתב שייקספיר בין השנים 1590 – 1611. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-16, השלב הראשון ביצירתו, כתב במקביל גם מחזות היסטוריים "כבדי משקל" אשר עסקו במציאות השלטונית של אנגליה בימי הביניים וגם קומדיות קלילות דוגמת "כטוב בעיניכם" ו"הלילה השנים-עשר". בעשור הראשון למאה ה-17, השלב השני ביצירתו, כתב את סדרת הטרגדיות הגדולות "המלט", "מקבת", "המלך ליר" ו"אותלו", שבכולן כיכב גיבור טרגי – אדם בעל שיעור קומה, שפגם באופיו מוביל את חייו אל פי תהום, מוליכו אל נקודת אל-חזור של הרס וחורבן. השינוי שחל בכתיבתו של שייקספיר - המעבר ממחזות היסטוריים העוסקים בשאלות חברתיות רחבות היקף אל טרגדיות המתמקדות בגורלו של היחיד – היווה גם הוא מושא למחקרים רבים. לא ברור מה גרם לשינוי זה. ייתכן והיו אלו המאורעות אותן חווה שייקספיר בחייו הפרטיים; מות המנט בנו, ב-1596 בהיותו בן 11 בלבד ומות אביו בשנת 1603, אותה שנה בה הלכה לעולמה גם המלכה אליזבת ה-1.

 

בשנותיו האחרונות כתב מחזות טרגיים-קומיים (דוגמת "אגדת חורף" ו"הסערה"). למרות המימד הטרגי של הטבע האנושי והנכחתו בעלילות השונות, עדיין סופם של המחזות שמח והרמוני וניכרת בהם נימה מפויסת. גם האלמנט הפנטסטי, האגדי, מהווה מרכיב משמעותי במחזות אלו.

 

ספר מהמהדורה הראשונה של מחזות שייקספיר מהמאה ה-17, אשר הוצע למכירה פומבית ביולי 2006 (צילום: רויטרס)

שייקספיר כתב גם שירה. בשנת 1609 נתפרסמה סדרת סונטות שלו, בזכותה נמנה עם גדולי המשוררים האנגלים. בשירים אלו חוזרות על עצמן שלוש דמויות: הנער, הגברת והמשורר היריב. רבות עסקו חוקרים בשאלת זהותן הביוגרפית של אותן דמויות, וגם שאלה זו, כמו מרבית הפרטים הקשורים בדמותו של האמן, נותרה בגדר חידה מסקרנת ותו לא.

 

שייקספיר מעולם לא ראה צורך בהעלאתם של מחזותיו לדפוס. את מרבית הטקסטים שכתב, פשוט העביר ישירות לשחקנים בלהקתו או שהללו הודפסו במהדורות מצומצמות וזולות לצרכי עבודה בלבד. התנהלות זו היתה מקובלת באותה תקופה כאמצעי זהירות נגד גניבה ספרותית (הדפסת הטקסט היתה מעלה את הסיכוי שעותק של מחזה השייך ללהקת תיאטרון אחת, יתגלגל לידיה של להקת תיאטרון מתחרה). למזלם של הדורות הבאים, שני שחקנים שהיו מקורבים לשייקספיר, ג'ון המינג והנרי קונדל, החליטו לעשות מעשה לאחר מותו של המחזאי, ולכנס בספר ("הוצאת הפוליו הראשונה") 36 ממחזותיו. המחזות חולקו לשלוש קטיגוריות: טרגדיות, קומדיות ומחזות היסטוריים. הקטיגוריה הרביעית - רומנסות (או בשמה האחר טרגי-קומדיה) - היא אבחנה מחקרית מאוחרת יותר הנועדה לאפיין מחזות שאינן תואמים במלואם את שלוש הקטיגוריות הראשונות. המהדורה המודפסת החגיגית ראתה אור בשנת 1623, אותה שנה שבה הלכה לעולמה אישתו של שייקספיר, אן.

