שיר השירים, אחת מ-5 המגילות
במקרא
אוסף של שירים קצרים שאינם מתלקטים לכלל יצירה עצמאית, ושכל אחד מהם עומד לעצמו. השירים כולם שירי אהבה (בדומה לשירים אחרים מסוגם, הידועים מספרות המזרח הקדמון).
זמנה של המגילה שנוי במחלוקת; יש המקדימים אותה עד לימי שלמה המלך,
ויש המאחרים אותה עד לתקופת שלטון יוון. אבל נראה שאין היא בת זמן אחיד ושיש לבחון כל שיר לעצמו. לפי שיטה זו יש לקבוע את זמנם של השירים בין המאה ה-9 לפנה"ס (לפי איזכור תרצה, בירת ישראל עד לימי עמרי)
לבין תקופת שלטון פרס (לפי המלים "פרדס" ו"אפיריון"). אין במגילה אף לא מלה אחת ביוונית. היא נערכה מאוחר, ויש המאחרים את עריכתה למאה ה-3 לפנה"ס (יש בה סימנים ללשון מאוחרת הקרובה ללשון המשנה).
המגילה השתמרה בין כתבי הקודש רק משום שנתפרשה על דרך המשל והאלגוריה כסמל לאהבת ה'.
החל מימי הגאונים
ואילך קוראים בה בפסח.
יש הנוהגים לקרוא בה בליל הסדר, לאחר ההגדה, ובבית הכנסת בשבת של חול המועד פסח (אם אין שבת בחול המועד - בשביעי של פסח). בהשפעת המקובלים נהגו לקרוא במגילה גם לפני קבלת שבת.
הדפס