 

מקבת עומד לרצוח את דנקן. סצנה מתוך המחזה "מקבת", ציור מהמאה ה-19 (צילום: מאגר ויז'ואל/פוטוס)

 

במאה ה-18 החלו להיוולד תיאוריות מחקריות המטילות ספק בנוגע לזהותו של שייקספיר ולהיותו המחבר הבלעדי של היצירות המיוחסות לו. למעשה, למעט הומרוס, גדול משוררי יוון העתיקה שאין אף עובדה ודאית אחת ביחס לחייו, אין עוד יוצר בהיסטוריה האנושית שהקשר בין חייו ויצירתו עורר פולמוס כה מתמשך וכה רב-גוני. בין היתר, נטען כי מחזותיו של שייקספיר נכתבו על ידי אדם אחר או כמה מחזאים שונים. פרנסיס בייקון וכריסטופר מרלו הם רק שניים ממבחר השמות שהועלו ככותבים האמיתיים של היצירה השייקספירית. ישנן גם השערות פרועות עוד יותר, ביניהן גרסה הטוענת שהמלכה אליזבת ה-1 בכבודה ובעצמה היא היא הדמות שמאחורי שייקספיר.

 

הספקנות בנוגע לזהותו של שייקספיר נובעת מכמה סיבות: ראשית, מיעוט המידע הביוגרפי אודות אחד היוצרים הגדולים ביותר של התרבות האנושית, שנית, היעדר כתבי-יד מקוריים של המחזות, ושלישית – התהייה (היהירה, יש לומר) כיצד ייתכן שאדם פשוט, נטול השכלה אקדמית וללא שום קירבה או היכרות אישית עם עולם המלוכה, יכול להגיע לכזו דרגה נעלה של כתיבה.

 

נראה כי אין הסבר פשוט לסוד קסמו והצלחתו הכבירה של שייקספיר. הבנתו המעמיקה של נפש האדם וטבע ההתנהגות האנושית, ויכולתו לבטא את תובנותיו והשקפת עולמו באמצעות נקודת מבטן של דמויותיו, אשר כל אחת ואחת מהן מורכבת ועשירה כאילו היתה אדם חי ולא פרי דמיונו של אמן יחיד – כל אלה הופכים את דמותו של שייקספיר ואת יצירתו למושא פליאה, הערצה וסקרנות של בני אדם בכל רחבי העולם, במשך מאות שנים.

 


קומדיות

הקומדיה השייקספירית מעלה על נס את רוח האדם והחברה האנושית, גם כשהיא מציגה את בני האדם במלוא איוולתם. הדרך שעוברים הגיבורים גובלת לעתים בהשפלה ואף בכאב, אך בסופה הם זוכים להארה ולהבנה טובה יותר של העולם בו הם חיים. כמה מן הקומדיות המוקדמות שלו יכולות להיחשב גם כפרסות בהיותן מסתמכות על סיבוכים בעלילה, חולשות ופגמים באופיים של הגיבורים ואלמנטים של הומור פיסי דוגמת הסלפסטיק. "כטוב בעיניכם", קומדיה שנכתבה ככל הנראה ב-1600, היא המייצגת הנאמנה ביותר של סגנון זה, ובה בא לידי ביטוי האיזון המושלם בין כל מרכיביה – שנינות לשונית לצד קומדיה פיסית, ריאליזם לצד פנטסיה.

 

הקומדיות שנכתבו אחרי 1600, כבר לוו בנימה קודרת יותר – כאשר ההומור שימש את שייקספיר כאמצעי לבחינת מגרעותיו הבלתי ניתנות לשינוי של טבע האדם. אהבת האדם שאפיינה את הקומדיות המוקדמות התחלפה כאן באווירה רוויית ציניות ואכזבה. נציגות נאמנות של סגנון זה הן הקומדיות "טרואילוס וקרסידה" ו"מידה כנגד מידה". בערוב ימיו שב שייקספיר לאווירה הרומנטית של הקומדיות, כך למשל המחזה "הסערה" ו"חלום ליל קיץ".

 


מחזות היסטוריים

המחזות ההיסטוריים נחשבו לז'אנר פופולרי מאוד בתקופתו של שייקספיר. הם סיפקו לא רק את הצורך בבידור, אלא גם אמצעי להנחלת המורשת ההיסטורית של האומה האנגלית. שייקספיר עצמו נהג לשלב במחזותיו רק את אותן עובדות היסטוריות אשר שירתו היטב את כוונתו האמנותית. לעתים העדיף להתעלם או "לקצר" תקופות היסטוריות שלא תאמו את המבנה הדרמטי של המחזה. מעל לכל, ניכרים כאן כוח דמיונו ולשונו העשירה, אשר חילצו מכבלי ההיסטוריה גיבורים נשכחים, עיצבו אותם מחדש והפיחו בהם חיי נצח.

 

התמה הכללית של המחזות ההיסטוריים היא חשיבות יציבותו של סדר פוליטי, כמו גם המחיר הכבד שנדרשים הגיבורים לשלם בעבורה. לצד התיאור הכרונולוגי של שושלת המלוכה האנגלית, משקפים מחזות אלו חקירה מעמיקה של תפקיד המלוכה על שלל ההתמודדויות הכרוכות עמו, דוגמת הלחץ הציבורי והקונפליקטים המוסריים שהם מנת חלקם של בני מלוכה.

 


טרגדיות

הטרגדיות השייקספיריות נחשבות לאחד משיאי היצירה האמנותית בכל תולדות התרבות האנושית. מבין הטרגדיות הגדולות: "רומיאו ויוליה" – זוג נאהבים המגיעים ממשפחות עוינות, וגורלם נחרץ למוות בשל שנאת חינם. "המלט" – סיפורו של נסיך דנמרק, שדודו רצח את אביו ונשא לאישה את אמו. נקמתו של המלט גורמת למותם, לשקיעתה של מלכות דנמרק ולכיבושה בידי נסיך נורווגי. המלט, דמות מורכבת, רבת ניגודים פנימיים וחיצוניים היא זו שמעלה באחד מפרקי המחזה את הדילמה המפורסמת "להיות או לא להיות, זאת השאלה". "אותלו" – מחזה המציג מצביא שחור בשירות ונציה, שקנאתו לאשתו הצעירה והאצילה מתעוררת בשל תעלוליו הזדוניים של מפקד זוטר. בהיותו משוכנע שאשתו בגדה בו, אותלו חונק אותה, וכאשר מתבררת לו האמת הוא מתאבד. "המלך ליר" - דמות מההיסטוריה הקדומה של אנגליה, המעביר את מלכותו לשתי בנותיו הבכירות, והן מתנכרות לו ומנדות אותו. בשגיונותיו הוא מבין את פשרם הטרגי של החיים באמצעות אהבתה הנאמנה של בתו ה-3. "מקבת" – סיפורו של אביר, הרוצח כדי להיות מלך סקוטלנד; מרצח לרצח שוקעים הוא ואישתו בפשעים אכזריים, עד למותם.

 

מחזות אלו מצטיינים בעושרם הלשוני, בשירתם הנשגבת, בבניית הדמויות המופתית, וביכולתם לחקור את טיבה האמיתי של הטרגדיה: כאשר משמעותה נגזרת מעצם הימנעותה המוחלטת מכל מוצא שיש בו ניחומים או פיצוי בעבור הסבל שהיא גורמת.

 


טרגי-קומדיות

בשלהי הקריירה העשירה שלו, יצר שייקספיר מספר מחזות נסיוניים שזכו בתואר טרגי-קומדיות או רומנסות. מחזות אלו נבדלים בצורה משמעותית מהקומדיות המוקדמות שלו, בהיותם קיצוניים יותר באמצעים הדרמטיים שלהם וכן מבחינת יחסם המעמיק לנושא הפיוס בין הדורות. יחד עם זאת, בדומה לקומדיות המוקדמות, גם כאן המחזות מסתיימים בסוף טוב – באיחוד או בהתחדשות. העיסוק בשאלת הטוב מהווה מרכיב מרכזי במחזות אלו, ובדרך כלל הוא מגיע לכדי מימוש באורח פלאי כלשהו, בין אם בהתערבות קסם ובין אם על ידי מקביליו האנושיים – חמלה וחסד. ניצחון הטוב מסמן תמיד את סוף המחזה ובעצם מוצע כתקוותו הגואלת והיחידה של הקיום האנושי.

 

במחזות אלו אמנם אינה נפקדת נוכחותם של המוות ושל העצבות הקיומית הכרוכה במצב האנושי, אך מקומם של אלו מצטמצם ביחס למבנה ההרמוני של כלל המחזה ותחושת הסדר והאיזון הקוסמי שבני האדם חיים בתוכו.

 


מידע נוסף

 

על "הסערה" - "ואם אני צריכה לבחור מחזה אחד ויחיד שיציג את כל מעלותיו של שייקספיר, לו הייתי צריכה לבחור בטקסט האחד שיקרב אותו גם אל גדול הספקנים ולמי שלא טרח מעולם לקרוא מחזה אחד ויחיד ? הבחירה פשוטה. רק 'הסערה'". כתבה של אריאנה מלמד.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

על "המלט" - "האם משהו באמת רקוב בממלכת דנמרק או שהכל בנפשו המיוסרת של המלט? בעצם, אין דבר כזה, 'המלט'. כלומר, לבן המערב אין כמעט אפשרות להתוודע אל הטקסט מבלי להתוודע באותה עת גם אל הדהודיו המרשימים במשך דורות – 'המלט' אינו מסתכם במחזה. הוא היה אייקון תרבותי הכרחי לדורות שבאו אחריו. כתבה של אריאנה מלמד.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

"האהבה היא פֶּתִי מטופש" - עשר סונטות פרי עטו של שייקספיר, מתורגמות לעברית.

לקריאה - לחצו כאן.

 

סוף פתוח - ביל ברייסון מנסה לסכם את כל מה שאנחנו יודעים, או יותר נכון - את כל מה שאנחנו לא יודעים על ויליאם שייקספיר. פרק מתוך ההקדמה של "העולם כבמה - שייקספיר". מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

נמצאו כתבים של ויליאם שייקספיר - חוקר בריטי טוען כי הצליח להוכיח שמספר כתבים שמחברם היה בלתי ידוע הם למעשה של המחזאי האנגלי, שהשתמש בתחילת דרכו בפסבדונים "Phaeton". מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

ויליאם שייקספיר - כולנו יודעים לאהוב (אנחנו מקווים). וגם לחוות רגשות של עצב, שמחה, התפעלות, כעס ואולי גם קנאה. להרגיש זו יכולת שמשותפת לכל בני האדם. אבל יש אנשים, בדרך כלל אמנים, שיכולים לא רק לחוות את הרגש אלא גם להנציח אותו במילים. הם הופכים את החוויה החד-פעמית של החיים ליצירה אמנותית שזוכה לחיי נצח. נושא הכתבה שלפנינו הוא ויליאם שייקספיר – מחזאי מפורסם בן המאה ה-16, שהמחזות שלו ממשיכים לרגש אותנו גם במאה ה-21. כתבה לילדים מתוך "מזה?"

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

שיעור ספרות - מאחורי כל יצירה מתחבא יוצר, ומאחורי כל יוצר מסתתר סיפור. מסע בעקבות סיפורי חייהם של הכותבים הגדולים, בישראל ובעולם. פרוייקט באנציקלופדיה ynet

לעמוד הפרוייקט - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as23-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    רשימת יישובים במרחב